סגירת מפעלים ותמיכת ארגונים ירוקים לא מבטיחה ניצחון בבחירות
אלקין לא הצליח להיבחר לראשות עיריית ירושלים וימשיך בתפקידו כשר להגנ"ס. יהב הפסיד את ראשות העיר חיפה למרות שזכה לתמיכת הארגונים הירוקים בין השאר משום שסגר את מיכל האמוניה שהביא לסגירת מפעל חיפה כימיקלים
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 01/11/2018

לתוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, שהתקיימו אתמול, שתי השלכות מיידיות על תחום איכות הסביבה: האחת – זאב אלקין, יישאר בתפקידו כשר להגנת הסביבה, לאחר שלא הצליח להיבחר לראשות עיריית ירושלים. השנייה – יונה יהב, ראש עיריית חיפה, הפסיד לעינת קליש, למרות הקו המחמיר בו נקט בשנתיים האחרונות כנגד מפעלי תעשייה, כולל סגירת מיכל האמוניה ובעקבות סגירת חיפה כימיקלים.

אלקין נשאר במשרד להגנ"ס

אלקין, שהצהיר על כוונתו להתמודד על ראשות עיריית ירושלים לפני 5 חודשים, המשיך במקביל בתפקידו כשר להגנ"ס. כעת לאחר שלא נבחר לראשות העיר יוכל לחזור לתפקוד מלא במשרד ולקדם את התהליכים שטרם הושלמו. בכך גם מנע זעזוע נוסף במשרד הסובל מחילופים תכופים של שרים, לפחות עד לבחירות לכנסת, שעתידות להתקיים בנובמבר 2019, אם לא יוקדמו.


כתבות רלוונטיות לנושא:

  1. אלקין החליט לרוץ לראשות העיר ירושלים, 31.05.2018
  2. חוק 'עוקף עיריית חיפה' ייכנס לחוק ההסדרים של תקציב 2019, 22.01.2018
  3. היסטוריה: מיכל האמוניה ריק, 19.09.2017
  4. מידע נוסף על חומרים מסוכנים | infospot

מאבקיו של יהב למען התושבים לא עזרו לו

העמדה הקשוחה שנקט יהב כנגד מפעלי התעשייה בעיר בשנתיים האחרונות, שרבים אמרו שנבעו מתוך הכרה בחשיבות הנושא לקהל הבוחרים העירוני, לא סייעו לו ברגע האמת. גם תמיכתם של ארגוניי הסביבה שהתגייסו לטובתו לא סייעו לו בבחירות והוא הפסיד למועמדת שפחות מזוהה עם המאבקים הסביבתיים במפרץ חיפה – עינת קליש.

תושבי חיפה העדיפו את קליש, למרות שיהב הגיע לבחירות עם קבלות על עשייה סביבתית למען התושבים, שכללו שלילת רישיונות עסק למפעלים מזהמים, עתירה נגד הזרמת חומרים מסוכנים בנמל חיפה, התנגדות לרציף דלקים בנמל החדש, כאשר ההישג האדיר מבחינתו בקדנציה האחרונה הוא סגירת מיכל האמוניה שהובילה לסגירת חברת 'חיפה כימיקלים' לאחר שלא התגמש עם הפתרון החלופי שהוצע ליבוא אמוניה.

גם התמיכה של הירוקים לא הספיקה ליהב

בפוסט תמיכה ביהב יום לפני הבחירות, כתבה מאיה יעקבס, מנכ"ל עמותת 'צלול' "חיפאים חפצי חיים צריכים להצביע ליונה יהב. בשנתיים האחרונות הוא התמודד בלי למצמץ מול ממשלה שהפעילה מכבשי לחצים מטורפים במאמץ להציב אוניית אמוניה בלתי ממוגנת במפרץ חיפה כי זה היה פתרון זול יותר לחיפה כימיקלים, ועם ניסיונות הממשלה לחוקק נגדו חוקים שהיו מחלישים את כל הגנת הסביבה בישראל (האיום עדיין לא הוסר והחוק לעקיפת סמכות ראשי הערים מול תעשייה מזהמת רק הוקפא עד לאחר הבחירות המקומיות, כי הממשלה מייחלת לראש עיר פחות נחוש מיהב".

ליהי שחר, פעילת 'מגמה ירוקה' כתבה: "קליש הכריזה על ארגוני הסביבה כאויב הבחירות שלה, על רקע היסטוריית העשייה המשותפת שלנו עם ראש העיר. החיבור שלה לאבי גבאי, שבתור השר להגנת הסביבה דחף להרחבת התעשייה הפטרוכימית, רק החמיר את העמדות שלה. קליש לא לקחה חלק באף אחד מהמאבקים שקידם יהב, לא נכחה באף דיון, ישיבה או וועדה בנושא סכנות המפרץ, בשום ראיונות, פאנלים, או כל מפגש שלא כולל את חומות ההגנה של הפעילים שלה".

האג'נדה של קליש: 9 יעדים להכנסת תעשיות מתקדמות ונקיות

אז מה האג'נדה של קליש בנושאים סביבתיים? על פי המצע שלה ערב הבחירות המטרה שלה להכניס למפרץ חיפה יותר תעשיות מתקדמות ונקיות במקום התעשיות המזהמות, כאשר מימוש המטרה יעשה על פי היעדים הבאים:

  1. הקמת מערך ניטור אוויר עצמאי בנוסף למערך הניטור הממשלתי ויפקח עליו.
  2. המשך העבודה על המחקר האפידמיולוגי שבדק את הקשר בין זיהום האוויר לתחלואה בחיפה שנגנז בגלל לחצים פוליטיים.
  3. עצירת התכניות להרחבת תשתיות הפטרוכימיה והקונדנסטים שטרם אושרו בוועדות התכנון ובבתי המשפט עד לבדיקת השלכותיהן.
  4. הקמת קואליציה פוליטית על-אזורית ועל-מפלגתית רחבה כדי לרתום את הממשלה לשינוי סביבתי עמוק.
  5. דירוג המפעלים לפי נחיצותם – מי חייב להישאר, מי נדרש לעבור שינוי וכו‘. נבחן את עתיד המפעלים על פי שלושה קריטריונים: הנזק (בזיהום) מול התרומה (לכלכלה) ומול היכולת והנכונות לשדרוג (טכנולוגי).
  6. הקמת חברה בת עירונית שתעסוק בניקוי הקרקעות המזוהמות, לטובת שחרור קרקעות לבנייה חדשה.
  7. שיקום וניקוי אזורי תעשייה והפיכתם לאזורי בילוי ותרבות נקיים.
  8. תמיכה למפעלים המעוניינים לעבור לטכנולוגיות מתקדמות המבוססות גם על אנרגיות חלופיות.
  9. נרתום את האקדמיה לקדם מחקרים על טכנולוגיות התעשייה הנקייה, ונשאף להפוך את חיפה למודל עולמי המציג תהליכי שינוי טכנולוגיים.