שלום אורח! להרשמה/התחברות לחץ כאן
חיפוש באתר
ראיון עם מנכ"ל אקוסול
מה חושב מנכ"ל אקוסול על הרפורמה בפסולת מסוכנת? איך הוא מסביר את המצב הבעייתי אליו נקלעה החברה בשנת 2014? ומדוע הוא לא פוחד להיפרד מהמונופול הממשלתי של החברה לשירותי איכות סביבה?
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 15/2/2016

ד"ר איתן זילביגר מונה לאחרונה למנכ"ל חברת אקוסול המפעילה את מתקן השריפה לפסולת המסוכנת היחידי בישראל. אקוסול שייכת לקבוצת ואוליה. למתקן השריפה יש מעמד ייחודי הנובע מבלעדיותה בשוק הישראלי והיא פועלת כקבלן משנה של החברה לשירותי איכות סביבה בנאות חובב, חברה ממשלתית הנמצאת תחת פיקוח המשרד להגנת הסביבה.

ד"ר זילביגר נכנס לתפקיד מנכ"ל אקוסול בתקופה מאתגרת, אך הוא מכיר היטב את פעילותה שכן הוא ניהל את החברה לשירותי איכות סביבה במשך למעלה מ-12 שנה, עד שנת 2011. כיום, שתי החברות נמצאות במרכזו של דיון על הרפורמה בשוק הפסולת המסוכנת אותה מוביל המשרד להגנת הסביבה בשנה האחרונה, שאחת מהמלצותיה היא להפריד בין שתי החברות. מה עמדתו של דר' זילביגר בעניין? מה הוא חושב על התחרות מול ייצוא פסולת מסוכנת? ולאיזה תחום חדש אקוסול שוקלת להיכנס?

ד"ר זילביגר, אתה מוותיקי העוסקים בתחום הפסולת המסוכנת בישראל, איך הגעת לתחום?

קודם כל הרקע אקדמי שלי. יש לי תואר ראשון בכימיה, תואר שני בביוכימיה ותואר שלישי בביוטכנולוגיה.  בנוסף, אני כבר למעלה מ- 23 שנה בתעשייה הכימית, כאשר לכל אורך הדרך, תמיד הייתי אחראי או נושק בתפקידי לתחום איכות הסביבה. כאשר הציעו לי ב-1999 לנהל את החברה לשירותי איכות הסביבה, בנאות חובב, ראיתי בזה תפקיד סינרגי מבחינת הידע הכימי והניהולי שלי יחד עם נושא איכות הסביבה שבוער בעצמותיי. מילאתי את התפקיד למעלה מעשור לפני שחזרתי למגזר הפרטי. היום זה היסטוריה.

ממש לאחרונה מונית למנכ"ל חברת אקוסול, מתקן השריפה היחיד בישראל לפסולת מסוכנת. תוכל להסביר לנו קצת על הפעילות שלכם? באיזה סוגי פסולת אתם מטפלים? באיזה כמויות? איך עובד תהליך השריפה?

ישראל נוהגת בטיפול בפסולת מסוכנת כמדינה מפותחת, בהתאם לדירקטיבה האירופאית. אותם כללים שחלים על המדינות המפותחות באירופה, מיושמים וחלים גם בישראל.

הפסולת המסוכנת נחלקת לשתיים: פסולת אנאורגנית ופסולת אורגנית. בפסולת אנאורגנית מטפלים בטכנולוגיות מהתחום הפיסיקלי וטיפולים פשוטים כגון הטמנה.  בפסולת אורגנית האתגרים גדולים יותר, וזה התחום בו מתמחה אקוסול.

הטכנולוגיות התרמיות הן הנפוצות ביותר לטיפול בפסולת מסוכנת אורגנית וגם הן נחלקות לשתיים. דרך אחת, שכיחה יותר, מופעלת במאות אתרים בעולם, כמעט בכל המדינות המתקדמות, היא טיפול תרמי באווירה רוויית חמצן, מה שנקרא בשפה פשוטה- שריפה. זה מה שאנחנו עושים באקוסול.

הדרך השנייה היא טיפול תרמי באווירה נטולת חמצן, כדוגמא פירוליזה, פלזמה ועוד. טכנולוגיות אלה  קשות יותר ליישום, שכיחות פחות ומיושמות כיום על פסולות מאוד ייחודיות במקרים בודדים בעולם.

כאמור, באקוסול, אנו מטפלים בפסולת המסוכנת האורגנית. תחילה מעבירים את הפסולת טיפולי קדם של הכנה לשריפה, למשל ערבוב בין שני חומרים כדי שהשריפה תהיה יעילה יותר. לאחר מכן השריפה מתבצעת ב 2 חלקים:

  1. שריפה ראשונית, בטמפרטורה של כ- 950 מעלות
  2. שריפה משנית, בטמפרטורה של כ- 1100 מעלות

לאחר השריפה, מתחיל תהליך ממושך של טיפול בשארי השריפה, שגם הוא, נחלק לשניים: טיפול בשארי השריפה המוצקה, בעיקר האפר, שהוא חומר אנאורגני, וטיפול בגזי הפליטה.

האפר האנאורגני עובר בדרך כלל תהליך של ייצוב ומיצוק [stabilization/solidification] ולבסוף הטמנה, משום שמדובר בשיירי פסולת רעילה. בגזי הפליטה מטפלים כך שבסופו של דבר מה שנפלט לאוויר הם גזים שלא פוגעים בסביבה, על פי הדירקטיבות האירופאיות.

המשרד להגנת הסביבה פועל במהלך השנה האחרונה לבצע רפורמה בענף הטיפול בפסולת המסוכנת בישראל. אחת הסיבות לזירוז הרפורמה הוא המצב הכלכלי אליו נקלעה החברה לשרותי איכות סביבה ואולי גם אקוסול בשנת 2014 בעקבות "בריחת" לקוחות. מה בדיוק קרה שם?

צריך להבין שאקוסול והחברה לשירותי איכות סביבה קשורות בחוזה עסקי של בלעדיות. כאשר החברה לשירותי איכות סביבה נקלעת למצב כלכלי קשה, הדבר משפיע ישירות על אקוסול.

אני אסביר. יצרני פסולת מסוכנת לא מתקשרים ומשלמים ישירות לאקוסול, אלא מול החברה לשירותי איכות סביבה, המעבירה את זרם הפסולת הרלוונטי לטיפולנו. במצב מתוקן, בזרם הפסולת המסוכנת המטופלת באקוסול, למעלה מ- 80% מעלויות הטיפול הן של אקוסול והשאר של החברה לשירותי איכות סביבה, שנותנת שירותים הקשורים בקבלת הפסולת והדיגום שלה, ובסיום התהליך, טיפול באפר והטמנתו.

מה שקורה בפועל, הוא שחלק גדול מההוצאות של החברה לשירותי איכות סביבה באות לתת מענה למדינת ישראל כ"תשתית לאומית", בעיקר בזמן חירום. הדבר, מטבע הדברים, כרוך בעלויות שוטפות גבוהות. מאחר והחברה לשירותי איכ"ס צריכה להיות רווחית, היא מגלגלת עלויות אלה, על כל טון פסולת שנקלט אצלה. כך נוצר מצב שבו הלקוח משלם חלק מהסכום עבור הטיפול בפסולת, וחלק עבור ה"תשתית הלאומית" הזאת לשעת חירום.

העלות שמשלם הלקוח גדולה מהעלות שהיה נושא אם הפסולת הייתה מועברת ישירות לשריפה. במשך השנים, ההוצאות של התשתית הלאומית הלכו וגדלו כך שהמחיר שרואה הלקוח גבוה גם ביחס לאלטרנטיבות.

הרפורמה שמנסה להוציא לפועל המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף של ראשות החברות הממשלתיות ומשרד האוצר, באה לתת שלושה פתרונות:

  1. מחיר תחרותי לתעשייה לטיפול בפסולת המסוכנת שהם מייצרים. גם בהשוואה לעלויות טיפול בפסולת בחו"ל.
  2. לפתור את הבעיה הכלכלית אליה נקלעה החברה לשירותי איכות הסביבה ובעקבותיה אקוסול.
  3. לעודד פתרונות סביבתיים לפסולת מסוכנת.

העקרון שהמשרד להגנ"ס מקדם, הוא שהלקוח ישלם עבור הטיפול הנדרש ואילו את העלויות של התשתית הלאומית, תממן המדינה, או ממקורותיה או ממקורות אחרים, אבל לא מאותו תעשיין שצריך פתרון לפסולת שלא קשור לתשתית הלאומית. כך, הלקוח יראה מחיר שהוא מחיר תחרותי ונכון לעלויות האמיתיות בהתאם לסוג הפסולת אותה הוא מייצר.

יש תעשיינים וחברות העוסקות ביצוא פסולת מסוכנת הטוענים כי המחיר בחו"ל זול בפער משמעותי מישראל. איך אתה מסביר את זה?

בארץ, כיום, האלטרנטיבה העיקרית לחומרים בהם מטפלת אקוסול היא ייצוא. כשאתה ניגש למשרפה בחו"ל של פסולת מסוכנת עם קיבולת דומה לשלנו, בין 40-50 אלף טון בשנה, ההוצאות הקבועות שלא קשורות בכמות הפסולת המטופלת מהוות את עיקר ההוצאה והן גדולות מאוד ביחס להוצאות המשתנות. כך, מרגע שמשרפה מכסה את העלויות הקבועות, בדרך כלל על בסיס פסולת מסוכנת מהמדינה שבה היא פועלת ובאזור הגיאוגרפי הסמוך לה, היא יכולה לתת מחיר הרבה יותר זול עבור טיפול בפסולת מסוכנת עודפת, עד למיצוי התפוקה המרבית שלה.

לכן לא נכון להשוות את המחיר שמשלמים הלקוחות כאן למחיר שיכולה לקבל פסולת שמיוצאת ומהווה כמות עודפת למשרפות בחו"ל. כדי להשוות לעלות האמיתית, צריך לבדוק כמה משלמים הלקוחות הקבועים של מתקן השריפה באזור המתקן. כשעשינו את זה, ראינו שהעלות האמיתית הרבה יותר גבוהה ודומה לעלויות בארץ.

בהתאם, גם הרפורמה צריכה להסתכל על העלות האמיתית. לא נכון לומר "נמצא את המחיר הזול ונלך לשם". ברגע שירשו לטפל באלטרנטיבות זולות בחו"ל בלי הבחנה, עלול להיווצר מצב אבסורדי, שלא תישאר כמות פסולת מספקת לכיסוי העלויות הקבועות והפעלת התשתיות בישראל, והן עלולות להיסגר. המדינה תישאר בלי תשתית לטיפול בפסולת רעילה ואי אפשר לבסס את הטיפול בפסולת רעילה אורגנית על ייצוא לחו"ל.

מה לגבי הטענה שהטיפול בפסולת מסוכנת בחו"ל יותר סביבתי?

אקוסול התקדמה שלב לאחרונה ומוגדרת כיום כמתקן השבה R1, כמו כל מתקני השריפה המודרניים של המדינות המפותחות באירופה. אסביר, יש סולם דרגות לטיפול סביבתי בפסולת:

  1. מתקני D: שריפה – Disposal בדירוג הנמוך ביותר.
  2. מתקני R1: השבה (לאנרגיה) – Recovery.
  3. מתקני R5: מיחזור – Recycle למשל מתקן מיחזור ממסים (סולבנטים) שהופך ממס מזוהם לנקי.

מתקן שריפה יכול להיות D  או R1. אם המתקן רק שורף ולא עושה כלום עם האנרגיה הוא מדורג כמתקן D, אם הוא משתמש באנרגיית השריפה לייצור קיטור או חשמל אז הוא מדורג כמתקן R1.

אקוסול באמת הוגדרה במשך שנים כמתקן D, בדרגה הנמוכה בסולם דרגות הטיפול בפסולת. לשמחתנו, ממש לאחרונה, בדצמבר 2015 אקוסול הוגדרה כמתקן השבה R1, היות והיא מייצרת קיטור מהאנרגיה השיורית של השריפה. הקיטור נמכר למפעל שכן בנאות חובב.

במקביל, אנחנו בוחנים טכנולוגיה שתאפשר להשתמש בקיטור לייצור חשמל לצרכים הפנימים של אקוסול.

אחת מהמלצות הרפורמה בפסולת מסוכנת היא להפריד את הפעילות של אקוסול מהחברה לשרותי איכות סביבה, כך שתתחרה בשוק החופשי. במידה והחלטה זאת תיושם, ניצב בפניך אתגר לא פשוט. מה עמדתך בנושא?

הכיוון הזה הוא הכוון הנכון.

לאקוסול יש את מלוא היכולת לעמוד בפני עצמה ולספק את מלוא השרות ללקוחותיה וזאת בלי להזדקק לשרותי חוץ. אנו מבקשים כי לא תמנע מאתנו האפשרות להתמודד בשוק, ולספק ללקוחותינו את השרות במחירים נמוכים משמעותית.

זאת, מכיוון שלא נצטרך לשלם לחברה לשרותי איכות סביבה את ההוצאות בגין "תשתיות לאומיות" כאמור לעיל, על חשבון הלקוחות. תשתיות לאומיות הן באחריות המדינה ולא צריכות להיות מוטלות על הלקוח סופי.

 איתן, יש משהו אחרון שאתה רוצה לומר לקוראים של  infospot?

כן, אחד הדברים המשמעותיים שואוליה ישראל עושה היום,  בניהול המנכ"ל החדש שלנו, אריאל קפון, הוא חשיבה עצמאית יותר, יותר רחבה על היכולת העסקית של החברה. אחד הנושאים המרכזיים שנתחיל להתמקד בהם, במסגרת הטיפול בפסולות מסוכנות, הוא הנושא של קרקעות מזוהמות. הנושא מאוד חם בישראל, בגלל הצורך ועלות הקרקע שהולכת וגדלה, ובעיקר בעקבות החלטת ממשלה על כך שנושא זה הולך להיות מרכז הפעילות של המשרד להגנ"ס בשנים הקרובות.

ואוליה, כחברה מובילה בתחום איכות הסביבה, הולכת להתמקד גם בנושא הזה, בשאיפה שאקוסול תהיה חלק מהפתרון לטיפול בקרקעות מזוהמות.

רגע, שריפה היא חלק משמעותי בטיפול בקרקעות מזוהמות או שמדובר על פעילות אחרת תחת אקוסול?

השיטה התרמית, למשל שריפה, היא אחת השיטות לטפל בקרקעות מזוהמות. אך כשאמרתי שאנחנו חושבים רחב, בהקשר של קרקעות מזוהמות, המשמעות היא שאנחנו שוקלים גם טכנולוגיות נוספות.


ד"ר איתן זילביגר יציג את החזון של אקוסול וקבוצת ואוליה במושב בנושא של קרקעות מזוהמות בכנס השנתי "סביבה 2050" שמתקיים ב - 29 לפברואר במלון הילטון. לפרטים נוספים  לחץ כאן

-----

קישורים רלוונטיים:

  1. מנכ"ל חדש לאקוסול, 22.12.2015
  2. חילופי בכירים בקבוצת ואוליה, 02.11.2015
  3. אוק-טרי רוכשת את פעילות ואוליה בישראל, 07.04.2015
  4. החברה לשירותי איכות סביבה ואקוסול: תשתית לאומית מול שוק חופשי, 01.06.2015

------------

חברות לטיפול בפסולת מסוכנת:

חברה איש קשר טלפון דוא"ל
טביב שרית דהן 072-3714440 Tabib@infospot.co.il
שרותי אקולוגיה דמיטרי נוביק 072-3712252 Ecologys@infospot.co.il
אלקון ליזר בזדין 072-3290662 Elcon@infospot.co.il
לאינדקס הספקים>>