שלום אורח! להרשמה/התחברות לחץ כאן
חיפוש באתר
אמוניה ופוליטיקה
האם חלופת האנייה היא דמיונית לחלוטין, אינה אפשרית טכנית, אינה חוקית, אינה בטיחותית ואין לה כל סיכוי להתממש? והאם הפוליטיקאים יצטערו על התבטאויותיהם בנושא האמוניה? מאמר דעה של פרופ' אהוד קינן ותגובה מפורטת של המשרד להגנת הסביבה
  • מאת: פרופ' אהוד קינן
  • פורסם בתאריך: 07/9/2017

רוב הפוליטיקאים מציגים את עצמם כיודעי כל, חסרי התלבטויות ונחרצים בדעתם. בכך הם שונים מבני תמותה רגילים ומתקרבים למעמדם של נביאי ישראל. יתר על כן, כפי שלימד הגורו דונלד טראמפ, הם יודעים לנסח כל רעיון, סבוך ככל שיהיה, במשפט קצר ובאוצר מילים צנוע. אבל כאשר עסקינן בנושא טכנולוגי מורכב, כגון פרשת האמוניה, הנסיקה הגבוהה מעל קרקע המציאות, עלולה להיות משעשעת ומסוכנת כאחד. לכן ראוי להביא כלשונן כמה התבטאויות מהחודש האחרון.

השרה איילת שקד: "עליכם העובדים יש חובה להפוך עולמות, לצאת להפגנות שוב ולתקוף את יונה יהב ישירות בתקשורת. תגידו כי האיזוטנקים מסוכנים ושיונה יהב יסכן את הציבור אם הוא יחייב אותכם לעבוד עם האיזוטנקים. אתם חייבים לתקוף את יונה יהב, להגיד שמי שמסכן את הציבור זה יהב."

שר הכלכלה אלי כהן: "התנהגותו של ראש עירית חיפה מוכיחה דבר אחד, שהעובדים זה לא דבר שמעניין אותו. אם האתר הצפוני ייסגר, האחריות היא של ראש עירית חיפה."

נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש: "אני מודיע לכם שתעשיית הדשנים בארץ ישראל, אם ראש העיר ימשיך לעשות מה שהוא רוצה, נסגרת. וכל זה בגלל פופוליזם זול שאין בינו ובין ביטחון, שאין בינו ובין בטיחות ולא כלום. יש רק רצון לנצח את הבחירות הקרובות. ראש עירית חיפה לא אחראי על הבטיחות, הוא לא אחראי על התחבורה, הוא לא אחראי על הבריאות. זה פשוט לא האחריות שלו. הביטחון של תושבי חיפה זה האניות הקטנות. וכשראש עיר מחליט שהוא איננו יכול לרדת מהעץ, כי אין לו את זה, והוא לא יכול לרדת מהעץ, אז הוא תקוע על העץ ורוצה איזוטנקים. זה לא פיתרון, זה לא בטיחותי, זה לא ביטחון וטובת תושבי חיפה, זה לא טובת התעשייה, זה הכל חוץ מאשר פיתרון."

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן: "זאת התנהלות הזויה של ראש העיר. אני חושב שזה חוסר אחריות מוחלט וזלזול, גם במשרד להגנת הסביבה וגם בפיקוד העורף, גם במשרד המשפטים, גם במשרד הכלכלה. זאת התנהגות שאינה מקובלת בשום מדינה מתוקנת. אנחנו צריכים לראות מה אפשר לעשות בהיעדר שיתוף פעולה של ראש העיר. אני באופן אישי נגד חקיקה בנושאים כאלו, אבל אני חושב שהמדינה צריכה לחשוב איך היא מייצרת מצב שהמצבים האלו לא חוזרים על עצמם."

סגן השר להגנ"ס ירון מזוז: "אני קורא ליונה יהב להפסיק עם פוליטיקה זולה. אני קורא לך: בוא לפה עכשיו! בוא לפה עכשיו! שלא יעשו שום סיבובים, אין איפה ואיפה."

בישיבה משותפת רבת משתתפים עם ראש עירית חיפה, השתלחו בו שר הכלכלה, השר להגנת הסביבה ועוזריהם, והגדילה לעשות שרת המשפטים איילת שקד: "תן לי אנייה! הם רוצים אנייה!" ראש העיר בודד מארבעת מלוויו שלא הורשו להשתתף בדיון, למרות שהוזמנו. האירוע הזכיר לי טקס "זובור" מתקופת שירותי הצבאי. להלן דיאלוג מייצג:

שקד: "אנחנו לא מתכוונים להתחשב בדעתו של ראש העיר או להמתין להסכמתו. אנחנו מעבירים כעת חוק בנושא של תשתיות לאומיות, כך שראשי ערים לא יוכלו יותר להפריע לפעילות חיונית."

יהב: "אתם בוודאי יכולים להעביר חקיקה כזאת, אבל ממתי אמוניה הפכה להיות תשתית לאומית?" שקד: "אנחנו ממשלה ואנחנו סוברנים להעביר חקיקה ואנחנו נחליט אם האמוניה היא תשתית לאומית או לא."

יהב: "זה יהיה מאוד מפתיע אם האמוניה תוגדר כתשתית לאומית".

שקד: " אנחנו נדבר על זה ואנחנו נחליט, וטון הדיבור שלך מאוד לא מוצא חן בעיני, ראש העיר."

יהב: "גם טון הדיבור שלך לא מוצא חן בעיני."

יבוא אמוניה באוניה אינה אפשרית טכנית, חוקית ובטיחותית

ניכר בעליל כי כל הדוברים הנ"ל ניזונים ממקור יחיד של מידע, כלומר מחיפה כימיקלים (חכ"ב), למרות ששופטי בג"ץ כבר רמזו כי לסיפורי החברה יש קשר רופף עם האמת. אילו היה מישהו מהדוברים טורח לקרוא מסמכים מקוריים, או לפחות מצליב מידע ממקורות נוספים, היה מגלה מייד שחלופת האנייה היא דמיונית לחלוטין, אינה אפשרית טכנית, אינה חוקית, אינה בטיחותית ואין לה כל סיכוי להתממש.

היה ראוי להם להקשיב לפחות למומחה הבינלאומי מטעם המשרד להגנ"ס, ד"ר ג'ורג' ואן בומל, אשר הצהיר במפורש כי להזרמת אמוניה מאנייה למפעל אין תקדים ואין אפילו היתכנות פיזיקלית. מישהו שיודע לקרוא אנגלית, היה צריך לספר להם שהרעיון של הזרמה ישירה ליעד שמחוץ למתקני הנמל, נוגד את התקנות (המחייבות בישראל) של ארגון הימאות הבינלאומי (IMO). מישהו היה צריך לגלות להם, לפני שהחלו לדון בהצעתו של ניסנקורן למלא מיכליות כביש ישירות מהאנייה, כי גם הרעיון הזה אינו חוקי על פי תקנות הנמלים-תשל"א. מישהו היה צריך לומר להם שעל פי חוות דעת מקלה, פגיעת מחבל בודד באנייה "המוקטנת" עלולה לגרום למוות של כל אדם במרחק 2 ק"מ מנמל הקישון, ובמרחק 5 ק"מ על פי חוות דעת אחרת. מישהו היה צריך לספר להם כי בבהלה ההמונית שיגרום פיגוע כזה, מספר נפגעי הדריסה ותאונות הדרכים עלול לעלות על מספר הנחנקים למוות מגז האמוניה.

המשרד להגנ"ס מתקפל

כאשר תרד חלופת האנייה מסדר היום, נוכל כולנו לצפות במופע אקרובטי שבו יסבירו הדוברים שבעצם לא התכוונו למה שאמרו או שהתקשורת הוציאה דברים מהקשרם. ההודעה לעיתונות של המשרד להגנ"ס מיום ה-29 באוגוסט מבשרת את תחילת ההתקפלות: "לאור עמדת עיריית חיפה לפיה לא תסכים לתת רישיון עסק לחיפה כימיקלים צפון, החלופות הראשונה והשנייה אינן ניתנות ליישום, ועל כן המשרד קיים במהלך השבועות האחרונים דיונים עם הגורמים השונים באשר לאספקת אמוניה לחיפה כימיקלים דרום באמצעות איזוטנקים." למי שלא הבין, המדינה עוברת לחלופת האיזוטנקים, לא מכיוון שזוהי החלופה הריאלית היחידה, אלא רק בגלל ראש עיר קפריזי. על פי הגירסה ההגנ"סית, אניית האמוניה הייתה ונשארה חלופה מועדפת ונפלאה, אבל בפני מדינת ישראל ניצב כוח טבע עליון בדמותו של יונה יהב, ולכן היא נאלצת להסתפק בחלופה רעה ומסוכנת.

ההודעה לעיתונות מבשרת לנו עוד כי "המשרד להגנת הסביבה מצא כי מערך ייבוא האמוניה הקיים (אוניה גדולה והמיכל הקבוע), מסכן באופן בלתי קביל את האוכלוסייה ולא התיר להמשיך את השימוש בו." בלהיטותם לשכתב את ההיסטוריה, לא לקחו בחשבון אנשי המשרד את העובדה שהציבור עדיין זוכר את האמת. הציבור זוכר כי מי שהכיר ברמת הסיכון הגבוהה ולכן הורה לסגור את המיכל ולאסור על כניסת האנייה, היה דווקא בית המשפט העליון. הציבור זוכר היטב כי שלומו הופקר במשך שנים רבות ע"י המשרד להגנ"ס, וזאת בדיוק הסיבה לכך שבית המשפט הפקיע את סמכויותיו ופסק בניגוד לעמדתו.

עוד נטען בהודעה כי "המשרד להגנ"ס ביצע בחינה מעמיקה ומקיפה של חלופות עבור תרחישי שגרה תפעוליים. בחינה זו כללה שימוש בכלים כמותיים והשוואתיים, תוך הסתייעות ביועצים מהארץ ומחו"ל ובפורום המנחה הלאומי... החלופה העדיפה מבחינה בטיחותית, שאף אושרה על ידי ממשלת ישראל גם לאור הסכמה רחבה בנושא זה בפורום המנחה הלאומי לחומרים מסוכנים, היא חלופת האנייה המוקטנת והזרמה ישירה למפעלים, ללא שימוש במיכל האמוניה הקיים."

גם כאן ראוי להעמיד דברים על דיוקם. חלופת האנייה המוקטנת מעולם לא אושרה ע"י ממשלת ישראל. הממשלה רק "רשמה לפניה" את בקשת חכ"ב להשתמש באנייה, ואף הציבה רשימה ארוכה של דרישות בטיחותיות ורגולטוריות כתנאי להיענות לבקשה. גם האגדה על ביצוע בחינה השוואתית מעמיקה ומקיפה של החלופות, שייכת כנראה למחוזות הדמיון. אפילו רשימות המומחים בארץ ובעולם, שביצעו לכאורה את הבחינה, נותרו בחזקת סוד מדינה.

סיכום | מעלליהם של הרשויות צריכות לעניין את מבקר המדינה

ככל הנראה, אנשים מסוימים במל”ל ובמשרד להגנ"ס הם אלו שחוללו את קפיצת הדרך התמוהה, שבה קיבלה חלופת האנייה עדיפות לאומית, ואילו חלופת האיזוטנקים הפכה למסוכנת ביותר. קפיצת הדרך הזאת מטרידה במיוחד, מכיוון שהיא מהווה אסמכתא בלעדית להחלטת הממשלה, לקביעת המדיניות הלאומית ולמתקפה האישית המתוזמרת על ראש העיר השלישית בגודלה במדינה. היא גם הבסיס לחקיקה שתפקיע סמכויות מראשי ערים ותאפשר לקבוע עובדות בשטח. ראוי כי מעלליהם של המל״ל ושל המשרד להגנ״ס בפרשה הזאת יעוררו את סקרנותו של מבקר המדינה. יהיה זה מזל גדול אם הפרשה תסתיים בדו"ח מונע אסון של מבקר המדינה ולא בוועדת חקירה שלאחר האסון.


כותב המאמר לעיל: אהוד קינן, פרופ' לכימיה בטכניון, יו"ר ועדת האמוניה, נשיא החברה הישראלית לכימיה, העורך הראשי של כתב העת הישראלי לכימיה ויו"ר ועדת מקצוע הכימיה במשרד החינוך.


 

תגובת המשרד להגנת הסביבה

"לצערנו, הטור של פרופ' קינן לוקה בחוסר דיוק משמעותי, בלשון המעטה. לא סביר שקינן שולל ופוסל חוות דעת מלומדות באמצעות שימוש במושגים כגון "אגדה", "דמיון" וטענות אחרות, תוך שהוא אינו טורח לספק ולו הסבר מינימלי אחד לטענותיו אלה או מגבה את דבריו.

מעבר לכך, נזכיר, כי עד לרגע זה לא התקבלה מעיריית חיפה, עמותת צלול, או פרופ' אהוד קינן כל חוות דעת ובה הערכת סיכונים התומכת בטענתו כי "פגיעת מחבל בודד באנייה "המוקטנת" עלולה לגרום למוות של כל אדם במרחק 2 ק"מ מנמל הקישון, ובמרחק 5 ק"מ על פי חוות דעת אחרת", ובטח לא כזו הסותרת את הערכות הסיכונים שביצע המשרד ביחס לחלופות. 

למעשה, בדיון שהתקיים אצל שר הכלכלה, אלי כהן, ביום 17 באוגוסט 2017 אמרה מנכ"לית צלול בשם עיריית חיפה ובשם העמותה, כי "אין בידיהן חוות דעת כתובה, שכן אין אף מומחה שמוכן לחתום על כך, ולכן המידע הוא בעל-פה". אין תקפותו של "מידע בעל-פה" זהה לחוות דעת מיועצים מהשורה הראשונה בניהול סיכונים, שכולן מפורסמות לציבור.

על מנת להעמיד דברים על דיוקם:

  • חלופה האנייה הקטנה ודאי אינה דמיונית והיא אפשרית וישימה מבחינה טכנית. בעבר הוזרמה האמוניה מהאנייה הגדולה למכל הגדול וממנו למכלי האחסון במפעלים.
  • בחלופה המוצעת תזרים אנייה קטנה אמוניה באותה צנרת ישירות למכלי האחסון במפעלים תוך שהיא מבצעת מעקף של המכל שנסגר.
  • פרופ' קינן מניח שהאמוניה תוזרם ישירות למתקני הייצור ולא כך הדבר. יועץ המשרד, ג'ורג' ואן-בומל, אף ענה לפרופ' קינן על כך באופן ישיר בדיון שהתקיים בעיריית חיפה ואמר כי אכן, הזרמה ישירה למתקני הייצור היא בלתי סבירה. בחלופה המוצעת, כאמור, האמוניה תוזרם למכלי אחסון, אמנם קטנים אך עדיין מכלי אחסון, ומהם למתקני הייצור.
  • פעילות מתן רישיון העסק לצנרת הוא בידיה של הרשות המקומית. סירובה של הרשות המקומית לתת רישיון עסק לשימוש בצינור האמוניה הקיים, מונע את יישומה של חלופה זו. ועל כן גם הטענה כאילו "המשרד להגנ"ס התקפל" היא משוללת כל יסוד.
  • בהקשר לטענתו של פרופ' קינן לשכתוב ההיסטוריה, נזכיר כי בהמשך להערכות סיכונים של המשרד להגנת הסביבה התקיים ביום 20.12.2016 שימוע לחברת חיפה כימיקלים ובו סוכם כי: "בכוונת המשרד שלא לחדש את היתר הרעלים למערך האמוניה לחברת חיפה כימיקלים החל מה -01.03.2017".  פסק הדין של בית המשפט העליון שקבע כי המכל אינו חוקי וצריך להיסגר ניתן לאחר מכן, ביום 28.5.17. 
  • באשר לפסיקה של בית המשפט לעניינים מקומיים, גם היא ניתנה לאחר שהתקבלה החלטת המשרד וממילא עסקה רק במועד הריקון של המיכל לאחר שכבר הוחלט על סגירתו.  
  • רשימת המומחים איתם עובד המשרד להגנת הסביבה אינה ומעולם לא הייתה סודית. היא נכתבה בחוות הדעת שהועברו לבית המשפט ולציבור ופורסמה מספר פעמים בהודעות המשרד. השוואת החלופות נדונה מספר פעמים במסגרת דיוני המנחה הלאומי ואף היא הועברה לבית המשפט.
  • היועץ הבינלאומי של המשרד להגנת הסביבה –  מר ג'ורג' ואן-בומל,  קבע באופן מפורש שהשינוע הבטוח ביותר הוא שינוע בצנרת, אותה צנרת קיימת שבה בוצעה ההזרמה ללא תקלות מזה שנים ארוכות. 

לסיכום,  המשרד שב ומדגיש כי השיקול היחיד העומד לנגד עיניו הוא בטיחות ובריאות הציבור והפחתת הסיכון, ומזמין קיומו של שיח מגובה עובדות, ולא אמונות והכרזות שאינן מעוגנות במציאות."

-----------

קישורים רלוונטיים:

  1. פיטורי עובדי חיפה כימיקלים נדחה. יבוא אמוניה למפעל הדרומי מתקדם, 31.08.2017
  2. מלחמה עד טיפת האמוניה האחרונה, 27.07.2017
  3. מחלוקת קשה בין המדענים משני צידי המתרס בפרשת האמוניה, 19.07.2017
  4. הממשלה אישרה את החלופות לאספקת אמוניה, 04.07.2017
  5. עיריית חיפה והמדינה לא מסכימות על חלופה לאספקת אמוניה, 29.06.2017
  6. מומחה לניהול סיכונים: "השימוש במכל הקיים הוא הבטיחותי ביותר", 06.04.2017
  7. מיכל האמוניה | אסון קטסטרופלי או סיכון סביר? 01.02.2017
  8. מידע נוסף על חומרים מסוכנים | infospot