המשרד להגנ"ס מתגאה בהישגים סביבתיים בזיכיון ים המלח של כי"ל
דו"ח המלצות של משרד האוצר לקראת סיום תקופת הזיכיון של כי"ל בשנת 2030 כולל את צמצום שטח הזיכיון, הגבלת השאיבה, הגנה על הר-סדום ועוד. כמו כן יוקם צוות לטיפול במפגעים הסביבתיים שנוצרו
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 27/5/2018

בשבוע שעבר פרסם משרד האוצר את דו"ח הביניים של הצוות לנושא פעולות הממשלה לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח (של חברת כיל בשנת 2030), בראשות הכלכלן הראשי של משרד האוצר, יואל נוה. שר האוצר ח"כ משה כחלון צפוי לאמץ את מסקנות הדו"ח לאחר תקופה של שימוע ציבורי. קישור לנוסח הדוח המלא ונספחיו מופיע בהמשך.

המשרד להגנת הסביבה שלקח חלק בעבודת הכנת הדו"ח מציין כי יש בדו"ח הישגים סביבתיים משמעותיים הכוללים את צמצום שטח הזיכיון, הגבלת שאיבת המים והגנה על הר סדום הסמוך למפעלים.

בנוסף, לדברי המשרד להגנ"ס, הוחלט גם על הקמת צוות בינמשרדי, בראשות המשרד להגנ"ס, לטיפול במפגעים הסביבתיים שנוצרו בתקופת הזיכיון של כי"ל. הצוות יבחן את החובות הרגולטוריות לשיקום נזקי עבר, על מנת למנוע העברת הזיכיון למפעיל חלופי כאשר נותרים ללא טיפול מפגעים שהחוק מחייב את טיפולם על ידי הזכיין הנוכחי.

​צמצום שטח הזיכיון והגבלת השאיבה

בין ההמלצות הסביבתיות המרכזיות לקראת תום הזיכיון להגנה על ים-המלח וסביבתו שהגיש הצוות:

  • צמצום שטח הזיכיון בכמחצית מ-160 קמ"ר לכ-80 קמ"ר: בשטח הזיכיון נמצאים כיום שטחי יישובים (עין-תמר ונאות הכיכר), שטחים חקלאים, שטחים פתוחים ושטחי תיירות ונופש. הצוות ממליץ לצמצם משמעותית את שטח הזיכיון כך שיכלול רק שטחים הנדרשים לפעילות המפעלים, תוך קביעת מגבלות על שימושי קרקע.
  • הגבלת השאיבה: שאיבת המים מהאגן הצפוני היא אחת הסיבות לירידת מפלס ים המלח. לכן, ממליץ הצוות שתיקבע תקרה לסך השאיבה השנתית נטו.
  • קביעת תמריץ כלכלי לייעול והפחתת השאיבה: תמריץ לשימוש יעיל במים הנשאבים שישקף את ההשפעות השליליות של שאיבת מי האגן הצפוני ותרומתן לירידת המפלס ולפגיעה בסביבה. בנוסף נקבע כי יש להסדיר בזיכיון חובת דיווח מפורט אודות הכמויות הנשאבות מהים והמוחזרות אליו.
  • הסדרת שימוש המפעלים במי תהום: שטחים המשמשים לקידוחי מים לא יכללו במסגרת הרישיון העתידי. בנוסף, יחולו לראשונה על הקידוחים דיני המים החלים בכל הארץ בנוגע לקידוחים המשמשים כמקור מים לפעילות תעשייתית, ובכלל זה חיוב בתעריף הפקה.
  • הסדרת חציבת חומר ואדי: בעבר, כרו מפעלי ים המלח חומרי חציבה מוואדיות וערוצי נחלים בשטח הזיכיון ללא הגבלה וללא תשלום היטלי חציבה או תשלום לקרן לשיקום מחצבות. הצוות המליץ לגרוע שטחי חציבה אלו מהזיכיון ולחייב את הזכיין בהסדרת החציבה באופן מלא.
  • יישום תכנית הקציר: פירוט המחויבויות והאחריות של בעל הרישיון, בנושא קציר המלח, וכן הסעדים בהן תוכל לנקוט המדינה אם יפר את התחייבויותיו.
  • הגנה על הר-סדום: הר סדום הוא אתר מורשת בעל ייחודיות סביבתית וגאולוגית עולמית. בתוך ההר שוכנת מערת המלח הארוכה בעולם שאורכה 5 ק"מ. יחד עם זאת, קיימים בהר מרבצי מינרלים שניתן להפיק מהם אשלג. לכן מוצע שלא לכלול את הזכויות להפקת מינרלים מהר סדום ברישיון העתידי, כדי לאפשר שינוי ייעוד ההר, הגנה עליו ופיתוחו לתיירות.
  • טיפול מלא במפגעים סביבתיים עתידיים: מוצע להגדיר את אחריות בעל זכות ההפקה החדש לגבי כל מפגע סביבתי שייגרם באחריותו, כולל האחריות לסילוק מפגעים, להסדרה ולשיקום. הצוות קבע כי הכרחי לעגן גם את הסעדים בהן תוכל המדינה לנקוט במקרה של הפרת מחויבויות אלה, וזאת מעבר לסמכויותיה מכוח דיני הסביבה ודינים אחרים.
  • שילוב המשרד להגנת הסביבה בגיבוש הזיכיון העתידי: המשרד ישתתף בגיבוש כתב הזיכיון העתידי, לצורך שילוב ההיבטים הסביבתיים בו.

התייחסויות

כיל: "החברה לומדת את דוח הביניים של הצוות ובכוונתה להביע עמדתה במסגרת הליך השימוע הציבורי"

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין: "אני שמח שהצלחנו להביא לשינוי דרמטי בתנאי הזיכיון על ים המלח, לאורך כל הדרך התעקשנו לשמור על ערכי הטבע והסביבה. הזיכיון החדש שמותאם למציאות של ימינו יאפשר לנו לשמר את אחד מפלאי הטבע שלנו לעוד שנים רבות."

משרד האוצר: "שר האוצר הבהיר כי הוא סומך את ידיו על המלצות הצוות והוא צפוי לאמץ את הדוח לאחר השימוע הציבורי. בתום השימוע יעברו ההמלצות לחשב הכללי ליישום."

סמנכ"לית בכירה לתכנון, מדיניות ואסטרטגיה, גלית כהן, נציגת המשרד להגנ"ס בצוות תום הזיכיון: "שטר הזיכיון הקיים הוא מיושן, והתעלם כמעט לחלוטין מהיבטי סביבה. עבודת הצוות אפשרה למשרד להגנת הסביבה להטמיע שורה של המלצות אשר יסדירו סוגיות אלו. המשרד להגנת הסביבה הצליח להוביל להכללת היבטים משמעותיים להבטחת עתידו של מרחב ים-המלח כולו."

---------

כתבות רלוונטיות לנושא:

  1. לראשונה: תביעה ייצוגית ממשלתית על פגיעה בטבע; 397 מיליון ₪ על הנזק בנחל אשלים 3.05.2018
  2. הצעת חוק שתאפשר לתבוע בגין פגיעה בטבע, 1.2.2018
  3. כי"ל למשקיעים: הדליפה בנחל אשלים מכוסה במסגרת הביטוח, חשיפה כספית נמוכה, 6.07.2017
  4. אדם טבע ודין: בריכה 4 של 'רותם אמפרט' הוקמה ללא היתר בנייה, 24.08.2017
  5. מידע נוסף על שפכים תעשייתיים | infospot

---------

מסמכים רלוונטיים:

  1. דו"ח – פעולות הממשלה לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח, 05.2018, משרד האוצר [pdf]
  2. קובץ נספחים לדו"ח, 05.2018, משרד האוצר [pdf]
להמשך קריאת הכתבה המלאה