שלום אורח! להרשמה/התחברות לחץ כאן
חיפוש באתר
האם מבדקי אכיפה פנימיים יעוגנו בחקיקה סביבתית?
כנס סביבה 2050: שחקנים מובילים העוסקים בדיני סביבה הסכימו על החשיבות של הסדרה חקיקתית למבדקי אכיפה פנימיים
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 02/3/2015

מזה מספר שנים מנסים עורכי דין מהמגזר העסקי להסביר את החשיבות של עיגון מבדקי האכיפה הפנימיים בחקיקה, זאת בכדי שישמשו כהגנה מפני אחריות קפידה של נושאי משרה בתאגיד בחוקים סביבתיים.

במסגרת הפאנל "מגמות ברגולציה סביבתית" בכנס סביבה 2050 בהנחייתו של עו"ד יחיאל כשר, ראש מחלקת ליטיגציה במשרד תדמור לוי ושות', התנהל דיון בעניין זה.

עו"ד קובי בר לב, מנהל מחלקת איכות סביבה במשרד תדמור לוי ושות' ניסה להסביר את המשמעות של הטלת אחריות קפידה על נושאי משרד התאגיד: "נושא משרה בתאגיד צריך להראות שהוא עשה כל מה שניתן על מנת למנוע את העבירה, אחרת הוא אשם וזו כמעט הרשאה אוטומטית בבית משפט. תמיד יש חוכמה שבדיעבד. תמיד אפשר להראות בדיעבד מה אפשר היה לעשות יותר טוב, ואילו מבצע העבירה עצמו משוחרר מכל אשמה". במצב של אחריות קפידה, יש לאפשר לדבריו מבדקי אכיפה פנימיים ומתועדים, שיהוו הגנה למפר ויוכיחו שהוא עשה כל מה שניתן על מנת למנוע את ההפרה.

לדברי שופט בית משפט המחוזי בחיפה, דניאל פיש, יש להוסיף נדבך של אכיפה עצמית לחקיקה כנדבך עליון שבא לצמצם את העבריינות הסביבתית הלא מכוונת, זאת בתנאי ש"אחריו יבואו שני נדבכים נוספים: עיצום כספי ולבסוף, נדבך שלישי: דין פלילי." הוא גם ציין כי, לדעתו, בדין הפלילי יש להחמיר את הענישה בחקיקה סביבתית כך שהעבירות הגורמות לנזק כבד יהיו עבירות פשע: "לא ייתכן שאני יושב בהרכבים של פשע חמור ומגיע אלי אדם ששדד תחנת דלק באישון לילה, לקח 500 ₪ ובאופן כללי גרם לנזק מועט בלבד, והוא חשוף לעונש מרבי של 14 שנות מאסר, בעוד שעבריין סביבתי שגרם לנזק כבד בהרבה חשוף למקסימום 3 שנים."

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין צידד גם הוא בעיגון אכיפה פנימית בחקיקה בתנאי שהמידע הנ"ל לא יישאר סודי בידי החברות, אלא משותף בדרך כלשהי עם המשרד להגנת הסביבה.

מבדקי אכיפה פנימיים | עמדת המשרד להגנת הסביבה

עו"ד דלית דרור, היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, העומדת בראש הלשכה המשפטית של המשרד אשר מונה למעלה מ – 20 עורכי דין, חידדה: "אם יש אכיפה פנימית אמיתית, מתוקצבת ולא סתם נייר, אז זה בהחלט מייצר הגנה על הנאשמים לכיוון של "עשו כל אשר על ידם"".

בנוסף, פירטה עו"ד דרור בעניין מדיניות המשרד להגנת הסביבה: "אנחנו מתחילים באכיפה מנהלית, עם צווים מנהליים, הניתנים רק לאחר שהם מבוססים וניתנת זכות שמיעה ומטרתם ליצור מודעות. אין בהם מטרה עונשית אלא החזרת המצב הסביבתי לקדמותו. רק אם המקרה לא מסתיים לאחר הטיפול המנהלי או שמדובר במקרה חמור אנחנו מתחילים חקירה פלילית". לגבי השימוש בעיצומים כספיים, ציינה עו"ד דרור: "עיצומים כספיים קיימים כבר ב - 9 חוקים סביבתיים ואנחנו מעדיפים אותם על תהליך פלילי היות והוא ממושך ולא מרתיע. אנחנו במגמה להכניס את העיצומים הכספיים לכל חוק סביבתי".

-----------

קישורים רלוונטיים:

  1. חברת "אדמה" תשלם מיליון וחצי ש"ח על זיהום מים, ידיעה מה – 01.02.15, infospot
  2. בית המשפט קבע כי לא די בקנסות - עונש מאסר לעבריין סביבתי, ידיעה מה 25.05.14, infospot
  3. משפט סביבתי - עמוד ראשי, infospot
תגיות: מבדקי אכיפה סביבתיים , דיני סביבה , ציות סביבתי , compliance ,