שלום אורח! להרשמה/התחברות לחץ כאן
חיפוש באתר
"על מיחזור צריך לשלם"
בכירי ענף הפסולת בישראל ובעולם התכנסו לדיון אודות ההזדמנויות, החסמים וההישגים של תעשיית המיחזור הישראלית. היה מעניין
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 01/12/2016

בשבוע שעבר התקיים כנס תעשיית המיחזור ביוזמת התאחדות התעשיינים ובשיתוף איגוד ערים דן לתברואה. במהלך הכנס, דיברו כמה מאנשי המפתח של ענף הפסולת בישראל ובעולם והציגו את המגמות, האתגרים וההישגים בתחום. הנה עיקרי הדברים.

האתגרים של תעשיית המיחזור בישראל

נתי פז, מנכ"ל חברת נגב אקולוגיה, סיפק הצצה מעניינת לאתגרים המעסיקים את תעשיית המיחזור הישראלית. לדבריו ענף הפסולת עובר שינוי מהותי בשנים האחרונות, מקבלני אשפה מקומיים שהעבירו פסולת להטמנה, ליזמים וחברות מסודרות עם טכנולוגיה וניהול מוקפד.

נגב אקולוגיה, כך הסביר, היא חלק מהשינוי הזה ומציעה כיום פתרון שלם להפרדה, איסוף ומיחזור של זרמי הפסולת השונים של לקוחותיה – עסקים, מפעלים ורשויות מקומיות. החברה יודעת להתחיל באפיון צרכי הלקוח והצבת מכלי אצירה רלוונטיים, דרך פינוי ואיסוף זרמי הפסולת עם מערך משאיות עצמאי וכלה במתקני מיחזור לזרמי הפסולת השונים והטמנה במידת הצורך.

לדבריו המצב כיום הוא שהזרם הכי רווחי הוא הטמנה וכי חברות העוסקות רק במיחזור מתקשות להרוויח. האסטרטגיה של נגב אקולוגיה, מסביר פז, היא לקחת את הרווחים מההטמנה ולהשקיע אותם בהקמה ושדרוג של מתקני מיחזור בהבנה שיבוא יום וזה ישתלם.

כתשובה לשאלה איזה זרמי פסולת יותר בעייתיים, הסביר פז כי ככל שהזרם רטוב ומפיץ ריח רע כך הוא קשה יותר לטיפול. לדבריו אחד הזרמים הבעייתיים ביותר הם פגרי בעלי חיים מהם יש בישראל כ- 50,000 טון בשנה. בגלל המחסור בפתרונות זולים וזמינים, פגרים רבים מושלכים בטבע. פז סיפר כי נגב אקולוגיה מנסה להקים מתקן לטיפול בפגרים אך נתקלה בחומות בירוקרטיה הגוזלות זמן וכסף רב ומטרפדות הקמת מתקני מיחזור כך שהפסולת ממשיכה ללכת להטמנה.

"על מיחזור צריך לשלם" מסכם פז, "כפי שהתרגלנו לשלם הרבה על מכשירי טלפון סלולרי כך צריך להבין שמיחזור עולה כסף. זה מתחיל בעסקים ורשויות המקומיות ובסוף מגיע גם לאזרחים. זה מה שקורה באירופה וזה מתחיל לקרות בארץ. האזרחים שמייצרים את הפסולת צריכים לשלם עליה".

יתרונות בפיתוח תעשיית מיחזור ישראלית

ניר קנטור, מנהל איגוד הכימיה, הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים, הסביר כי לאור שיעור ההטמנה הגבוה (80%), תרבות הצריכה והגידול בכמויות הפסולת, חשוב לקדם חלופות לטיפול בפסולת וכי התעשייה היא הפתרון. קנטור הסביר כי לצד היתרונות הסביבתיים הנובעים מפיתוח תעשיית המיחזור בישראל, חשוב לזכור כי זה תורם לתעסוקה, מסייע ליצואנים על ידי יישור קו עם סטנדרטים מערביים ומפתח את הכלכלה הישראלית.

יודקה שגב, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, שהיה מעורב בקדנציה הקודמת שלו כמנכ"ל ההתאחדות בהתנעת מהפכת הפסולת בישראל בקידום חוק האריזות, הסביר כי נדרשת השקעת כספים של התעשייה. אלא שכיום, הרבה יותר קשה להביא את השקל השולי ברווח נקי מהתעשייה לצורך השקעה, וחלק נכבד זה הנטל הרגולטורי והבירוקרטי. "בחצי השנה האחרונה מאז מוניתי לתפקיד עסקתי ב 198 שינויים בתקנות וחוקים הנוגעים למגזר העסקי. בסוף התעשיין צריך להתמודד איתם" המחיש שגב את הבעיה. בנוסף, ציין שגב כי נדרש שיתוף פעולה עמוק יותר של שלושת המגזרים העיקריים שאחראים על קידום שוק הפסולת: תעשיה, ממשלה ושלטון מקומי.

פארק המיחזור בחירייה | גולת הכותרת של תעשיית המיחזור בישראל

עו"ד דורון ספיר, סגן ראש עיריית ת"א-יפו ויו"ר איגוד ערים דן לתברואה, האחראית לפארק המיחזור בחירייה, הציג את הפעילויות המגוונות הקיימות בפארק המספק מענה למגוון זרמי פסולת של כ- 24 רשויות מקומיות באזור מרכז הארץ:

  • תחנת מעבר לפסולת עירונית מעורבת, דרכה עובר כ – 3,000 טון פסולת ביום.
  • מתקן מחזור לגזם המטפל בכ 300 טון גזם ביום ומפיק קומפוסט, אנרגיית קיטור, חומר גלם לחיפוי ומילוי קרקע וגזעים לתעשיית העץ ורהיטים
  • מתקן מחזור לפסולת אורגנית – MBT, המטפל בכ - 400 טון ליום ומפיק בוצה המועברת תהליך קומפוסטוציה וביוגז.
  • מתקן מחזור לפסולת בניין הנמצא בתהליכי הקמה ועתיד לטפל בכ - 2000 טון פסולת בניין ביום ויספק חומרים ברי מיחזור: עץ, פלסטיק ומתכות.
  • מתקן לאיסוף ביו גז מהר הפסולת המפיק כ 1,200 מ"ק/שעה של גז המועבר בצנרת למפעל אופיס טקסטיל הסמוך ומחליף בו שימוש בדלקים מזהמים כגון מזוט או סולר. חלק מהמימון לפרויקט זה הגיע מההכרה שלו על ידי האו"ם כמפחית פליטות גזי חממה וזכויות ההפחתה שלו נמכרו תחת פרוטוקול קיוטו לחברת החשמל צרפתית.

פסולת כמקור אנרגיה ירוק | פרויקט ה RDF

אחד המתקנים המרשימים ביותר בחירייה, הוא המתקן החדש לייצור דלק שמקורו בפסולת, או באנגלית  RDF – Refused Derived Fuel. מתקן ה RDF החדש קולט כ 1,500 טון פסולת עירונית מעורבת מדי יום, ממיין ומפיק ממנה כ – 500 טון פסולת בעלת ערך קלורי גבוה, שבמקום להיות מוטמנת משמשת כדלק ירוק למפעל המלט "נשר" ברמלה.

ד"ר עמית מרמור, סמנכ"ל איכות הסביבה בחברת "נשר", סיפר על הפרויקט מנקודת המבט של נשר. לדבריו, נדרשה השקעה של כ- 65 מיליון ₪ מצד נשר על מנת להקים את המערך לקליטת ה- RDF במפעל נשר רמלה, עם החזר השקעה צפוי של בין 5 – 10 שנים. לדבריו, שיעור השימוש בדלקים חליפיים כדוגמת RDF עומד כיום על כ-15% מכלל צריכת הדלקים במפעל, תוך החלפה של הדלקים הפוסיליים המסורתיים. היקף השימוש ב RDF עתיד להתרחב בשנים הקרובות ולספק 40% מצריכת הדלק של המפעל, ובהמשך, מקווים בנשר להרחיב עוד יותר את השימוש בדלקים חליפיים, כמקובל באירופה.

המשרד להגנת הסביבה הכיר בחשיבות הסביבתית של פרויקט ה RDF כשהעניק בשנת 2015 את אות "תעשיה בסביבה" למפעל המלט נשר.

תהליכי מאקרו בעולם הפסולת

אנטוניס מורופוליס, נשיא ארגון ניהול הפסולת העולמי – ISWA, הציג בכנס את תהליכי המאקרו המשפיעים על ענף הפסולת. לדבריו, ההתקדמות האדירה בהפרדת זרמי פסולת לטובת מיחזור מייצרת כמות הולכת וגדלה של חומר גלם ממוחזר, כאשר מנגד, קצב הצמיחה של הכלכלות המפותחות מואט. מצב זה גורם לעודף היצע וירידת מחירים של חומר הגלם הממוחזר עד כדי חוסר כדאיות למחזר חלק מהחומרים.

כתוצאה מכך, ענף המיחזור הופך להיות יותר ויותר נישתי וממוקד בחומרים שכלכלי למחזר, מסביר מורופוליס. במקום "מיחזור פלסטיק" יש חלוקה לזרמי פלסטיק שונים לפי כלכליות המיחזור של כל זרם. מגמה זו מכונה Single Stream Recycling.

אך המהפכה האמיתית בענף הפסולת תגיע עם כניסתן של חברות טכנולוגיה לתחום הפסולת. כפי שהן משנות את ענף התחבורה והתקשורת, כך הן ישתלטו ויהפכו את ענף הפסולת, צופה מורופוליס. הטכנולוגיות החדשות יאפשרו לעקוב אחר חומרים ופסולות, לשלב רובוטיקה במערכי האיסוף והמיחזור, ורשתות חברתיות להגברת המודעות והנעת אנשים למיחזור ושימוש חוזר.

סרטון: רובוט למיחזור אייפון [1:04]


הדברים נאמרו בכנס תעשיית המיחזור שהתקיים ביוזמת איגוד הכימיה הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים ובשיתוף איגוד ערים דן לתברואה

--------

קישורים רלוונטיים:

  1. ראיון עם איש המקצוע הבכיר בישראל בתחום הפסולת | גיא סמט, 20.11.2016
  2. ההכרה ב"תמיר" חודשה, האם שוק פסולת האריזות ייפתח לתחרות? 30.11.2016
  3. המשרד להגנ"ס מלווה לעצמו 260 מיליון ₪ מכספי היטל ההטמנה, 13.11.2016
  4. מנגנון החזר כספי היטל ההטמנה לרשויות המקומיות יוצא לדרך, 04.07.2016
  5. המשרד להגנ"ס מקדם חוק חדש לטיפול במפגעי פסולת בניין, 20.06.2016
  6. מידע נוסף על ענף הפסולת | infospot