מדד ההשפעה הסביבתי: כלי פיננסי למשקיע או כלי תקשורתי?
מה השתנה בדירוג החברות על פי מדד ההשפעה הסביבתי? מדוע המדד מתפרסם באיחור? והאם המניות בבורסה מושפעות מפרסומו?
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 16/10/2018

המשרד להגנת הסביבה פרסם את מדד ההשפעה הסביבתית לשנת 2017, המתפרסם זו השנה השביעית. המדד מספק מידע השוואתי על הביצועים והסיכונים הסביבתיים של מפעלי תעשייה בבעלות ציבורית וממשלתית ובוחן את הסיכון הסביבתי של יותר מ-40 חברות, כ-100 מפעלים וכ-1,000 תחנות דלק.

מטרת המדד, כך לדברי המשרד להגנ"ס, לתת מידע למשקיעים על רמת הסיכון הסביבתי של חברות ציבוריות כדי לאפשר להם קבלת אינדיקציה על רמת הסיכון של החברות במטרה למזער סיכונים פיננסיים. אלא שהמדד מתפרסם 10 חודשים לאחר תום שנת הכספים וכחצי שנה לאחר פרסום הדוחות הכספיים של החברות. האם מועד הפרסום המאוחר לא פוגע ברלוונטיות שלו למשקיעים ומותיר אותו ככלי תקשורתי של המשרד כנגד המפעלים?


כתבות רלוונטיות לנושא:

  1. מדד ההשפעה הסביבתי מתפרסם. האם הוא אפקטיבי? 6.07.2017
  2. איך מפעל יכול לקבל ניקוד חיובי בדירוג ההשפעה הסביבתי? 14.07.2016
  3. מדד ההשפעה הסביבתי: עשרות מתקנים ידורגו לראשונה, 20.06.2016
  4. מדד ההשפעה הסביבתי מתפרסם, האם המשקיעים מתייחסים? 27.10.2015
  5. מידע נוסף על דיווח סביבתי | infospot

מפעל רותם אמפרט מוביל בראש מצעד המזהמים

בראש מדד ההשפעה הסביבתי לשנת 2017 נמצא מפעל רותם אמפרט נגב, שהעפיל אליו מהמקום ה-5 בשנה שעברה, זאת בשל הפרות סביבתיות ופליטות לסביבה, בין השאר כתוצאה מאירוע דליפת חומצה לנחל אשלים. בנוסף, בשנת 2017 התקיימה אכיפה על חריגות בפליטות מארובות המפעל ואי עמידה בזמנים של הגשת מסמכים ודיווחים.

במקום השני דורג מפעל בז"ן – בתי זיקוק לנפט בחיפה בשל הפרות שתועדו בפיקוח ואכיפה. ב-2017 המפעל הורשה בפלילים על הפרות של חריגות בפליטות לאוויר ושל תשתית ותפעול. למפעל הוצא צו מנהלי על חריגות בניטור הסביבתית של בנזן והוצאו התראות על חריגות מערכי הסף המותרים לפליטה לאוויר של מגוון מזהמים.

בהודעת המשרד להגנ"ס מצביעים על כך שבעשיריה הפותחת של המדד נמצאים חמישה מפעלים בבעלות החברה לישראל: רותם אמפרט נגב (מקום 1), בז"ן (מקום 2), כרמל אולפינים (מקום 4), גדיב תעשיות פטרוכימיה (מקום 5), ומגנזיום ים המלח (מקום 6), עם שינויים קטנים לעומת השנה שעברה.

כאשר מאחדים את החברות המדורגות לפי בעלויות, עולה כי 5 החברות בעלות הניקוד הגבוה ביותר, המעיד על הפוטנציאל הסביבתי הגבוה ביותר, הן: פז חברת נפט, כי"ל, דור אלון אנרגיה, קבוצת דלק וחברת החשמל.

במדד ההשפעה הסביבתי של חברות הדלק המפורסם בנפרד – סונול השיגה זו השנה השנייה ברציפות את הציון הסביבתי הטוב ביותר עם ההשפעה סביבתית הנמוכה ביותר של תחנות הדלק שלה.

המפעלים המשתפרים

אפשר גם לראות נקודות אור במדד ההשפעה הסביבתית. למשל בדירוג של המפעלים בעלי השיפור הגדול ביותר בניקוד במדד. שלושת המשתפרים המובילים הם: לפידות חלץ העוסקים בחיפושי נפט וגז, רותם אמפרט נגב – מפעל צין (חברה אחות של המפעל העומד בראש רשימת המפעלים המזהמים), אלקון - מפעל המיחזור לשפכים תעשייתיים ופסולת מסוכנת.

מרכיבי המדד

אופן חישוב הניקוד משקלל את מידת הציות לחוקי הגנת הסביבה של החברות (אכיפה וקנסות), פוטנציאל המסוכנות שלהן לסביבה (כמות פליטות, שימוש בחומרים מסוכנים, רגישות מיקום המפעל) ומידת ההטמעה של מערכות לניהול סביבתי, דיווח סביבתי וולונטרי והתייעלות בפרמטרים סביבתיים.

מרכיבי המדד

האם מדד ההשפעה הסביבתית רלוונטי?

המטרה המוצהרת של מדד ההשפעה הסביבתית הוא לתת מידע למשקיעים פיננסיים על רמת הסיכון הסביבתי של חברות ציבוריות על מנת שיוכלו לשקלל זאת בהחלטות ההשקעה שלהם. אך עצם פרסום המדד באיחור של 10 חודשים לאחר סיום השנה האזרחית וכחצי שנה לאחר פרסום הדוחות הכספיים של אותן חברות, מעלה סימני שאלה לגבי הרלוונטיות שלו למשקיעים. טענה נוספת שכדאי לבחון, היא עד כמה המדד משקף רמת ציות של החברות המדורגות בו אל מול רמת פעילות שגרתית. שהרי מרבית הפרמטרים עליהם מבוסס המדד הם נתוני פעילות חוקיים (שיש להם השפעה על הסביבה) ולא נתוני ציות. זו הסיבה העיקרית לכך שדירוג החברות כמעט ולא משתנה משנה לשנה. במקביל, מרבית הארועים החדשים המשמעותיים המשפיעים על שינוי הדירוג של החברות משנה לשנה, בד"כ ידוע למשקיעים בזמן אמת, כגון הדליפה בנחל אשלים או האכיפה בבז"ן או השימוש המופחת בפחם בחברת החשמל וכו'.

בשורה התחתונה, כנראה שעוד רחוק היום בו המניות בבורסה יזוזו בעקבות פרסום מדד ההשפעה הסביבתית.

התייחסויות

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין: "המשרד להגנת הסביבה פועל להקטנת ההשפעה על הסביבה באמצעים שונים ומגוונים. מדד החברות המפורסם היום הוא כלי המאפשר לאזרחים ולמנהלי השקעות לקבל את התמונה האמיתית על ההשפעה הסביבתית של החברות ועל מידת הסיכון הסביבתי שאליו הציבור חשוף. מדד זה מפורסם כבר מספר שנים, ובעזרת שיתוף הפעולה של הציבור לנושא הוא כלי משמעותי לשיפור איכות הסביבה במדינת ישראל"

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "אנחנו ממשיכים במגמת ההרחבה וההעמקה של הפיקוח לצד החמרת האכיפה, תוך שימוש בכל הכלים העומדים לרשותנו, וזאת כדי למנוע פגיעה בתושבים ובבריאותם. אנו קוראים לציבור ולמשקיעים להיעזר בנתוני המדד ולקחת בחשבון את ההתנהלות הסביבתית של החברות".

תגובת קבוצת בז"ן: ."מדד ההשפעה אינו מתחשב בהיקף הפעילות של המפעלים אותם הוא מודד, ואינו לוקח בחשבון את התועלת של המפעלים למשק – כלכלית וסביבתית. יש לציין, כי גם לדברי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, על מפרץ חיפה מושתים תקני הסביבה המחמירים ביותר בעולם המערבי.

"לאחרונה פרסם המשרד להגנת הסביבה דוח שקבע, כי כל 1 שקל השקעה שביצעו המפעלים משמעותה תועלת של 3 שקלים למשק בעקבות הפחתת מזהמים. תוצאות ההשקעה במפרץ חיפה – שיפור של למעלה מ-90% באיכות האוויר באזור, כפי שמעידים הדוחות של הגופים הרשמיים במדינה. התועלת למשק כולו מההשקעות הסביבתיות של התעשייה הכימית - ובזן בראשה - באיכות הסביבה נאמדת בכ-7.48 מיליארד ₪. ההשקעות של בזן בתחום איכות הסביבה הן בטכנולוגיות מיטביות (BAT)".

תגובת מפעל רותם אמפרט: "דרוגה של רותם אמפרט משקף אירוע חריג בנחל אשלים שבעקבותיו החברה פעלה לשיקום מלא של הנחל בתיאום כלל הגורמים. בשנים האחרונות השקיעה רותם אמפרט עשרות מיליוני דולרים בתחומי הגנת הסביבה, והיא תמשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת לעמוד בתקני הסביבה המחמירים ביותר."

-----------

מסמכים רלוונטיים למדד ההשפעה הסביבתי 2017:

  1. מצגת תמצית מנהלים, המשרד להגנ"ס [pdf]
  2. דוח מסכם, המשרד להגנ"ס [pdf]
להמשך קריאת הכתבה המלאה