שלום אורח! להרשמה/התחברות לחץ כאן
חיפוש באתר
רעש סביבתי - מדריך יישום
החוק למניעת מפגעים והתקנות הנלוות לו מתייחסים לרעש שעלול להפריע לאדם הנמצא בקרבת מקור הרעש, שלא במסגרת עבודתו.
  • מאת: מערכת infospot
  • עודכן בתאריך: 02/11/2014

החקיקה בישראל מבדילה בין רעש "מזיק" במקום העבודה (גיהות תעסוקתית) לבין מפגע רעש סביבתי "חזק" או "בלתי סביר", שלא במקום העבודה.
עמוד זה עוסק ברעש סביבתי בלבד.

החוק למניעת מפגעים התשכ"א 1961 והתקנות הנלוות לו מתייחסים לרעש העלול להפריע לאדם הנמצא בקרבת מקור הרעש, שלא במסגרת עבודתו - רעש "סביבתי".

להלן מדריך יישום לעניין מפגע רעש סביבתי:

1. הגדרת מפגע רעש סביבתי בחוק:
בסעיף 2 לחוק למניעת מפגעים התשכ"א 1961 נכתב: "לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי-סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת-מקום או לעוברים ושבים".
 
2. מה נחשב ל"רעש בלתי סביר" או "רעש חזק" (מפגע רעש)?

ישנן שתי דרכים עיקריות להגדרת מפגע רעש:

2.1 הגדרת מפגע רעש במיקום התלונה ללא תלות במקור הרעש – "רעש בלתי סביר"

תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) התש"ן 1990 קובעות מה הוא "רעש בלתי סביר" בהתאם ל:

  1. סוג המבנה והאזור בו מתלוננים על המפגע תעשייתי, מסחרי, מגורים וכו').
  2. משך הרעש
  3. שעת ביצוע הרעש (יום או לילה).
  4. מפלס הרעש 

מאפייני מקור הרעש (סוג, מרחק, עוצמת רעש במקור וכו') אינם משפיעים על קביעת "רעש בלתי סביר" בהקשר זה.

בתוספת הראשונה לתקנות מפורטים מפלסי רעש שחריגה מהם תיחשב ל"רעש בלתי סביר". הטווח נע בין 35 ל - 100 דציבל (dB (A.

חשוב לדעת 1: רעש יכול להיחשב למפגע גם כאשר הוא אינו עולה על המותר בתקנות. מצב כזה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, שכבר פסק בעבר, כי "יש ומדידות אובייקטיביות אינן משקפות תחושה סובייקטיבית של אדם". המשרד להגנ"ס מסביר כי "מטרת התקנות היא להקל על ההוכחה שאכן הרעש מהווה מטרד, אולם הדרך להראות שהרעש אכן מהווה מטרד לא הוגבלה רק לדרך המדידה, ומספיק שהמתלונן ישכנע את בית המשפט כי רמת הרעש חזקה ומפריעה."

חשוב לדעת 2: התקנות מגדירות מספר סוגי פעילויות שההוראות האלה לא חלות עליהן, ואלה הם:

  1. רעש מכלי תחבורה: מטוס, רכבת, כלי רכב.
  2. ציוד
  3. בניה כמפורט בתקנות מניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בניה), התשל"ט-1979, אלא אם מדובר בציוד קבוע.
2.2 הגדרת מפגע רעש לפי סוג פעילות - "רעש חזק"
בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג – 1992 מפורטות פעולות או חפצים הגורמים ל"רעש חזק", אותם אסור לבצע או להפעיל בשעות מסוימות (לרב בשעות הלילה). להלן טבלה המציגה את תמצית מקורות רעש לצד השעות שיש להימנע מהם:
סוג/מקור הרעש שעות אסורות 
רכב (צופר, פעמון, רכב מנועי/סירת מנוע) כל השעות אסורות, אלא לצורך מניעת סכנה
מכשירי קול (שירה, צעקה, כלי נגינה, מקלט, פטיפון, רמקול וכו') בין 14:00-16:00, ובין 23:00-07:00 למחרת מידי יום, להוציא ליל יום העצמאות, ליל פורים,  ליל יום ירושלים ובערב יום מנוחה ובמוצאי יום מנוחה - עד חצות.
תיקונים, שיפוצים, בניה והתקנה בין 20:00-07:00 למחרת בימי חול, ובין 17:00 בערבי יום מנוחה ל- 7:00 למחרת.
מכונה
כמשמעותה בתקנות מניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בניה), התשל"ט-1979
בין 19:00-07:00 למחרת בימי חול, ובין 17:00 בערבי יום מנוחה ל- 7:00 למחרת, אלא במקרים דחופים של מניעת סכנה או הפרעה בלתי סבירה לציבור.
פריקה, טעינה וטלטול מכלים וסחורות בין 22:00-6:00 בימי חול, וכלל השעות בימי מנוחה.
הודעות ופרסומת כל השעות אסורות.
חבטת שטיחים, מזרונים וחפצים דומים בין 14:00-16:00, ובין 19:00-07:00 למחרת. 
נפצים, חזיזים וזיקוקי דינור לרב, מלבד בנסיבות ובמועדים מיוחדים (יום העצמאות, ליל פורים,  ליל יום ירושלים וערב יום מנוחה ומוצאי יום מנוחה) בין 7:00-22:00
מערכת אזעקה בנכס כעבור 6 דק' מתחילת האזעקה.
מערכת אזעקה ברכב כעבור דקה מתחילת האזעקה/כעבור 3 דקות מצטברות בפרק זמן שך 5 דק'.
רעש חזק/בלתי סביר ממזגנים ומדחסים כל השעות אסורות
רעש חזק/בלתי סביר בעלי חיים כל השעות אסורות
ציוד גינון ומפוחי עלים ציוד גינון- בין 19:00-07:00 למחרת, בין 17:00-9:00 למחרת בערבי ימי מנוחה ובין 14:00-16:00 בימי מנוחה.

--------- 

3. רעש "בלתי סביר" מציוד בנייה

התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בניה), התשל"ט-1979 מתייחסות רק למפגע רעש הנובע ממכונות (שלרוב משמשות כציוד באתרי בנייה) המפורטות בתוספת הראשונה לתקנות.

התקנות הנ"ל מוזכרות גם ב:

  1. תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) התש"ן 1990: המחריגות את הרעש הבלתי סביר הנגרם מציוד הבנייה המפורט בתקנות רעש בלתי סביר מציוד בניה, מהוראות התקנות (רעש בלתי סביר).
  2. תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג – 1992: המגדירות שעות איסור הפעלה לציוד הבנייה המפורט בתקנות רעש בלתי סביר מציוד בניה.
3. רעש "בלתי סביר" ממחצבה

סעיף 4 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה), התשנ"ח-1998 מתייחסות למפגע רעש "בלתי סביר" הנובע מפעילות מחצבה.

4. כיצד מודדים רעש לשם קביעת מפגע רעש?

מדידות רעש נדרשות בקביעת "רעש בלתי סביר" ובחלק מהמקרים של קביעת "רעש חזק". סעיפים 4-6 לתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990 מפרטות לגבי אופן מדידת רעש. המדידה מתבצעת במבנה בו סובלים ממפגע הרעש, בחדרים המשמשים למגורים בדירת מגורים, או בחדרים שבהם נמצאים בני אדם בד"כ במקום שאינו דירת מגורים. עיקרי ההנחיות לעניין מדידת מפגע רעש:

  1. מד הרעש: המדידה תבוצע באמצעות מד רעש integrating sound level (meter) מסוג 0 או 1 או 2 לפי דרישות תקן IEC 651.
  2. מיקום מד הרעש: מרכז החדר במרחק מטר אחד לפחות מכל קיר ומכשול אחר, בגובה שבין 120 ס"מ ל- 150 ס"מ מהרצפה.
  3. דלתות וחלונות: הדלתות והחלונות הפונים כלפי חוץ נשארים פתוחים לעומת הדלתות הפנימיות שנותרות סגורות.
  4. כיול מד הרעש: לפני המדידה, כיול בהתאם להוראות היצרן. בסיום המדידה, בדיקת כיול נוספת. נמצא הפרש של 1dB  או יותר בין קריאות הכיול לפני ואחרי המדידה, יש לחזור על המדידה.
  5. משך המדידה: זמן סביר בהתאם לנסיבות ולא פחות מ - 10 שניות.
  6. התייחסות לרעש רקע: ככל שהפער בין רעש הרקע לרעש המצטבר (רקע+מפגע) גדל – כך יש להתחשב פחות ברעש הרקע.

בינואר 2015 פרסם המשרד להגנת הסביבה מסמך חדש בשם: "הנחיות למדידת רעש וכתיבת דו"ח". המסמך מבוסס על תקנות רעש בלתי סביר ונותן מספר דגשים מעבר לכתוב בחוק, למשל לעניין הדרישות לכתיבת דו"ח מדידת רעש ועוד. ההנחיות לא חלות על רעש מזיק תעסוקתי או רעש שמקורו במטוס, רכבת, כלי רכב או ציוד בניה.

5. מי יכול להגיש תלונה על מפגע רעש?
כל אדם רשאי להגיש תלונה בגין מפגע רעש ממנו הוא סובל. כמו כן, רשות מקומית רשאית להגיש קובלנה משפטית בגין מפגע רעש שנעברה בתחומה. בנוסף לכך, הגופים המצוינים בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992, רשאים גם הם, להגיש קובלנה משפטית בעניין מפגע רעש. למידע נוסף בעניין זה, ראה סעיף 11ה לחוק למניעת מפגעים התשכ"א 1961
6. למי מוגשת התלונה?
אכיפת החוקים, התקנות והוראות הרעש נחלקת בין המשטרה, הרשות המקומית והמשרד להגנת הסביבה, לפי המפגע. ככלל, למשטרת ישראל אין מכשירים למדידת רעש. משמע, מפגע רעש בו נדרשת מדידה עפ"י החוק, הוא בטיפול של הרשות המקומית. רק במקרים של רעש מתחבורה בין-עירונית (טיסה, רכבת, כבישים עורקיים) או מקרים בהם הרשות לא יודעת/מצליחה לטפל, הטיפול עובר למשרד להגנ"ס. להלן קישור לטבלה המפרטת את סוגי המפגעים השונים והגורמים האחראים לטפל בהם: גורמי הטיפול במפגעי רעש - אתר המשרד להגנ"ס.
7. כיצד מוגשת התלונה?
  1. משטרה: באמצעות התקשרות למוקד 100 או לחילופין, הגשת תלונה בתחנת משטרה.
  2. רשות מקומית: באמצעות התקשרות למוקד העירוני (106) או פנייה ליחידה הסביבתית של העיר בה קיים המפגע ופתיחת פניה.
  3. המשרד להגנ"ס: באמצעות פניה לאגף קרינה ורעש.
9. כיצד מתמודדים עם תלונה על מפגע רעש?
  1. אפשר להזמין בדיקה של מודד רעש עצמאי ולבחון האם אכן קיימת בעיית רעש.
  2. אפשר לנסות למנוע או לצמצם רעש באמצעים טכנולוגיים כגון: התקנת משתיקי קול למכונות, או שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כגון השבב שמשמיע רעש מנוגד של סילנטיום הישראלית.
  3. אפשר לצמצם רעש ע"י בידוד אקוסטי כגון: החלפת גגות ואיטומם, בניית קירות, מחיצות וגגות אקוסטיים, הרכבת יריעות גומי ופולימרים סינטטיים.
  4. להקפיד לרכוש ציוד שקט.
10. קנסות וענישה:

בתוספת לצו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת רעש), התש"ס - 2000 מפורטים כלל הקנסות בנושא מפגעי רעש הן לתאגיד והן לאדם פרטי. בין עבירות הרעש הכלולות ברשימה: גרימת "רעש בלתי סביר" ממכונה, גרימת רעש בפעולות פריקה או טעינה וטלטול מיכלים לרבות מיכלי אשפה, הפעלת צופר ועוד.

למרות זאת, בהתאם לחומרת העבירה ייתכנו עונשים כבדים הרבה יותר. הענישה המקסימלית שתיתכן על עבירות בנושא רעש הינה 3 שנות מאסר או קנס של עד 450 אלש"ח לאדם פרטי, או קנס של עד 900 אלש"ח לתאגיד. כמו כן חלה אחריות נושאי משרה בתאגיד.

11. רעש סביבתי במסגרת אסדרה סביבתית משולבת IPPC:

רעש סביבתי מופיע במסגרת אסדרה סביבתית משולבת (IPPC) בהקשרים הבאים:

  1. בקשה לאסדרה סביבתית משולבת: כחלק מהבקשה לאסדרה סביבתית משולבת, נדרש המפעל להתייחס לנושא רעש באופן הבא (מתוך "הנחיות להגשת מסמך מידע לצורך אסדרה סביבתית משולבת (אינטגרטיבית)", סעיף 3.11) :
    1. דיווח על מטרדי רעש – רשימת תלונות בגין רעש שהתקבלו במפעל בחמש השנים האחרונות, מועד התלונה, פרטי המתלונן, סוג הרעש ועוצמתו והפעולות שנעשו בעקבות כל תלונה.
    2. הגשת סקר רעש שבוצע בחמש השנים האחרונות, או פטור שהתקבל מנותן האישור.

במקרים מסויימים המשרד להגנ"ס פוטר את המפעל מצירוף הנ"ל לבקשתו. להלן דוגמא לפטור שקיבלה חברת "ווישיי דימונה" מהמשרד להגנ"ס:


* לחץ על התמונה להגדלה

  1. דרישות ליישום לאחר קבלת ההיתר: לאחר הגשת הבקשה לאסדרה, המשרד להגנ"ס מוסר למפעל תנאים סביבתיים בהם עליו לעמוד. ייתכנו דרישות בתחום הרעש בתנאים אלה.
12. רעש סביבתי במסגרת רישיון עסק:
דרישה סביבתית בנושא רעש יכולה להופיע גם במסגרת התנאים הסביבתיים לרישיון עסק. להלן דוגמא לדרישות בתחום הרעש במפרט אחיד של תנאים הסביבתיים לרישיון עסק של חברות העוסקות בתיקון מיכלי גז: 

13. מי הממונה מטעם המשרד להגנ"ס?

תחום מפגעי הרעש נמצא תחת הטיפול של האגף למניעת רעש וקרינה השייך לאשכול תעשיות במשרד להגנ"ס. בעל התפקיד האמון על התחום במשרד הוא רועי גוטליב, מרכז בכיר רעש.

הטיפול בנושא מפגעי רעש נחלק בין המשרד להגנת הסביבה, למשטרת ישראל ולרשויות המקומיות כפי שמפורט לעיל בקופסת תוכן #6.

--------

מסמכים רלוונטיים לעמוד זה:

  1. חוק למניעת מפגעים, התשכ"א - 1961
  2. תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן - 1990
  3. תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) - 1992
  4. תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בניה) - 1979
  5. עמוד ראשי לתחום "רעש" באתר של המשרד להגנ"ס