איפה האריזות? שנה לחוק פסולת האריזות
סיכום השנה הראשונה לחוק האריזות מלמד על הצלחה בזכות עמידה במרבית יעדי המיחזור. עם זאת, על אף העמידה ביעדים, מרבית האריזות עדיין מוצאות דרכן למטמנות. הדו"ח נותן תקוה לשיפור בשנים הבאות עם התקשרות יותר גורמים (יבואנים, יצרנים ורשויות מקומיות) עם הגוף המוכר.
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 10/1/2014

רקע

החוק להסדרת הטיפול באריזות התשע"א-2011 נועד להפחית את כמות האריזות המגיעות להטמנה, ולצמצם בכך את ההשפעה השלילית הסביבתית של האריזות (ההערכה היא כי האריזות מהוות כ -20%  מנפח הפסולת הכללית)[1].

החוק קובע הסדרים לעניין ייצור וטיפול בפסולת אריזות. בנוסף, החוק מטיל על יצרנים ויבואנים של אריזות או מוצרים ארוזים חובה להתקשר עם "גוף מוכר" לצורך ביצוע חובותיהם ועמידה ביעדי מיחזור. נכון להיום הכיר המשרד להגנ"ס רק ב"גוף מוכר" אחד, ת.מ.י.ר, ובאחריותו הטיפול בתחום פסולת האריזות בישראל בכפוף להתקשרויות עימו.

הטלת האחריות על המיחזור לפתחם של יצרני ויבואני אריזות נועדה ליישר קו עם המגמה העולמית של יישום עיקרון "אחריות יצרן מורחבת".  עיקרון זה מטיל את האחריות הסביבתית על מי שמייצר ומשווק את הפריטים שהופכים לפסולת במקום על כלל הציבור. מהלך זה מעודד "הפחתה במקור" כלומר צמצום גודל האריזות כבר בשלב הייצור או שימוש במוצרים יותר נוחים למיחזור בכדי להוזיל את העלות ליצרנים עצמם.

עוד לא בחצי הדרך

מדו"ח המשרד להגנ"ס לסיכום שנת 2012 עולה כי היקף פסולת האריזות הכוללת בישראל הוא כ - 800,000 טון, אולם רק כ - 300,000 טון אריזות נמכרו ע"י היצרנים והיבואנים שהתקשרו עם ת.מ.י.ר ונכללים ביעדי המיחזור.

עולה השאלה היכן אותם 500,000 טון (כ - 60%) נותרים?

  1. יצרנים/יבואנים שטרם התקשרו עם ת.מ.י.ר: הדו"ח מציין ש - 607 יצרנים/יבואנים התקשרו עם ת.מ.י.ר עד למועד פרסום הדו"ח. מאז ועד העדכון האחרון (ינואר 2014) התקשרו עוד 182 יצרנים/יבואנים עם ת.מ.י.ר. אולם ישנם יצרנים/יבואנים נוספים שטרם התקשרו ולכן פסולת האריזות שהם "מכניסים" לשוק לא נכללת ביעדי המיחזור (כבר הוטלו קנסות בסך 1.5 מיליון ש"ח על יצרנים ויבואנים שלא התקשרו עם ת.מ.י.ר).
  2. יצרנים/יבואנים בגודל מזערי: חלק מאותה פסולת "אבודה" מקורה ביצרנים/יבואנים בגודל מזערי (כאלו שמכרו עד 1000 ק"ג אריזות בשנה) שהנם פטורים מחובות החוק. אין נתונים לגבי כמות היצרנים/יבואנים הפטורים ומשקל האריזות שבאחריותם.

הצלחה בתחום הנייר והקרטון

בחוק ישנם יעדי מיחזור לכל סוג אריזה, כאשר ישנו גם יעד כללי (40% מסך כל האריזות שנמכרו ב-2012). יעדי המיחזור נקבעו כאחוז ממשקל האריזות הנמכרות בשנה: 

טבלת מיחזור בפועל מול יעדי מיחזור 2012
חומר יעד (2012) מיחזור בפועל
כללי 40% 62%
נייר וקרטון 40% 100%
פלסטיק 22.50% 24.20%
מתכת 30% 40%
עץ 15% 61.50%

מניתוח הנתונים בדו"ח עולה כי מיחזור הנייר והקרטון מהווים כמעט - 80% מסך הפסולת שהגיעה למיחזור (150,402 טון מתוך 186,613). לולא כמויות הנייר והקרטון אחוז המיחזור הכללי היה עומד על 24% בלבד.

נשאלת השאלה מה סוד ההצלחה במיחזור נייר וקרטון? והאם זה יתורגם להצלחה גם בשאר סוגי הפסולת? התשובה כנראה תמונה בכך שמיחזור נייר וקרטון החל זמן רב לפני החלת חוק האריזות. ברור כי הצבת פחי מיחזור ייעודים בשכונות המגורים מסייעת לקהל הרחב להיפטר מנייר וקרטון בצורה יעילה וקלה, גם בתעשייה ובעסקים קיים כבר שנים מנגנון שבו עסקים ומפעלים ממחזרים את פסולת הנייר והקרטון שלהם. נראה כי הציבור והעסקים רוצים למחזר כל עוד מספקים להם את האמצעים לעשות זאת בנוחות. החוק הנוכחי נועד ליצור תשתית איסוף לאריזות שונות ויצירת תרבות מיחזור.

סיכום

לבסוף נשאלת השאלה האם בשנתו הראשונה כבר ניתן להצביע על החוק כהצלחה? ואכן עמידה כמעט בכל יעדי המיחזור (מלבד מיחזור זכוכית), וכמויות מרשימות של איסוף פסולת מצביעות לכוון החיובי. אולם יש עדיין פער ניכר בין כמויות האריזות שבאחריות ת.מ.י.ר וחל עליהן יעדי מיחזור, לבין כמות האריזות שלא תחת אחריות ת.מ.י.ר ומגיעה ישירות למטמנות. ועד שנגיע להצלחה של סן – פרנסיסקו הדרך עוד ארוכה, שם ממחזרים 75% מכלל הפסולת (לא רק אריזות), ומכוונים ל - 100% בתוך 6 שנים.

יהיה מעניין לראות את נתוני השנה הבאה (2013) והשנים אח"כ, כאשר עם הגידול במספר היבואנים/יצרנים המתקשרים עם ת.מ.י.ר והגידול באוכלוסיות הממחזרות, יתמודדו הממחזרים עם כמויות גדלות והולכות של פסולת אריזות ויעדי מיחזור מחמירים יותר.

-------------

קישורים רלוונטיים :

  1. דיווח שנתי על יישום חוק האריזות 2012
  2. החוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-2011
  3. למידע נוסף בנושא פסולת אריזות באתר Infospot

תגיות: מיחזור פסולת אריזות , חוק האריזות ,