דנציגר: המשרד להגנ"ס משתמש בטכנולוגיות ישנות וצריך לעבור לדיגיטל
בדיון בוועדת השקיפות אמר כי 70% ממאגרי המידע נגישים באתר המשרד והשאיפה להגיע ל-100% תוך 4 שנים. נציגי הגופים הירוקים קבלו על הסתרת מידע ואי קבלת מענה לפניות בזמן
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 09/5/2018

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בוועדת השקיפות של הכנסת, בראשותה של ח"כ סתיו שפיר, אמר מנכ"ל המשרד להגנ"ס, ישראל דנציגר, כי המשרד משתדל לתת לציבור את כל המידע בצורה נגישה. לדבריו כיום 70% ממאגרי המידע מפורסמים ונגישים לציבור באתר המשרד וכי היעד הוא להגיע ל-100% תוך 4 שנים, כלומר בשנת 2021 כל המאגרים יהיו חשופים לציבור.

יחד עם זאת הודה דנציגר כי אין מערכת ניהול ידע וכי המשרד צריך לעבור טרנספורמציה דיגיטלית. "אנחנו נמצאים שנות דור מאיפה שאנחנו צריכים להיות. אנחנו משתמשים בטכנולוגיות ישנות, מתעסקים הרבה בניירת, ולכן התהליך ייקח זמן".

דנציגר הוסיף שיש מגמת שיפור בטיפול בבקשות לחופש מידע שמגיעות למשרד להגנ"ס, אבל עדיין לא מספיק. בשנת 2017 31% מהבקשות לא טופלו לעומת 49% בשנת 2016. לדבריו, הסיבה לכך נובעת מהעובדה שמדובר בבקשות מאוד מורכבות הכוללות חיסיון מסחרי או שמעורבים בעניין הליכים משפטיים.

יעדי המשרד להגנ"ס בתחום הנגשת מידע

יו"ר הוועדה, סתיו שפיר, אמרה בדיון כי המידע הרלוונטי צריך להופיע באפליקציות שונות וזמינות ולא רק באתר המשרד. "אני רוצה לראות את המשרד משתף פעולה עם משרדי הממשלה השונים, למשל עם משרד התחבורה כדי לפעול למען תחבורה ציבורית זמינה, ועם משרד הבריאות והרשויות המקומיות כדי למגר מפגעים סביבתיים".

תחושה של הסתרת מידע

ח"כ יעל כהן פארן ציינה שגם היא כחברת כנסת נתקלת בקשיים בקבלת מידע מהמשרד להגנת הסביבה. כדוגמא ציינה כי שלחה מכתב לשר להגנ"ס, זאב אלקין, לפני חודש וחצי בנושא כרמל אולפינים וטרם קיבלה מענה. "האם אי מתן מידע נובע מחוסר בכוח אדם או מהחלטה מראש מה מפורסם ומה לא? יש תחושה של הסתרת מידע רגיש שחוששים להפיץ אותו. בעיניי כל דוח צריך להיות מפורסם, אלא אם קיימים סודות מסחריים."

פארן ציינה כי למשל בתחום של קרקעות מזוהמות חסר מידע. "במיוחד על רקע משבר הדיור, זכות הציבור לדעת. למשל שכונת אם המושבות שמונה 40,000 תושבים הוקמה סמוך לאזור תעשייה עם קרקעות מזוהמות. אבל כשבנו את השכונה אף אחד לא ידע שיש באזור קרקע מזוהמת. השקיפות צריכה להיות נר לרגלי המשרד ולא צריך לפחד משקיפות".

ארגונים ירוקים שונים, בינהם 'אדם טבע ודין' ו'אזרחים למען הסביבה' העלו טענות שונות בנושא השקיפות של המשרד להגנ"ס. לדבריהם הטיפול בבקשות לקבלת מידע נמשכות זמן ממושך, חלקן חודשים רבים וכי המידע במאגרים לא שלם. בנוסף הם טענו שחלק מהדו"חות מתפרסמים באיחור רב, של שנה ויותר, כשנתונים והמידע בדו"ח כבר אינם רלוונטיים.

מספר צפיות במאגרי מידע מאז שהוקמו

דלתות מסתובבות: מעבודה במשרד להגנ"ס לשוק הפרטי

יו"ר הוועדה סתיו שפיר, התייחסה לנושא של ניגודי עניינים ומעבר של אנשי מקצוע מהשוק הציבורי לשוק הפרטי, נושא שעלה לאחרונה לכותרות בעקבות תחקיר של 'קרן התחקירים'. נציגי המשרד להגנ"ס הסבירו שהם פועלים לפי הגדרות החוק שקובעות תקופות צינון לבעלי תפקידים בכל המשרדים הממשלתיים, לא רק למשרד להגנ"ס ושמעבר לכך אין להם סמכות בנושא.

----------

כתבות רלוונטיות לנושא:

  1. האם תותר כניסת נציגי ציבור לשימוע מנהלי של המשרד להגנת הסביבה?, 28.11.2016
  2. "הירוקים": אלקין מסרב לצרף לקרן הניקיון נציג מארגוני הסביבה, 9.07.2017
  3. עובדת במשרד להגנ"ס: "ההתרשמות שלי מהאגף הזה היא לקויה, רקובה ואף כושלת", 23.11.2016
  4. בית המשפט ביטל את צו הסגירה של כרמל אולפינים, 10.11.2016
  5. שימוע למנכל בזן לפני החלטה על צעדי אכיפה, 18.10.2016
  6. מידע נוסף בתחום המשפט הסביבתי | infospot

---------

מסמכים רלוונטיים:

  1. מצגת מדד השקיפות, המשרד להגנת הסביבה [pdf]