שלום אורח! להרשמה/התחברות לחץ כאן
חיפוש באתר

מאמרים

האם חלופת האנייה היא דמיונית לחלוטין, אינה אפשרית טכנית, אינה חוקית, אינה בטיחותית ואין לה כל סיכוי להתממש? והאם הפוליטיקאים יצטערו על התבטאויותיהם בנושא האמוניה? מאמר דעה של פרופ' אהוד קינן ותגובה מפורטת של המשרד להגנת הסביבה
לפניכם מאמר דעה של פרופסור אהוד קינן המנתח את תמונת המצב לקראת פקיעת הדד-ליין לריקון מיכל האמוניה בחיפה. המשרד להגנת הסביבה וחיפה כימיקלים עומדים במרכז הביקורת שלו. מה הם חושבים על הדברים של קינן?
ד"ר עדו חורש, מדען מחיפה כימיקלים, תוקף את מעורבותו של פרופסור אהוד קינן מהטכניון שלקח חלק מרכזי במאבק לסגירת מיכל האמוניה בחיפה לצד עיריית חיפה ועדיין מתבטא בנושא החלופות לאספקת אמוניה לתעשיית הדשנים. מה הם טענותיו? ומה חושב על כך פרופסור קינן?
מומחה לחומרים מסוכנים סוקר את ניהול הסיכונים לשימוש באמוניה, שהינו גז רעיל המשמש במתקני קירור רבים
האם השיקולים הכלכליים יובילו את השינויים הסביבתיים? מה אפשר ללמוד על ארה"ב מניתוח המקרה הישראלי? מאמר דעה של אחד מבכירי אנשי המקצוע בישראל
מאמר: אחת השיטות המקובלות לטיפול בזיהום מחומרים נדיפים בתווך הלא רווי היא שיטת שאיבת אדי הקרקע, SVE, המאפשרת טיפול In-Situ, בהפרעה מזערית או ללא הפרעה לפעילות האתר (כולל טיפול בזיהום הנמצא מתחת למבנים), ובעלויות נמוכות יחסית. הפרטים לפניכם
ד"ר עדו חורש מחיפה כימיקלים מציג את הפתרון שאושר בממשלה לאספקת אמוניה ועונה להתנגדות שהעלתה עיריית חיפה
היה מצופה, כי האקדמיה תתייצב בעת הזאת לימין התעשייה במציאת פתרון, אם בחשיבה מקורית וחדשנית למציאת מוצא טכנולוגי, כל שכן באמירה מפורשת כי לא ניתן לוותר על תעשייה זו
חוק פסולת אלקטרונית מחייב יבואני סוללות ביעדי מיחזור. מה הנזק הבריאותי והסביבתי מסוללות? כיצד ממחזרים אותן? ועוד
מתודולוגיה למדידת איבוד חומרי גלם בתהליכי הייצור ובחינת חלופות לעידוד ההתיעלות
מאמר: טכנולוגיה חדשנית רותמת את המגוון העצום של אוכלוסיית החיידקים הטבעית, לפירוק מלא של מזהמים אורגניים מוכלרים המומסים במי התהום, לרמת מי שתיה. היתרונות: שיקום האקוויפר מתבצע תוך חסכון רב בשטח המתקן, חסכון באנרגיה וללא תוצרי לוואי
טראמפ מוחק מידע על שינוי אקלים מאתר הבית הלבן ביום ההשבעה לנשיאות וממנה בכירים מכחישי שינוי אקלים. סין מזדרזת לנצל את החלל שנוצר ומאמצת את דיפלומטיית האקלים
בשבוע החולף התפרסם מאמר דעה של התאחדות התעשיינים העוסק במגמות של זיהום אוויר מתעשיה ותחבורה. הירוקים לא ישבו בשקט ופרסמו מאמר תגובה כמה ימים לאחר מכן, שזכה להתייחסות של התאחדות התעשיינים. הנה הדברים
מאמר: בשיטת ה- Pump & Treat נשאבים מי תהום מזוהמים אל מכלים עיליים, ומסולקים או מושבים אל האקוויפר לאחר טיפול. יתרונותיה הגדולים של השיטה הם מתן אפשרות לטיפול ישיר במזהמים מעל לפני הקרקע וצמצום המשך התפשטותם באקוויפר. בשנים האחרונות נפוצות יותר ויותר מערכות המשלבות שימוש בטכנולוגיות נוספות לאחר השאיבה או שמועדפות על פניה שיטות טיפול שאינן מצריכות כלל שאיבה. זאת בעיקר בשל משך זמן הטיפול הארוך, הנובע מיעילות מוגבלת בסוגי קרקעות מסוימים ועלויות תפעול גבוהות.
עסקים, עמותות וגופים ממשלתיים מחויבים על פי החוק להתקשר עם גוף מוכר לפינוי פסולת אלקטרונית, המספק להם את השירות ללא עלות. הוספת סעיף סנקציות כספיות לחוק בתחילת 2016 הביא לגל של מצטרפים. לצד האיום בסנקציות, יישום החוק מייצר חיסכון כספי ומניב ערך סביבתי וחברתי. מכתב פתוח מאת צחי עין גל, מנכ"ל אקומיוניטי - תאגיד חברתי למיחזור פסולת אלקטרונית
מאמר: שינוי האקלים כבר כאן ומזג האוויר בעולם משתנה. בהתאם ניכרת גם עלייה משמעותית בשכיחות שריפות ובחומרתן. לאור הניסיון הנצבר בעולם, מוצע כי הרשויות בישראל יעדכנו וישדרגו את מערך ההערכות לשריפות. פרטים נוספים לפניכם
מאמר: קידוח בדחיקה ישירה החליף בשנים האחרונות את הקידוח הספיראלי בתהליך דיגום לצורך אפיון זיהום בקרקע. מה יתרונות השיטה ומאפייניה? כיצד מיישמים אותה? זאת ועוד במאמר שלפניכם
מאמר דעה: מדוע כדאי להעלות את המס על פחם לייצור חשמל? האם זה ייקר את תעריף החשמל? התייחסות למסקנות רשות המיסים בוועדה ל"מיסוי ירוק 3" והוועדה הבינמישרדית להפחתת פליטות גזי חממה
מאמר: השיטה הנהוגה בישראל לבדיקת ריכוז מזהמים מדלק (פחמימנים) בקרקע מציגה תוצאות הכוללות גם פחמימנים ממקורות נוספים. קיימת שיטה חלופית המאפשרת כימות פחמימנים שמקורם בדלק בלבד ולכן מתאימה יותר לשימוש. במאמר שלפניכם נציג שיטה זו
מאמר זה מציג שיטה לקביעת רדיוס השפעה של החדרת אוויר לצורך תכנון מערך לשיקום קרקע מזוהמת בשיטתה bio-venting, המגבירה את קצב פירוק המזהמים ע"י העשרת הקרקע בחמצן באמצעות אוורור מאולץ. הפרמטר המרכזי לתכנון מערך כזה הינו רדיוס ההשפעה
...טוען נתונים...
רוצה לפרסם מאמר?

רוצים לפרסם מאמר באתר ?

צרו קשר: info@infospot.co.il

נא לציין את נושא המאמר ופרטי יצירת קשר ונחזור אליכם בהקדם.

תודה

צוות infospot