שיקום קרקעות מזוהמות: לא ממהרים לאמץ טכנולוגיות חדשות
חוקרים בקנדה גילו שמומחי השיקום מעדיפים להשתמש בטכניקת השיקום הקונבנציונלית ולא פתוחים לאמץ שיטת שיקום באמצעות צמחים למרות יתרונותיה
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 30/4/2018

מחקר קנדי שבחן העדפות של מומחים לשיקום קרקע מזוהמת מצא, כי הם מעדיפים להשתמש בשיטות שיקום קונבנציונליות ולא באמצעות Phytoremediation – שיקום קרקע באמצעות צמחים. החוקרים סבורים כי יש למצוא דרכים להגברת השימוש בטכניקות חדשות בשיקום קרקעות מזוהמות ובכלל בתחומי הקלינטק.

החוקרים מסבירים כי באירופה ישנם כ-160 אלף אתרים בהם הקרקע מזוהמת במתכות כבדות, בנזן ו-polychlorinated biphenyl (PCB) המהווים סיכון לבריאות בני האדם ולמערכות אקולוגיות. מאחר והעברת קרקעות מזוהמות למטמנות או למתקני טיפול הוא תהליך יקר, אתרים רבים נותרים נטושים ולא משוקמים. לכן החוקרים החליטו לבדוק מדוע אלטרנטיבה זולה יותר, שיקום הקרקע המזוהמת באמצעות צמחים, אינה בשימוש נרחב יותר.

שיקום קרקעת מזוהמת באמצעות צמחיה | Phytoremediation

החוקרים סקרו 1,795 מאמרים מדעיים שעסקו ב Phytoremediation, ומצאו כי יש ידע מדעי מבוסס על המצבים בהם השימוש בשיטה יעיל, כתלות בריכוז המזהמים בקרקע, עומק הזיהום וכמובן סוג המזהמים. למשל, השימוש בצמחיה לשיקום קרקעות מזוהמות יעיל במיוחד להסרת מזהמים אורגניים, אך יש גם צמחים ספציפיים שיכולים להסיר מתכות מסוימות מהקרקע (כגון עופרת או קדמיום).

חשיפה מדעית לא שינתה את ההתנגדות

על מנת לבחון את עמדת אנשי המקצוע כלפי שיקום קרקעות מזוהמות באמצעות צמחייה, החוקרים ביצעו סקר בקרב 94 אנשי מקצוע העוסקים בתחום, בקוויבק, קנדה.

השאלון כלל ארבע שאלות פשוטות ובסיסיות על שימוש בצמחים לשיקום קרקעות, כגון האם צמחים יכולים להסיר מזהמים אורגניים מהקרקע. 73% מהמשיבים הודו שאין להם ידע על הטכנולוגיה.

לאחר מכן, הוצגה שאלה בנוגע לשיקום אתר היפותטי שיציע פתרון בעלות נמוכה ללא מגבלות זמן, תוך בחירה בין תכנית טיפול קונבנציונאלית ותוכנית של שיקום באמצעות צמחים. רק 19% מהמשיבים העדיפו להשתמש בצמחים, למרות היתרונות שלהם בתרחיש הספציפי שהוצג.

בשלב הבא בסקר, מחצית מהמשתתפים בסקר קיבלו תמצית של מאמר מדעי מהימן שפורסם בכתב עת מדעי מוביל, המציג ראיות חד משמעיות כי שיקום באמצעות צמחים מסיר אבץ, נחושת ועופרת. לאחר מכן שתי הקבוצות (אלה שנחשפו למאמר ואלה שלא נחשפו אליו) התבקשו לדרג תוכנית שיקום באמצעות צמחים באתר היפותטי שמאפייניו רלוונטיים למידע שהוצג במאמר.

אמנם בקבוצה שנחשפה למאמר המדעי חלה עלייה מסוימת במוכנות להשתמש בשיקום באמצעות צמחים, אך היא הייתה עדיין נמוכה יותר מהעדפת השיקום הקונבנציונלי. מכאן הסיקו החוקרים, כי החשיפה לראיות מדעיות, לא שינתה בהרבה את ההתנגדות לשימוש בשיטת השיקום באמצעות צמחים.

לא פתוחים לשינוי

החוקרים ציינו, כי הם מודעים לכך שלחשיפה לפרסום מדעי אחד יכולה להיות השפעה מוגבלת, אלא שהניסוי מראה כי אנשי מקצוע אינם פתוחים לשינוי, אולי בגלל דרישות מוסדיות ורגולציה המעודדת שימוש בטכניקות קונבנציונאליות עם תוצאות ידועות.

למרות זאת, החוקרים מסיקים כי השימוש בטכנולוגיות סביבתיות חדשות, ובאופן ספציפי למקרה הזה – שימוש בצמחים לשיקום קרקעות מזוהמות, עשוי להתקבל בהדרגה בקרב אנשי מקצוע, כאשר ההכרה בהטיה המובנית שנצפתה במחקר היא צעד חשוב כדי להתגבר על כך.

---------

כתבות רלוונטיות לנושא:

  1. שיקום הקרקעות המזוהמות ברכס עתלית הסתיים, 03.04.2018
  2. 'נשר' תטפל בקרקעות מזוהמות משיקום רכס עתלית, 23.04.2017
  3. האם קרקעות מזוהמות ישמשו כחומר גלם בתעשיית המלט? 20.03.2017
  4. ראיון עם האחראי על פרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות,  29.01.2017
  5. מי מוכן לקנות קרקע מזוהמת של משרד הביטחון? 18.09.2016
  6. האם שיקום קרקע מזוהמת יקפיץ את ערך הנדל"ן בשכונות סמוכות? 16.05.2016
  7. מידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot

---------

מסמכים רלוונטיים:

  1. קישור למאמר: New environmental technology uptake and bias toward the status quo: The case of phytoremediation