שלום אורח! להרשמה/התחברות לחץ כאן
חיפוש באתר
חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993
  • מאת:
  • פורסם בתאריך: 14/1/1993

להורדת נוסח החוק כקובץ

רשימת התיקונים המשולבים בנוסח זה

------------------------- נוסח החוק --------------------------

חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993

1.הגדרות

(תיקונים: התשנ"ז, התשס"ה)

בחוק זה -

"חומר מסוכן" - רעל או כימיקל מזיק;

"אירוע חומרים מסוכנים" - התרחשות בלתי מבוקרת או תאונה, שמעורב בה חומר מסוכן, הגורמת או העלולה לגרום סיכון לאדם ולסביבה, לרבות שפך, דליפה, פיזור, פיצוץ, התאיידות, דליקה;

"גוף הצלה" - כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 (בחוק זה פקודת המשטרה);

"כימיקל מזיק" - כל חומר מן החמרים המפורטים בתוספת הראשונה, בין בצורתו הפשוטה ובין מעורב או ממוזג בחמרים אחרים;

"ממונה" - מי שהשר הסמיכו להיות ממונה לענין חוק זה;

"ממונה על אירוע חומרים מסוכנים" - מי שהשר הסמיכו להיות ממונה על אירוע חומרים מסוכנים לפי הוראות סעיף 16ג1;

"המנהל" - הממונה הבכיר על האכיפה במשרד להגנת הסביבה, הכפוף ישירות למנהל הכללי של המשרד;

"מעשה" - לרבות מחדל;

"מצרך" - לרבות חומר גלם;

"סמי מרפא" ו"רעל רפואי" - כהגדרתם בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981;

"עיסוק" - לרבות יצור, יבוא, אריזה, מסחר, ניפוק, העברה, אחסנה, החזקה ושימוש;

"רעל" - כל חומר מן החמרים המפורטים בתוספת השניה, בין בצורתו הפשוטה ובין מעורב או ממוזג בחמרים אחרים;

"השר" - השר לאיכות הסביבה.

2.חובת רישוי

כל מקום למכירת חמרים מסוכנים טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968.

3.היתר רעלים

(תיקונים: התשנ"ז, התשס"ב)

(א) לא יעסוק אדם ברעלים אלא אם כן יש בידו היתר רעלים מאת הממונה; הוראה זו לא תחול על רוקח מורשה העוסק ברעלים רפואיים לצרכי רפואה בבית מרקחת או בעסק שעיקר עיסוקו סמי מרפא או רעלים רפואיים או על עסק המוכר תכשירים בלא מרשם, כהגדרתם בפקודת הרוקחים, אף אם המכירה נעשית שלא בבית מרקחת.

(ב) בהיתר רעלים יפורטו מסחרו של בעל ההיתר, הרעלים שהוא רשאי לסחור בהם ומטרת השימוש בהם; אין בהיתר כדי להתיר סחר או יבוא של סם מסוכן כמשמעותו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

(ג) היתר רעלים יינתן רק למבקש שידוע כאדם הגון ולאחר שהוכיח להנחת דעתו של נותן ההיתר שהוא יודע קרוא וכתוב ושהוא מודע היטב לתכונות המסוכנות של אותם רעלים.

(ד) תוקפו של היתר רעלים יהיה לשנה אחת, לשנתיים, לשלוש או לתקופה הפחותה משנה או העולה על שלוש שנים, בהתאם לאמות מידה, ובכללן סוג המפעל, סוג הרעל וכמות הרעל, הכל כפי שקבע השר.

(ה) הממונה רשאי להתנות את מתן היתר הרעלים בתנאים מיוחדים שיש לקיימם לפני מתן ההיתר, כן רשאי הוא לקבוע בהיתר תנאים מיוחדים, ורשאי הוא, בכל עת, להוסיף או לגרוע מהם, הכל על מנת להגן על הסביבה או על בריאות הציבור.

(ו) הממונה רשאי לבטל, בכל עת, היתר רעלים, מהטעמים המנויים בסעיף קטן (ה); לא יבטל הממונה היתר רעלים אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו.

4. רעלים מיובאים

לא ימסור המכס רעלים המוכנסים לישראל אלא לאחד מאלה בלבד -

(1) לבעל היתר רעלים;

(2) למי שיש לו הרשאה בכתב מאת הממונה.

5. פנקסי רעלים

(א) בעל היתר רעלים ינהל פנקסי רעלים לפי הטופס שבתוספת השלישית ובהם יירשמו כל קניה ומכירה של רעלים.

(ב) בפנקס הקניות יפורטו תאריכה של כל קניה, החמרים שנקנו, כמותם וכן שמו של האדם שממנו נתקבלו.

(ג) בפנקס המכירות יפורטו תאריכה של כל מכירה, תיאורו של הרעל שנמסר וכמותו, השימוש לו הוא מיועד ושמו ומענו של הקונה.

(ד) כל רישום בפנקס המכירות ייעשה בזמן מסירת הרעל והקונה יחתום בצדו של הרישום; היתה המכירה לפי הזמנה בכתב תישמר ההזמנה במקום החתימה.

(ה) אין למחוק או לשנות ברישום בפנקס ואין להוסיף עליו; העסקאות יירשמו בזו אחר זו ויצויינו במספרים סידוריים.

(ו) נפלה טעות סופר, אפשר להביא תיקון בשולי הפנקס אך אין לתקן את הרישום המקורי.

(ז) העברת רעלים מבית עסקו הסיטוני של בעלם אל בית עסקו הקמעוני, תירשם בפנקסים של שני בתי העסק כאילו נעשה מכר.

(ח) הפנקסים יישמרו ויהיו פתוחים לביקורתו של הממונה או של עובד ציבור שהוא הרשה לכך בכתב, שלוש שנים מיום הרישום האחרון בהם.

6.החסנת רעלים

(א) רעלים יאוחסנו תחת מנעול ובריח ויישמרו בנפרד מחמרים לא רעילים.

(ב) על מכלים וצרורות המכילים רעלים יותוו ברורות שמו של החומר והמלה "רעל" בעברית, בערבית ובאנגלית.

(ג) לא יאוחסנו, לא יוצגו למכירה ולא יימכרו צרכי מזון או משקה בבית עסק רשוי לסחר ברעלים; הוראה זו לא תחול על רוקחים מורשים לגבי מכירה בצרורות חתומים של צרכי מזון פטנטיים או צרכי מזון שהם מייצרים ומוכרים.

7. (בטל).

(תיקון התשנ"ז)

8. מכירת רעלים בידי סיטונאים

בעל היתר רעלים שהוא סיטונאי או יצרן של רעלים -

(1) לא ימכור רעלים אלא למי שהוא בעל היתר רעלים;

(2) לא יעסוק במכירה קמעונית אלא אם כן בית עסקו הקמעוני מופרד ושונה מבית עסקו הסיטוני ורשוי בנפרד;

(3) לא יעסוק בעירוב, בהרכבה או בהכנה של רעלים, אלא בהדרכתו ובפיקוחו האישיים של איש מקצוע שהרשהו הממונה.

9. (בטל).

(תיקון התשנ"ז)

10. סיווג רעלים

השר רשאי בתקנות -

(1) לסווג רעלים, לפי מטרת שימושם, דרגות רעילותם או מידת הסכנה הכרוכה בשימושם, או לפי שיקולים אחרים;

(2) לפטור רעלים או סוגים מהם מתחולתן של הוראות מסוימות של חוק זה;

(3) לקבוע לגבי רעלים או סוגים שלהם הוראות בדבר ייצורם, ייבואם, ייצואם, אריזתם, המסחר בהם, ניפוקם, העברתם, החסנתם, החזקתם והשימוש בהם.

11. שינוי תוספות והחלפתן

השר רשאי, בצו -

(1) לשנות את רשימת החמרים המפורטים בתוספת הראשונה או בתוספת השניה, וכן להחליף את התוספות האמורות כולן או חלקן;

(2) לשנות או להחליף את הטפסים בתוספת השלישית.

12. התקנת תקנות

השר רשאי להתקין תקנות בדבר -

(1) הטיפול בחמרים מסוכנים והשימוש בהם, ייצורם, ייבואם, ייצואם, אריזתם המסחר בהם, ניפוקם, העברתם, החסנתם והחזקתם;

(2) כל דבר אחר לפי חוק זה הטעון הסדר.

13. סייג לסמכויות

לא ישתמש השר בסמכויותיו לפי סעיפים 10, 11 ו-12 אלא לאחר התייעצות עם שר הבריאות וכן -

(1) לגבי חמרים המשמשים לחקלאות - עם שר החקלאות ושר העבודה והרווחה;

(2) לגבי חמרים המשמשים לתעשיה - עם שר התעשיה והמסחר ושר העבודה והרווחה.

14. אגרות

השר רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת -

(1) אגרה בעד היתר רעלים או חידושו;

(2) אגרה בעד בדיקות ומתן תעודות וחידושן לפי חוק זה והתקנות על פיו.

14.א.היטל על סילוק פסולת חומרים מסוכנים

(תיקון התשס"ד)

(א) בסעיף זה -

"מחזיק", לענין פסולת חומרים מסוכנים - מי שבבעלותו, בחזקתו, בהשגחתו או בפיקוחו מצויה פסולת חומרים מסוכנים;

"סילוק", לענין פסולת חומרים מסוכנים - כל אחד מאלה, הנעשה במקום המיועד לכך על פי דין:

(1) הטמנת פסולת חומרים מסוכנים;

(2) החדרת פסולת חומרים מסוכנים לתת הקרקע;

(3) שריפת פסולת חומרים מסוכנים בדרך שאין בה הפקת משאבים;

"פסולת חומרים מסוכנים" - חומר מכל סוג או צורה המכיל חומר מסוכן, המסולק או מיועד לסילוק או שיש לסלקו על פי הוראות כל דין.

(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע היטל על סילוק פסולת חומרים מסוכנים, שיוטל על מי שמחזיק בפסולת חומרים מסוכנים או שמסלק פסולת כאמור, והכל לשם מניעת היווצרות פסולת חומרים מסוכנים או צמצומה, וכדי לעודד הליכי מיחזור או השבה של פסולת כאמור או הפקת משאבים ממנה.

(ג) בתקנות לפי סעיף קטן (ב) יקבע השר, בין השאר, את שיעור ההיטל, אופן תשלומו, הצמדתו ודרכי גבייתו, ורשאי הוא לקבוע, כאמור באותו סעיף קטן -

(1) שיעורי היטל שונים, בהתחשב, בין השאר באלה:

(א) סוג או כמות פסולת החומרים המסוכנים;

(ב) מקום הסילוק המיועד ואופן הסילוק;

(ג) מידת הסיכון לאדם ולסביבה;

(ד) קיום חלופות ישימות לטיפול בפסולת חומרים מסוכנים, לפי עדיפותן מבחינה סביבתית;

(2) פטור לסוגי מסלקי פסולת שונים.

(ד) על גביית היטל לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה).

14.ב. הודעה על כוונת חיוב בעיצום כספי

(תיקון התשס"ח)

היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה המנויה בסעיף 14ה (בחוק זה - מפר) רשאי הוא למסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי (בחוק זה - הודעה על כוונת חיוב); בהודעה כאמור יציין המנהל, בין היתר את אלה:

(1) המעשה המהווה את ההפרה;

(2) שיעור העיצום הכספי והמועד לתשלומו;

(3) זכותו של מפר לטעון טענותיו לפני המנהל לפי הוראות סעיף 14ג;

(4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות סעיף 14ז.

14.ג. זכות טיעון

(תיקון התשס"ח)

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי להגיש טענותיו, בכתב, למנהל, לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

14.ד. דרישת תשלום

(תיקון התשס"ח)

(א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שהוגשו לו לפי סעיף 14ג, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 14ו.

(ב)        

(1) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל עיצום כספי, ימסור למפר דרישה לשלם את העיצום הכספי (בחוק זה - דרישת תשלום); בדרישת תשלום יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור בסעיף 14ט והמועד לתשלומו.

(2) היה המפר תאגיד, ייקבע סכום העיצום הכספי בהתאם למחזור המכירות שלו כאמור בסעיף 14ה; לא היה בידי המנהל מידע בדבר מחזור המכירות של המפר, רשאי הוא לדרוש מהמפר מידע ופרטים נוספים הדרושים לדעתו לשם קביעת מחזור המכירות; לא הוכח מחזור המכירות של המפר כאמור, רשאי המנהל לקבוע אותו לפי מיטב שפיטתו.

(3) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר.

(ג) לא הגיש המפר טענותיו לפי הוראות סעיף 14ג, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

14.ה. סכום העיצום הכספי

(תיקון התשס"ח)

סכום העיצום הכספי יהיה כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) בשל אי ניהול פנקס רעלים, בניגוד להוראות סעיף 5 - 54,200 שקלים חדשים;

(2) בשל עיסוק ברעלים בניגוד להוראות היתר כאמור בסעיף 3, אחסון רעלים ושמירתם בניגוד להוראות סעיף 6, או מכירת רעלים, בניגוד להוראות סעיף 8 -

(א) ליחיד - 54,200 שקלים חדשים;

(ב) לתאגיד שמחזור המכירות השנתי שלו אינו עולה על 250 מיליון שקלים חדשים - 216,740 שקלים חדשים;

(ג) לתאגיד שמחזור המכירות השנתי שלו עולה על 250 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 500 מיליון שקלים חדשים - 433,540 שקלים חדשים;

(ד) לתאגיד שמחזור המכירות השנתי שלו עולה על 500 מיליון שקלים חדשים - 867,070 שקלים חדשים.

14.ו. סכומים מופחתים

(תיקון התשס"ח)

(א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בחוק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע בחוק זה, בשיעורים שיקבע.

14.ז. הפרה נמשכת והפרה חוזרת

(תיקון התשס"ח)

(א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק העשרים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

(ב)בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה המנויה בסעיף 14ה, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע המפר.

14.ח. המועד לתשלום העיצום הכספי

(תיקון התשס"ח)

העיצום הכספי ישולם בתוך 60 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 14ד.

14.ט. סכום מעודכן של העיצום הכספי

(תיקון התשס"ח)

(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא הגיש טענותיו כאמור בסעיף 14ג - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים, ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.

(ב) סכומי העיצום הכספי כאמור בסעיף 14ה יתעדכנו ב–1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון - לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות.

14.י .הפרשי הצמדה וריבית

(תיקון התשס"ח)

לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית, עד לתשלומו; בחוק זה, "הפרשי הצמדה וריבית" - כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961.

14.יא. גביה

(תיקון התשס"ח)

עיצום כספי ייגבה לקרן לשמירת הניקיון, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה).

14.יב. עתירה

(תיקון התשס"ח)

(א) אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי חוק זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.

(ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם עיצום כספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

14.יג. פרסום

(תיקון התשס"ח)

(א) הוטל עיצום כספי לפי חוק זה, רשאי המנהל להורות למפר לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת שיורה את דבר הטלת העיצום, את שמו של המפר, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה ואת סכום העיצום.

(ב) לא קיים המפר הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאי המנהל או מי שהוא הסמיך לעניין זה לפרסם הודעה כאמור באותו סעיף קטן; משעשה כן, יהיה המפר חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו לשם הפרסום.

14.יד. שמירת אחריות פלילית

(תיקון התשס"ח)

(א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף 14ה, ואולם אם נמסרה למפר דרישת תשלום כאמור בסעיף 14ד לא תוגש קובלנה כאמור בסעיף 15ב.

(ב) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל מעשה שבשלו ניתן להטיל עיצום כספי, לא יחויב בשלו בתשלום עיצום כספי, ואם שילם - יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

15. עונשין

(תיקונים: התשנ"ז, התשס"ו, התשס"ח)

(א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור:

(1) אינו מנהל פנקס רעלים בהתאם להוראות סעיף 5;

(2) מסרב להציג את היתר הרעלים בפני מי שנכנס לחצרים מכוח סעיף 16.

(ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או שלוש פעמים הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו -

שש פעמים הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:

(1) עוסק ברעלים ללא היתר רעלים בניגוד להוראות סעיף 3;

(2) אינו מקיים או מפר תנאים שניתנו בהיתר רעלים בהתאם להוראות סעיף 3;

(3) מוסר פרטים כוזבים בקשר להיתר רעלים או כותב פרטים כוזבים בפנקס הרעלים בניגוד להוראות סעיף 5;

(4) מוכר רעלים למי שאינו בעל היתר רעלים בניגוד להוראות סעיף 8;

(5) אינו מבצע צו פינוי רעלים לפי הוראות סעיף 16א;

(6) מאחסן רעלים שלא על פי הוראות שניתנו לו לפי חוק זה.

(ג) העובר עבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או זיהום ממשי של הסביבה, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - שמונה פעמים הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ד) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו פינוי הרעלים לפי סעיף 16א או מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהתראה ושתחילתה עם מסירתה; לענין זה, "התראה" - התראה בכתב ממי שהשר הסמיכו לענין זה.

(ה) הורשע אדם, בתוך שנתיים, פעם נוספת בעבירה לפי סעיף זה, דינו -

מאסר כאמור בסעיף קטן (א) או בסעיף קטן (ב), לפי הענין, או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו, לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע.

(ו) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

(ז) קנס שהוטל בשל עבירה לפי חוק זה ישולם לקרן לשמירת הנקיון כמשמעותה בחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984 (בחוק זה - הקרן לשמירת הנקיון).

(ח)

(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.

(2) לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" - לרבות הוצאה שנחסכה.

(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.

15.א. סמכויות בית משפט

(תיקון התשנ"ז)

(א) הוגשו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה, וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, לרבות לביצוע צו

פינוי רעלים לפי סעיף 16א, והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את העבירה.

(ב) על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי"ט-1959, בשינויים המחויבים.

(ג) בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף זה רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו בתשלום ההוצאות שהוצאו להסרת המפגע, אם הגיש התובע או מי שהוציאן בקשה לבית המשפט.

(ד) הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או על חלקם, יחד או לחוד, או לחלק את התשלום ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.

(ה) בנוסף לעונשים הקבועים בסעיף 15, רשאי בית המשפט, לאחר שהרשיע אדם שעבר על הוראה לפי חוק זה או שהפר תנאי בהיתר רעלים שניתן לו, להורות על שלילת היתר רעלים לצמיתות או לתקופה שיקבע.

15.ב. קובלנה

(תיקון התשנ"ז)

(א) על עבירה לפי חוק זה רשאים המנויים להלן להגיש קובלנה כאמור בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן - חוק סדר הדין הפלילי):

(1) כל אדם - לגבי עבירה שנעברה ברשות היחיד שלו או שגרמה לו נזק;

(2) רשות מקומית - לגבי עבירה שנעברה בתחומה;

(3) כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים הקבועים בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992.

(ב) לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך 60 ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

16. סמכות ביקורת

(תיקון התשנ"ז)

(א) הממונה או מי שהוא הסמיך לכך בכתב, רשאי לבקר בכל עת בכל עסק, חנות או מקום, שבהם עוסקים, או הנחשדים שעוסקים בהם בחמרים מסוכנים, למעט בית מרקחת או עסק שעיקר עיסוקו סמי מרפא או רעלים רפואיים, ורשאי הוא ליטול דגימות של חמרים מסוכנים כאמור, ורשאי הוא לאסור מכירתו של מצרך הנחשב מזיק לבריאות או מסוכן מבחינה אחרת, או לתפסו, עד לסיום חקירה או עד לנקיטת הליכים לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר.

(ב) הממונה או מי שהוא הסמיך לכך בכתב לא ייכנס למקום המוחזק על ידי מערכת הבטחון, אלא ברשות שר הבטחון או מי שהוא הסמיך לענין זה.

16.א. צו פינוי רעלים

(תיקון התשנ"ז)

(א) נוכח הממונה כי רעלים מצויים ברשות אדם המחזיק בהם ללא היתר רעלים או בניגוד לתנאיו, או כי רעלים או פסולת רעלים הושלכו לרשות הרבים, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לעשות את אלה:

(1) לצוות על בעל הרעלים, על בעל הנכס, או על מי שהשליך את הרעלים להוציא את הרעלים מחזקתו או לסלקם למקום, באופן ותוך תקופת הזמן שתיקבע בצו ושתחילתה במועד מסירתו, הכל כפי שיורה בצו;

(2) לצוות על בעל הרעלים, על בעל הנכס או על מי שהשליך את הרעלים, בצו כאמור בפסקה (1), להחזיר, במידת האפשר ובהתאם לנסיבות, את המצב לקדמותו.

(ב) מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי הממונה או מי שהוא הסמיך לענין זה לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו, לקרן לשמירת הנקיון; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה).

(ג) מי שהשר הסמיך לענין ביצוע צו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי להיכנס לכל מקום לשם ביצוע הצו, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

(ד) על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.

16.א.1. בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט

(תיקון התשס"ח)

(א) הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות סעיף 16א, רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו, בקשה לביטולו.

(ב) הגשת בקשה לביטול צו, לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.

(ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

16.ב. אחריות נושא משרה בתאגיד

(תיקון התשנ"ז)

(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 15 על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 15 על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי הסעיף האמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

16.ג. שיעורי קנסות

(תיקון התשנ"ז)

על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.

16.ג.1. מינוי ממונה על אירוע חומרים מסוכנים

(תיקון התשס"ה)

השר יסמיך ממונה על אירוע חומרים מסוכנים מבין עובדי משרדו, או מבין עובדי רשות מקומית בהסכמת ראש אותה רשות.

16.ג.2. תפקידי ממונה על אירוע חומרים מסוכנים וסמכויותיו

(תיקון התשס"ה)

(א) לממונה על אירוע חומרים מסוכנים יהיו התפקידים המנויים בסעיף זה בעת אירוע חומרים מסוכנים או בעת שהוא פועל כגוף הצלה לפי סעיף 4א(א)(2) או פרק ששי 1 לפקודת המשטרה, ובעת תרגיל להיערכות לקראת אירוע חומרים מסוכנים:

(1) גילוי, זיהוי וניטור של חומרים מסוכנים בעת אירוע חומרים מסוכנים ולאחריו;

(2) הערכת סיכונים בעת אירוע חומרים מסוכנים;

(3) מתן ייעוץ מקצועי לקצין משטרה או לקצין צה"ל, לפי בקשתם, לגבי אופן הטיפול בחומרים מסוכנים, כדי למנוע, לצמצם או להפסיק סכנה לאדם ולסביבה וכן מתן ייעוץ מקצועי כאמור לגבי הנחיות התנהגות לציבור ולגופי ההצלה; לענין פסקה זו, "קצין משטרה", "קצין צה"ל" - כהגדרתם בסעיף 90א לפקודת המשטרה;

(4) מתן ייעוץ מקצועי להחזרת המצב באזור האירוע לקדמותו והנחיות לשיקום אזור האירוע.

(ב) לצורך ביצוע תפקידיו לפי סעיף קטן (א), יהיו לממונה על אירוע חומרים מסוכנים הסמכויות המפורטות להלן:

(1) לדרוש מאדם המצוי באזור האירוע או מאדם שיש לממונה על אירוע חומרים מסוכנים יסוד להניח כי יש לו קשר לאירוע או מידע בקשר אליו, להזדהות;

(2) להיכנס לכל מקום ככל הדרוש לטיפול באירוע החומרים המסוכנים לשם

מניעה וצמצום סכנה לחיי אדם;

(3) לדרוש מסמכים, לעיין בהם וליטול אותם או העתקים מהם;

(4) לערוך חיפוש במקום בלא צו שופט, אם יש לו יסוד סביר להניח שבאותו מקום מצויים חומרים מסוכנים העלולים לגרום סכנה ממשית ותכופה לחיי אדם;

(5) ליטול דוגמה מכל חומר שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חומר מסוכן;

(6) לתפוס חומר שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חומר מסוכן, ככל הדרוש להצלת חיי אדם או רכוש או לצמצום היקף אירוע חומרים מסוכנים או תוצאותיו; חומר שנתפס כאמור יוחזר במידת האפשר ובהקדם האפשרי לאחר תום אירוע חומרים מסוכנים ולמי שממנו נתפס.

(ג) בעת שממונה על אירוע חומרים מסוכנים פועל כגוף הצלה לפי סעיף 4א(א)(2) או פרק שישי 1 לפקודת המשטרה, השימוש בסמכויות לפי סעיף זה יהיה לפי הוראות שקיבל בהתאם להוראות הסעיף או הפרק האמורים, לפי הענין.

16.ג.3. בדיקת אירוע חומרים מסוכנים

(תיקון התשס"ה)

(א) השר רשאי למנות ועדת בדיקה לשם בירור סיבותיו ונסיבותיו של אירוע חומרים מסוכנים, ובמטרה להפיק לקחים (בחוק זה - ועדת בדיקה); ועדת הבדיקה תגיש לשר מסקנות והמלצות.

(ב) בטרם תגיש ועדת בדיקה מסקנות והמלצות לפי סעיף קטן (א), תינתן הזדמנות לגוף הצלה שביקש זאת להשמיע את עמדתו.

(ג) לצורך ביצוע תפקידיו יהיו לחבר ועדת הבדיקה סמכויות אלה:

(1) סמכויות חקירה המסורות לקצין משטרה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והוראות סעיף 3 לפקודה האמורה יחולו על הבדיקה;

(2) הסמכויות האמורות בסעיף 16ג2(ב)(3) ו–(5);

(3) הסמכות לבקש משופט צו חיפוש כדי להבטיח הצגתו של מסמך או חפץ הדרוש לבדיקה, והסמכות לבצע חיפוש על פיו; על צו כאמור יחולו הוראות הפרק השלישי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.

16.ג.4. ממונה על אירוע חומרים מסוכנים - הגבלת סמכות

(תיקון התשס"ה)

(א) באירוע חומרים מסוכנים שמקורו בשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הועדה לאנרגיה אטומית, או שמקורו בשטח של מיתקן בטחוני או בשטח המוחזק על ידי צה"ל, כהגדרתם בסעיף 90א לפקודת המשטרה, לא יחולו הוראות סעיף 16ג2, אלא אם כן אישר ראש הממשלה או שר הבטחון, לפי הענין, את הפעלת סמכויותיו של ממונה על אירוע חומרים מסוכנים הקבועות באותו סעיף.

(ב) ועדת בדיקה לענין אירוע כאמור בסעיף קטן (א) תמונה בידי ראש הממשלה או שר הבטחון, לפי הענין, ואחד מחבריה ימונה לפי המלצת השר.

16.ד. תחולה על המדינה

(תיקונים: התשנ"ז, התשס"ה)

(א) בלי לגרוע מהוראות סעיפים 16ג2, 16ג3 ו–16ג4, חוק זה יחול על המדינה, ואולם -

(1) הוא לא יחול על מיתקני הועדה לאנרגיה אטומית ועל מי שהוחל עליו צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בניה והפעלה של כור גרעיני), התשל"ה-1974;

(2) הוראות חוק זה לא יחולו על פעילות בטחונית או מבצעית או על תוצאות פעילות כאמור, של -

(א) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום בטחון המדינה או יחסי החוץ שלה;

(ב) יחידות סמך של משרד הבטחון, שעיקר פעילותן בתחום בטחון המדינה;

(ג) צבא הגנה לישראל,ואולם פעילות כאמור תבוצע, ככל האפשר, בהתאם להוראות חוק זה.

(ב) הוראות חוק זה לא יחולו על חברה ממשלתית שהועברו אליה תחומי פעולה של מי מהמנויים בפסקה (א)(2) אחרי יום כ"ג באדר ב' התשנ"ז (1 באפריל 1997), בכל הנוגע לתחומי הפעולה שהועברו אליה.

16.ה. שמירת דינים

(תיקון התשנ"ז)

הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

17. ביצוע ותקנות

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

תוספת ראשונה

לצפייה בתוספות לחוק לחץ כאן [pdf] 

 

תוספת שנייה

לצפייה בתוספות לחוק לחץ כאן [pdf] 

 

תוספת שלישית

לצפייה בתוספות לחוק לחץ כאן [pdf]

 

יצחק רבין

ראש הממשלה

 

יוסי שריד

השר לאיכות הסביבה

 

 

חיים הרצוג

נשיא המדינה

 

שבח וייס

יושב ראש הכנסת

 

 

 

 

---------------סיום נוסח החוק---------------

 

פרסומים נוספים של החוק - הורדה כקובץ

  1.  רשומות, משרד המשפטים, ספר חוקים 1408, התשנ"ג – 14.1.1993, עמ' 28.
  2.  נוסח החוק כפי שהוא מפורסם במשרד להגנת הסביבה
  3.  נוסח החוק בגרסת PDF (עריכה ע"י infospot)

תיקונים המשולבים במסמך זה

להלן פירוט + קישור לנוסח התיקונים לחוק המשולבים במסמך זה.
בכל סעיף בו משולב תיקון, מופיעה הערת שוליים תואמת בראש הסעיף.

  1. ספר חוקים 2181, התשס"ח – 11.8.2008, עמ' 869
  2. ספר חוקים 2027, התשס"ה - 16.8.2005, עמ' 975
  3. ספר חוקים 2036, התשס"ו - 28.11.2005, עמ' 24
  4. ספר חוקים 1920, התשס"ד - 18.1.2004, עמ' 139
  5.  ספר חוקים 1830, התשס"ב - 14.2.2002, עמ' 139
  6.  ספר חוקים 1622, התשנ"ז - 10.4.1997, עמ' 143
  7.  קובץ תקנות 5762, התשנ"ו - 18.6.1996, עמ' 1044
  8.  קובץ תקנות 5631, התשנ"ה - 6.10.1994, עמ' 238
 
 
 
תוכן עניינים