פורסם מאגר מידע של 4,730 חומרים מקבוצת המזהמים החדשה PFAS
המאגר פורסם כדי לסייע במחקר ובניטור של חומרים אלה ובמציאת חלופות בטוחות יותר
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 28/8/2018

ארגון ה-OECD פרסם מאגר מידע מקיף של 4,730 חומרים שזוהו כשייכים לקבוצת החומרים האורגנים המופלרים – פולי פלואור אלקיליים (PFAS – Polyfluoroalkyl's) שבשנים האחרונות זכתה לתשומת הלב של חוקרים וגורמי ממשל ברחבי העולם כקבוצת חומרים העלולה להוות סכנה לבריאות הציבור ולסביבה. המאגר פורסם כדי לסייע במחקר אודות הסיכון הסביבתי והבריאותי מחומרים אלה ולתרום למציאת חלופות בטוחות יותר במידת הצורך.

המאגר החדש של חומרי PFASs מגיע עם דוח מתודולוגיה המפרט גם את הממצאים העיקריים לגבי כל סוגי ה-PFAS שזוהו, כולל המגבלות, הפערים והאתגרים בפיתוח הרשימה החדשה, וכן הזדמנויות לשיפור ההבנה העתידית של ייצור PFAS המיועדים לשימוש בשוק העולמי.


כתבות רלוונטיות לנושא:

  1. ארה"ב מגבירה את המאמצים לטיפול במזהמי קרקע ומים מסוג PFAS, 12.04.2018
  2. PFAS | המזהם שנאסר לשימוש באירופה וארה"ב, אך בישראל לא מטופל, 15.11.2016
  3. 20% מקידוחי מי השתייה בישראל מזוהמים. הזיהום מתפשט. מה עושים?09.11.2016
  4. מידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot

מה הםPFAS ?

החומרים האורגנים המופלרים – פולי פלואור אלקיליים (PFAS – Polyfluoroalkyl's) הם קבוצה גדולה של כימיקלים, המכילה אלפי חומרים, הנמצאים בשימוש ביישומים תעשייתיים וצרכניים מאז הסינתוז שלהם לראשונה בשנות ה-50.

בשל המאפיינים הפיסיקלים והכימיים הייחודיים של ה-PFAS (כגון מסיסות גבוהה במים, עמידות לפריקות ביולוגית וספיחה נמוכה לחומר אורגני) השימוש הנפוץ בהם מעורר דאגה בנוגע לבריאות הציבור ולשמירה על הסביבה.

בשנת 2013 הסתיים מחקר בן 7 שנים שמצא קשר בין החומרים האלה לשורה של בעיות בריאותיות וב-2015 חתמו מאות מדענים ואנשי מקצוע על הצהרת מדריד הקוראת להפסקת השימוש בחומריPFAS . באותה שנה, לראשונה, הכיר בית משפט בארה"ב באחריותו של יצרן כלפי חולת סרטן הכבד שקשור לזיהום מים בחומרים אלה ובמקביל התחילו לשקם קרקעות ומי תהום המזוהמים בחומרים אלה.

ההתייחסות ל-PFAS בישראל

בישראל אין ערכי סף לריכוז PFAS במי שתייה, מזון או מי תהום. אמנם ה PFAS  מוכרים כחומר מסוכן בחוק החומרים המסוכנים, יחד עם עוד רשימה ארוכה של חומרים שהעיסוק בהם דורש היתר רעלים, אחסון, שינוע ועמידה בהנחיות נוספות, אך ללא התייחסות לאופן השימוש בהם, הריכוז שלהם במוצרים או דברי מזון וכו'.

לפני כ 4 חודשים המשרד להגנת הסביבה אמר לנו כי: "המשרד להגנת הסביבה מכיר את הבעייתיות במזהמי קרקע ומי תהום מסוג PFAS הנובעת מהמאפיינים הכימיים של החומרים מסוג זה. אחד השימושים הנפוצים והידועים בעולם לחומרים אלו הוא לכיבוי דלקות. במהלך שנת 2017 המשרד להגנת הסביבה ביצע בדיקות מקיפות מול כב"ה וצה"ל באשר לשימוש בארץ של מעכבי בעירה מסוג PFAS ועל פי התוצאות לא נמצא שימוש בחומרים מהסוג הנדון. חשוב לציין, כי המודעות להשפעות השליליות של החומרים נלמדת ונחקרת בשנים האחרונות בחו"ל ובאירופה וחלק מהמחקרים עדיין לא הסתיימו.

ככלל, ערכי הסף הקבועים בקרקעות ישראל כוללים פרמטרים שלא נקבעו להם ערכי סף בארץ אך מצויים ב-EPA. במסגרת הבדיקה שבכוונת המשרד לעשות בנושא, על בסיס הימצאות החומרים בקרקע ייבדק הצורך לקבוע ערכי סף בקרקע. מאחר וחומרים אלו מסיסים מאוד ובקלות נשטפים מהקרקע למי התהום עיקר הסיכון הסביבתי להצטברות החומר והשפעתו הוא במי תהום".

ברשות המים אמרו לנו באפריל 2018 כי: "קבוצת חומרי PFAS שייכת לקבוצת המזהמים החדשים (Emerging Contaminents)  שעוסקת בהם הקהילה המדעית בעולם בתקופה האחרונה. במקביל למאמצי הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב, גם רשות המים מודעת ולומדת את המידע הקיים על החומרים הנ"ל בהיבט של רגולציה, הערכות סיכונים, חקירות ושיקום. בכוונת רשות המים אף לעבור לשלבים מעשיים ולבצע השנה סקר לבדיקה של החומרים במי התהום באתרים בהם היה או קיים שימוש בחומרים מעכבי בערה."