האם הגידול בשיעור המיחזור בדיווחי המפל"ס משקף את המציאות?
ניתוח עומק של נתוני המפל"ס 2017: מדוע חלה עלייה השיעור מיחזור הפסולת העירונית המעורבת, מה הסיבה לעלייה בכמות פסולת הבניין המועברת בתחנות מעבר, ומה שיעור העלייה במיחזור פסולת יבשה? כתבה שלישית בסדרה
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 11/10/2018

בהמשך לפרסום נתוני המפל"ס לשנת 2017 לפני כשבוע, אנו ממשיכים בסדרת כתבות בהן אנו בוחנים לעומק את נתוני המפל"ס. בכתבה שלפניכם נתמקד במספר ממצאים מסקרנים: מדוע חלה עלייה השיעור מיחזור הפסולת העירונית המעורבת, מה הסיבה לעלייה בכמות פסולת הבניין המועברת בתחנות מעבר, האם המגמות תואמות את האסטרטגיה החדשה של המשרד להגנ"ס והאם נתוני המפל"ס של ענף הפסולת אמינים ומשקפים את מלוא התמונה?

האם הנתונים משקפים את המציאות ותואמים לאסטרטגיה החדשה?

המשרד להגנת הסביבה השיק לפני מספר חודשים את התוכנית האסטרטגית לטיפול בפסולת מעורבת ששמה דגש על הקמה ושדרוג של מתקני מיון פסולת כך שלא תוטמן פסולת שלא עברה מיון והקמה של מתקני קצה לטיפול בפסולת בשאיפה להגיע ליעד מיחזור של 51% לצד 23% השבה (לאנרגיה) ו- 26% הטמנה בשנת 2030.

אלא שהמגמות בנתוני המפל"ס ובפרט הנתונים החדשים של שנת 2017 משקפים דווקא תהליכים שקדמו לתוכנית האסטרטגית החדשה. האם הנתונים תואמים את האסטרטגיה החדשה?

כמו כן, אחת הבעיות של ענף הפסולת היא אי הבהירות לגבי הדיווחים על כמויות הפסולת, נושא שהמשרד להגנ"ס מנסה לטפל בו על ידי שילוב מערכת ממוחשבת לדיווח ומעקב אחר פסולת שנקלטת בתחנות המעבר ומתקני הטיפול. האם דיווחי המפל"ס אכן משקפים את המציאות?

עלייה במיחזור פסולת עירונית מעורבת

על פי נתוני המפל"ס ממשיכה המגמה של עלייה בשיעורי המיחזור של פסולת עירונית  מעורבת החל משנת 2012 – שנת הדיווח הראשונה למפל"ס. כאשר בשנת 2017 מוחזרו 1,128 אלף טון פסולת מעורבת – עלייה של 3% לעומת 2016. שיעור המיחזור ב-2017 מגיע ל-26% לעומת 20% בשנת 2015 ו-12% בלבד ב-2012.

פסולת עירונית מעורבת – נתוני מפל"ס


כתבות רלוונטיות לנושא:

  1. מפל"ס 2017 מתפרסם, 2.10.2018
  2. אסטרטגיית הפסולת החדשה: 400 מיליון ₪ למתקני מיון, 3.05.2018
  3. סמט: ניתן להחזיר את כספי היטל ההטמנה לרשויות המקומיות , 4.10.2018
  4. מפל"ס – ראשי | infospot

במשרד להגנ"ס מסבירים כי עיקר העלייה בשיעור המיחזור בשנים 2015-2017 נובעת ממתקן מיון חדש בתחנת מעבר גרין-נט בירושלים, מתקן ה-RDF החדש בפארק מחזור חירייה ועלייה בכמות הפסולת המועברת למיחזור מתחנת מעבר אמניר עפולה. לדברי המשרד, עיקר העלייה בכמות הפסולת ובשיעור המיחזור בשנים 2013-2014 נובעת מעלייה במספר תחנות מעבר ממיינות (מ-18 תחנות ל-32).

עוד עולה מהנתונים כי כמות הפסולת המוטמנת עלתה ב-4 השנים האחרונות ב-2% בלבד, כאשר שיעור הגידול באוכלוסייה הוא 2% בשנה.

על פי ההסבר שמספק המשרד להגנת הסביבה, העלייה בשיעור המיחזור בשנים האחרונות נובעת ברובה ממתקני מיון חדשים, נתון שאכן תומך באסטרטגיה החדשה שהצעד הראשון שלה הוא תמיכה כספית בתפעול והקמה של מתקני מיון קיימים וחדשים.

האם נתוני המפל"ס אמינים ומשקפים את המציאות?

המשרד להגנ"ס מציין כי נתוני המפל"ס לענף הפסולת דומים לנתוני הלמ"ס (לשכה מרכזית לסטטיסטיקה) לפיהם בשנת 2016 שיעור המיחזור הכולל של פסולת עירונית מעורבת עמד על 21% ובשנת 2015 – 20%. נכון שהמגמה דומה, אך בכל זאת, כאשר נתוני הלמ"ס מלמדים על גידול של 1% בלבד בשנת 2016, לפי נתוני המפל"ס מדובר על גידול של 3%. מדובר בפער משמעותי במספרים יחסית נמוכים (1% מתוך 20%).

נתוני הלמ"ס לשנת 2017 עדיין לא התפרסמו, אך נתוני המפל"ס קפצו בעוד 3%. מהיכן נובעים הפערים בנתונים? במשרד להגנ"ס מציינים, כי כמות הפסולת  העירונית בישראל היא כ- 5 מיליון טון לשנה (זהה לנתוני הלמ"ס) אך במפל"ס מדווחים רק כ-4.2 מיליון טון לשנה משום שלא מופיעים בו העברות פסולת ישירות למטמנות או למפעלי מיחזור, שלא דרך תחנות מעבר.

כמו כן המשרד מציין כי מספר תחנות מעבר נדרשו לתקן דיווחים משנים קודמות ולפיכך הנתונים המפורסמים השנה מעט שונים מהנתונים שפורסמו בעבר במפל"ס.

בשורה התחתונה, נראה כי נתוני המפל"ס בענף הפסולת עדיין לא התייצבו לחלוטין וכדאי להמתין לפחות שנה נוספת ולראות האם הדברים מסתדרים.

עלייה של 100% בשנתיים בכמות פסולת הבניין המדווחת

נתוני המפל"ס השנה מלמדים אותנו גם על עלייה משמעותית של 40%! בשנת 2017 בכמות פסולת הבניין המדווחת על ידי תחנות מעבר, ועלייה של 100%! ביחס לשנת 2015. כאשר עיקר הגידול הוא בפסולת הבניין המדווחת ככזו המועברת מתחנות המעבר למיחזור, השבה ושימוש חוזר.

פסולת בניין – נתוני מפל"ס

המשרד להגנת הסביבה מסביר כי הסיבה לעלייה נובעת מהקמת תחנות מעבר חדשות ופעולות פיקוח ואכיפה של המשרד להגנ"ס. וכי העלייה בכמות פסולת הבניין בין השנים 2012 ל- 2014 מוסברת בעלייה במספר התחנות המדווחות למפל"ס ולטיוב דיווחים.

מדובר על מספרים גדולים, בעוד כמות הפסולת העירונית המעורבת מוערכת בכ 5 מיליון טון בשנה, כמות פסולת הבניין המדווחת במפל"ס עומדת על 3.7 מיליון טון בשנה כאשר המשרד להגנ"ס מעריך כי סך היקף פסולת הבניין הנוצרת בישראל בשנה עומדת על כ 6 מיליון טון בשנה  מתוכם 1.5 מיליון מושלכים פיראטית. כלומר חסרים בדיווחי המפל"ס עוד כמיליון טון פסולת בניין בנוסף להשלכות הפיראטיות.

נראה כי גם כאן, לא ברור עד כמה דיווחי המפל"ס משקפים את התמונה המלאה של פסולת הבניין בישראל וכי יש להמתין להתייצבות של נתוני הדיווח למפל"ס בענף זה.

תחנות מעבר לפסולת יבשה – גושית

מנתוני המפל"ס עולה עוד כי בשנת 2017 חלה עלייה קלה של 2% בכמות הפסולת היבשה-גושית שנאספה בתחנות המעבר לעומת 2016. פסולת יבשה-גושית נאספת בעיקר באזורי תעשייה וכוללת פסולת מתכת, עץ, פלסטיק ואריזות. אך פסולת יבשה-גושית מהווה חלק קטן ממאזן הפסולת של ישראל, מדובר על 372 אלף טון מדווחים במפל"ס ב-2016, כעשירית מכמות הפסולת העירונית או פסולת הבניין.

פסולת יבשה – נתוני מפל"ס

יחד עם זאת, לפי נתוני המפל"ס בשנת 2017 חלה עלייה במיחזור פסולת יבשה 257 אלף טון בשנה לעומת 171 אלף טון בשנת 2016 – עלייה של 50%.