שלום אורח! להרשמה/התחברות לחץ כאן
חיפוש באתר
ניתוח נסיגת ארה"ב מהסכם פריז מנקודת מבט ישראלית
האם השיקולים הכלכליים יובילו את השינויים הסביבתיים? מה אפשר ללמוד על ארה"ב מניתוח המקרה הישראלי? מאמר דעה של אחד מבכירי אנשי המקצוע בישראל
  • מאת: עומר תמיר, מנכ"ל אקוטריידרס
  • פורסם בתאריך: 08/6/2017

בדיוק לפני שבוע, בהודעה דרמטית לתקשורת, הודיע נשיא ארה"ב, דונלד טרמפ, על נסיגתה של ארצות הברית מהסכם האקלים של פריז (2015). כך, בהינף יד ואבחת לשון, מימש טרמפ הבטחת בחירות נוספת, ואנו נותרנו תמהים מדוע כאשר סוף סוף מגיע פוליטיקאי נחוש, המקיים את הבטחותיו לבוחר, מדובר דווקא בהבטחות מסוג זה?!

מיד לאחר אותה הצהרה מבהילה, החלו להישמע קריאות הביקורת ממנהיגים פוליטיים מרחבי העולם וממרבית השמנה והסלתה של התעשייה האמריקאית. לצד ניתוח משפטי של המהלך, אשר נראה כי השלמתו המשפטית תגיע לכל המוקדם לקראת שנת 2020 ובכך לפאתי מערכת הבחירות הבאה בארה"ב, נשאלה שוב ושוב השאלה המעניינת, האם באמת נסיגה מהסכם פריז מהווה את מימוש הבטחת הבחירות של הנשיא טרמפ להציב את "אמריקה תחילה" ולדאוג בראש ובראשונה לאינטרס הכלכלי של אזרחי ארה"ב, או שמא מדובר בהחלטה אומללה שתשאיר את התעשייה האמריקנית מאחור, תגרום להפסד של אלפי משרות נחשקות בתחומי הקלינטק והאנרגיות המתחדשות ובכך יצא שכרה בהפסדה?

המחויבות של ארה"ב להשקיע כספים בקרנות בינלאומיות

למעשה, בבחינת הנסיגה מההסכם, אנו נדרשים לדון בשני נושאים שונים ומרכזיים. האחד, נסיגה מהמחויבויות הפיננסיות של ארה"ב להסכם, בראש ובראשונה כתורמת המרכזית לקרן ההשקעות הירוקה (GCF – Green Climate Fund), אשר מטרתה העיקרית הינה לתמוך בפעילות להפחתת פליטות והסתגלות (adaptation) להשלכות של שינוי האקלים בעולם השלישי. בנושא זה, אומנם יהיו למהלך השלכות חשובות לגבי היכולת של ארה"ב לקדם טכנולוגיות אמריקאיות ופרויקטים בהובלת חברות אמריקאיות, אולם ניתן אף להבין את התיזה שמנגד, שכן אכן מדובר בתשלום של סכומים נכבדים ביותר – הקרן אמורה לגייס תקציב של 100 מיליארד $ בשנה עד 2020. 10.3 מיליארד $ כבר מהווים התחייבות של המדינות השונות, כאשר 3 מיליארד $ מהם של ממשלת ארה"ב. אכן עול כלכלי על משלם המיסים האמריקאי.

המחויבות של ארה"ב לעמוד ביעדי הפחתת פליטות

הנושא השני והמעניין יותר לטעמי, הינו העמידה במחויבות הפנימית של ארה"ב ליעדי הפחתת הפליטות – הפחתה של 26-28% מהפליטות בשנת הבסיס, 2005, עד שנת 2025. על מנת לעמוד ביעדים אילו, תידרש ארה"ב לשינוי משמעותי באופן ייצור החשמל, המשך המעבר המהיר לייצור חשמל באמצעות גז טבעי, לצד חדירה מאסיבית של אנרגיות מתחדשות, אשר יחליפו תחנות כח פחמיות רבות. בנוסף, תידרש פעילות משמעותית לקידום התייעלות אנרגטית, יידרשו שינויים במערך התחבורה ועוד.

האם הכלכלה תנצח? מקרה בוחן ישראלי

מאז ההודעה הדרמטית ועד כה, מופיעות באינטרנט כתבות בקצב מסחרר הטוענות כי הרכבת כבר יצאה מן התחנה, משום שלמעשה הירוק כבר מנצח כלכלית בכל פרמטר. ייצור חשמל באמצעות פחם הינו יקר יותר מייצור חשמל באמצעות גז טבעי, הזיהום הנגרם משריפת הפחם גורם לנזקים בריאותיים משמעותיים שאינם שנויים במחלוקת ואינם קשורים לשינוי אקלים, תעשיית הקלינטק מספקת משרות בהיקפים משמעותיים וכסף רב מייצוא ועוד. אינני מומחה לכלכלה אמריקאית ולכן אין באפשרותי לבחון לעומק את כל הטענות, אולם ניתן בנקל להבין את הדברים באמצעות בחינת התכנית הלאומית להפחתת פליטות בישראל. אקוטריידרס הינה חברה המלווה את הממשלה בשנים האחרונות בגיבוש המחויבות של ישראל להסכם פריז ובמימוש חלק מהתכניות השונות לצורך עמידה ביעד הלאומי (פליטה של עד 7.7 טון פחמן דו חמצני לנפש בשנת 2030). אחד העקרונות החשובים אשר עמדו לנגד עיננו בהכנת התכנית היה הצורך לצקת היגיון כלכלי ברכיביה השונים. אמחיש זאת באמצעות סקירה של תתי היעדים השונים:

אנרגיה מתחדשת

התכנית הלאומית כוללת יעד לייצור 17% מהאנרגיה בישראל בשנת 2030 באמצעים מתחדשים (שמש ורוח). ביוני 2008 אישרה רשות החשמל לראשונה תקנות העוסקות בייצור חשמל על ידי מתקנים פוטו-וולטאים, אשר קבעו, כי יינתן תעריף הזנה מיוחד לחשמל שיימכר לחברת החשמל בגובה של 2.04 ₪ לקוט"ש. מכיוון שהחשמל נמכר לצרכנים במחיר של כחצי ₪ לקוט"ש, מדובר בסבסוד של כ-1.5 ₪ לקוט"ש.  לאחר סבבים רבים של שינוי התקנות והורדה מתמדת של תעריפי ההזנה, במהלך 2016, שינו ברשות החשמל את הגישה והחליטו לצאת במכרזים ליצרנים סולאריים אשר התחרו ביניהם על התעריף. לבסוף, במרץ 2017, רשות החשמל פרסמה את תוצאות הזוכים במכרזים החדשים, ואושרו 235 מגוואט בתעריף של 19.9 אג' לקוט"ש. בהתחשב בכך שעלות רכיב הייצור של חברת החשמל הינה 26.4 אג לקוט"ש, מדובר בלא פחות ממהפכה, שכן נכון להיום זול יותר (בכ-25%!) לחברת החשמל לרכוש חשמל ממתקני ייצור סולאריים, מאשר לייצר אותו בעצמה. צריך כמובן לסייג ולומר כי קיימת תלות בין כמות האנרגיה המתחדשת ברשת ובין המחיר, משום שבהיקפים גדולים נדרשות הגנות שונות לרשת וכן יכולות אגירה אשר מוסיפות לעלות, אולם במחירים של האנרגיה המתחדשת כיום, לצד יתרונות נוספים בביזור מקורות הייצור, הקטנת פליטות של מזהמי אוויר מקומיים ועוד, לא ניתן להמשיך ולהתייחס אליה כאל פתרון יקר אשר פוגע בכלכלה המקומית.

הפחתת השימוש בפחם

בשלהי 2015 ולאחר לבטים רבים, התקבלה החלטה על התקנת סולקנים ביחידות 1-4 בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה. מדובר ביחידות הייצור הפחמיות הישנות ביותר, אשר הוקמו בראשית שנות ה80, הפועלות בנצילות נמוכה ביותר (כ-37%) ובהספק של 1,440MW. הפרויקט, אשר כלל שיפוץ מאסיבי של התחנה, לצד התקנת אמצעי הפחתת פליטות מתקדמים, היה צפוי לארוך מספר שנים ולעלות למשק מיליארדים, כאשר הוא טומן בחובות אי וודאות הנדסית גדולה מאוד באשר ליכולת להתקין אמצעים חדשים אילו בתחנות כח כה ישנות.

משמעותה של אי וודאות זו, הייתה עלולה להתברר כעיכוב משמעותי בפרויקט, גידול משמעותי בתקציב הנדרש ואי עמידה ביעדי הפליטות שהוגדרו. לאחר בחינה טכנו-כלכלית מקיפה שביצעה חברת אקוטריידרס עבור המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף בכירים לשעבר בחברת החשמל ומנהל החשמל, הוצגו חלופות זולות בהרבה והוכח כי השבתת יחידות 1-4 והקמת יחידת מחז"מ, אפילו תוך כדי שימורן במצב תקין המאפשר הפעלה בעת חירום, תחסוך למשק כ-12.5 מיליארד ₪ לאורך חיי התחנה לעומת החלופה של המשך הפעלת יחידות 1-4 והתקנת סולקנים. בכל חלופה שנבחנה, האפשרות של המשך ייצור החשמל בפחם יצאה כאשר ידה על התחתונה.

לבסוף הוכרע ע"י משרד האנרגיה ומשרד האוצר לגנוז את פרויקט הסולקנים הבזבזני ולהשבית את היחידות הפחמיות הישנות. הכסף אמר את דברו.

הפחתת נסועה פרטית

אחד היעדים של התכנית הלאומית הינו הפחתת הנסועה הפרטית ב- 20% אל מול הגידול הטבעי עד 2030. במהלך המחקר המקיף שבוצע לצורך קביעת היעד ע"י המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה ומשרד האוצר ובליווי חברת אקוטריידרס, נמצא כי הפחתת השימוש בכלי רכב פרטיים באמצעות השקעה בתשתיות תחבורה ציבורית, צפויה להניב למשק תועלת נטו מצטברת של כ- 149 מיליארד ₪. תועלת זו כוללת חיסכון ישיר בדלקים, חיסכון בעלויות זיהום אויר ותחלואה וחיסכון כתוצאה מהפחתת הגודש ותאונות הדרכים. לתחום השפעה כבדה על פליטות גזי חממה, אולם התועלות מהשקעה בתחבורה ציבורית הינן כה רבות ומשמעותיות, שהן כמעט והופכות את התועלות מהפחתת פליטת גזי חממה לשוליות. אני מניח כי אינטואיציה בריאה לדבר קיימת בכל אחד מאותם אלפי אזרחים המשתרכים יום יום לעבודה בתל אביב בפקקי הענק שבצירים המובילים לעיר.

התייעלות אנרגטית

התכנית הלאומית קבעה יעד להתייעלות אנרגטית ב- 17% ביחס לתרחיש הבסיס עד שנת 2030. ברי לכולם כי התייעלות אנרגטית הינה כדאית כלכלית. עם זאת, נדרש להחליט היכן לקבוע את סף הכדאיות, קרי מהו החזר ההשקעה הנדרש לשם ביצוע הפרויקטים. סף זה משתנה בין גופים שונים; ייתכן כי עבור מפעל קטן, הפועל בתנאי אי וודאות גדולים וברמת איתנות פיננסית נמוכה, סף של 2-3 שנים להחזר השקעה הינו הגיוני, בעוד שעבור גוף גדול אשר איום פשיטת הרגל אינו מרחף מעליו, כגון צה"ל, חברות ממשלתיות שונות ואף ענקיות ההי-טק, גם השקעה בפרויקט המחזיר את עצמו תוך 7-8 שנים הינה הגיונית. חשוב להבין, כי החזר השקעה של 5 שנים לדוגמה, משמעותו 20% תשואה לפרויקט! במשק הפועל בתנאי הריבית של השנים האחרונות בישראל, מדובר בהשקעות אטרקטיביות ביותר.

סיכום | הכלכלה תוביל את השינויים הסביבתיים

לפיכך, כולי תקווה כי גם כאן, כמו במקרים רבים אחרים, הכלכלה תתברר כחזקה מהפוליטיקה ומשפיעה יותר מההצהרות וההצגות. אני מאמין כי בארה"ב, כמו בשאר מדינות העולם, מגמת ההתייעלות, הקטנת הזיהום וצריכת דלקים מזהמים, תוך השקעה משמעותית בפיתוחים טכנולוגיים בעולם הקלינטק, תימשך ותגבר. גם אם לא מאהבת הסביבה, האוויר הנקי, הימים, הנחלים ומיני הצמחים ובעלי החיים השונים, אשר אליבא דטרמפ קיימת לגביהם מחלוקת, אזי מאהבת הכסף, עליו כולם נמצאים בהסכמה מלאה.


הכותב הוא עומר תמיר, מנכ"ל חברת הייעוץ אקוטריידרס – EcoTraders המלווה את הממשלה בשנים האחרונות בגיבוש המחויבות של ישראל להסכם פריז ובמימוש חלק מהתכניות השונות לצורך עמידה ביעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה


מסמכים רלוונטיים:

  1. התוכנית הלאומית הישראלית ליישום הסכם פריז, המשרד להגנ"ס [pdf]
  2. הסכם פריז [אנגלית], האו"ם [pdf]

-------------

קישורים רלוונטיים:

  1. סין נגד ארה"ב? מסע בנבכי פוליטיקת האקלים העולמית, 24.01.2017
  2. התחייבות או הזדמנות? ישראל אישררה את הסכם פריז, 15.11.2016
  3. הסכם פריז נכנס לתוקף, 06.11.2016
  4. הגבלה עולמית על גזי קירור HFC אושרה, 17.10.2016
  5. מאחורי הקלעים של היעד להפחתת פליטות גזי חממה בישראל, 06.10.2015
  6. הגיע הזמן: מיסוי ירוק זה לא רק לתחבורה, 21.03.2016
  7. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot