שוקלים להגיש תביעה ייצוגית? תשלמו הרבה כסף
הדיון בוועדת החוקה בהצעת שרת המשפטים להטיל אגרה גבוהה על הגשת תביעות ייצוגיות – 24 אלף ₪ בביהמ"ש המחוזי הסתיים ללא החלטה. מטרת האגרה - להפחית תובענות סרק
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 23/11/2017

ועדת החוקה חוק ומשפט דנה ביום שלישי בהצעת שרת המשפטים, איילת שקד, להטיל אגרה בגין הגשת תביעות ייצוגיות. הדיון הסוער הסתיים מבלי שהתקבלה החלטה. מטרת הטלת האגרה, לטענת שקד, לכסות חלק מהעלויות הגבוהות של ההליך המשפטי המורכב והארוך, ובנוסף להפחית את מספר תובענות הסרק.

על פי הצעת שקד, יש להטיל אגרה בגובה של 24,000 ₪ על תביעות המוגשות בביהמ"ש המחוזי, שם מוגשות רוב התביעות, ואגרה של 12,000 ₪ על תביעות ייצוגיות המוגשות בבימ"ש השלום. האגרות ישולמו בשני תשלומים: מחצית מהסכום עם הגשת הבקשה, ואת המחצית השנייה לאחר מתן פסק הדין, אלא אם ביהמ"ש יחליט לפטור מתשלום המחצית השנייה.

מצד אחד, מדובר בכלי משפטי חשוב של האזרחים לטיפול בעוולות הפוגעות בקבוצה גדולה של אנשים. מצד שני קיימת תופעה של הגשת תובענות ייצוגיות שמטרתן העיקרית הגעה להסדר עם הנתבעים שיעשיר את כיסי עורכי הדין והתובעים הייצוגיים מבלי לדאוג לאינטרס הציבורי. לכן סבורים במשרד המשפטים כי יש מקום לשינוי בתחום זה.

תביעות ייצוגית בתחום איכות הסביבה

גם בתחום איכות הסביבה דיווחנו בשנים האחרונות על 'גל' של תביעות ייצוגיות כנגד ארגונים עסקיים שלכאורה לא ממלאים אחר הוראות של חוקים סביבתיים שונים ואגב כך פוגעים בציבור.

הנה כמה דוגמאות לתביעות ייצוגיות מתחום הגנת הסביבה עליהן דיווחנו בשנים האחרונות:

  1. הסדר פשרה של שופרסל בגין חוק הפיקדון
  2. הסדר פשרה של 'אבי סופר' בגין חוק פסולת אלקטרונית
  3. 2 הסדרי פשרה של מפעלים בגין מפגעי ריח
  4. הסדר פשרה בגין אירוע חומ"ס במפעל
  5. תביעה ייצוגית נגד טיב טעם ודואר ישראל
  6. 4 תביעות ייצוגית נגד מנטה, ילו, אופיס דיפו, טויס.אר.אס בגין חוק פסולת אלקטרונית
  7. תביעה ייצוגית נגד ניופאן בגין חוק פסולת אלקטרונית
  8. תביעה ייצוגית נגד מפעלי מפרץ חיפה בגין זיהום אוויר
  9. תביעה ייצוגית נגד תאגידי מים בגין זיהום נחל הירקון
  10. תביעה ייצוגית נגד מפעל טיפול בשפכים בגין מפגעי ריח
  11. תביעה ייצוגית נגד עיריית ירושלים בגין חוק פסולת אריזות
  12. תביעה נגד סנו וחוגלה קימברלי בגין 'גרין ווש' [Green wash]

הארגונים הסביבתיים: יש פתרונות אחרים

הארגונים "אדם טבע ודין" ו"קו לעובד" פנו לחברי ועדת החוקה של הכנסת, בבקשה שלא יתמכו בניסיון של משרד המשפטים להטיל אגרות גבוהות באופן חריג על הגשת תביעות ייצוגיות. לטענתם, התביעות הייצוגיות הובילו למהפכה של ממש ולשינוי דרמטי וחיובי בדפוס ההתנהלות של תאגידים גדולים, ורבים מהם החלו לפעול באופן הגון ומתחשב יותר בציבור כדי להימנע מתביעות אלה.

לטענתם, תובענות ייצוגיות רבות הצליחו לגרום להסדרה של כשלי שוק משמעותיים שלא אותרו או שלא הוסדרו ע"י הרגולטורים, מצד אחד, ולתת פיצוי לציבור רחב שנפגע מהתנהגות עוולתית, מצד שני. בנוסף, עצם החשש מהגשת תביעה ייצוגית גרם לתאגידים רבים לשנות מראש את דפוס התנהלותם במטרה להימנע מתביעות כאלה.

הארגונים הסביבתיים מסכימים שישנן גם תביעות ייצוגיות לא מוצדקות. ולכן ניתן לדבריהם למצוא פתרונות חלופיים ונקודתיים להתמודד עם תופעה זו, למשל על ידי חיוב בהוצאות מוגדלות במקרים המתאימים במקום לחסל את מוסד התביעות הייצוגיות.

לטענתם, צריך דווקא להקל על תביעות ייצוגיות ולא להקשות, במיוחד בנושאים כמו שמירה על זכויות חברתיות וסביבתיות ובמקרים של "כשלי שוק". 

התאחדות התעשיינים: התביעות מובילות לעלייה ביוקר המחייה

יו"ר ועדת כלכלה בהתאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, תומך בהצעת החוק, "יש לשים סוף לתאוות הבצע של עורכי הדין שעומדים מאחורי התביעות הייצוגיות שמיטיבה רק איתם ולא עם הצרכן". לדבריו, מנתונים שהוגשו לוועדה עולה, כי ב-3 השנים האחרונות בית המשפט דחה או מחק 37% מהבקשות לאישור תובענות ייצוגיות, וב-5 השנים האחרונות הוגשו 325% יותר תובענות מאשר בשש השנים הראשונות לחוק.

לדברי תומר, "תעשיית התביעות הייצוגיות", רק מובילה לעלייה ביוקר המחייה, שכן הוצאות של המגזר העסקי על הגנה משפטית, מתגלגלות באופן ישיר לצרכנים, שצריכים לבסוף שלם על מוצרים יקרים יותר.

לדבריו, בתי המשפט מוצפים בתביעות ייצוגיות שמעל מחציתן מתבררות כתביעות סרק, תביעות שהוגשו בחוסר תום לב או תביעות קנטרניות שלא היה מקום להגישן מלכתחילה. תומר מוסיף, כי חלק גבוה מהתביעות הייצוגיות מסתיים בפשרה ומתן גמול כספי לעוה"ד שיזמו את התביעה, ולא מתוך קבלת טענות התביעה, אלא אך ורק מתוך הרצון של הנתבעים לסיים את ההליך המשפטי המייגע.

סיכום ביניים | ללא תוצאות

הדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט הסתיים כאמור ללא החלטה וצפוי דיון נוסף. נראה שכל הצדדים מסכימים כי קיימת בעיה במנגנון התביעות הייצוגיות וכי אכן מוגשות יותר מדי תביעות ייצוגיות סרק. המחלוקת היא בשאלה האם אגרה בגין הגשת תביעה יצוגית היא הפתרון הנכון, ואם כן, אז מה גובה האגרה שמצד אחד ירתיע הגשת תביעות סרק אבל לא יפגע בכלי משפטי חשוב זה?

------------

מסמכים רלוונטיים:

  1. מכתב הסבר ונוסח התקנות המוצע, משרד המשפטים [pdf]
  2. נייר עמדה של אדם טבע ודין [pdf]

קישורים רלוונטיים:

  1. הסכם פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד שופרסל בגין חוק הפיקדון, 13.11.2017
  2. הסכם פשרה בתביעה הייצוגית שהוגשה נגד רשת "אבי סופר" בגין פינוי פסולת אלקטרונית, 06.11.2017
  3. הוכרעה תביעה ייצוגית בגין פסולת אלקטרונית, 02.06.2016
  4. תלונה במשטרה ותביעה ייצוגית של 170,000,000 ₪ בגין זיהום נחל הירקון, 09.05.2017
  5. תביעה ייצוגית של 12,500,000 ₪ נגד מתקן לטיפול בשפכים, 28.08.2016
  6. מידע נוסף על משפט סביבתי | infospot