ביום חמישי האחרון, בוועידת הסביבה של המחר של דה מרקר וואוליה, הצהיר השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, כי יפעל להגברת התחרות בתחום פסולת האריזות: "אני מאמין שצריך לייצר תחרות בחוק האריזות, כך שת.מ.י.ר לא תהיה מונופול. נפעל לכך שרשויות מקומיות יוכלו להתקשר עם חברות אחרות כדי לנהל את נושא האריזות. הגופים החדשים שייכנסו יכולים להיות בעלי עניין בחומר עצמו כמו מפעלי מיחזור כדי שיהיה להם עניין למחזר."

מאז כניסתו של חוק האריזות לתוקף בשנת 2011, רק ארגון אחד, ת.מ.י.ר, אושר כגוף מוכר ליישום חוק האריזות, על ידי המשרד להגנת הסביבה. המשמעות היא שכל הרשויות המקומיות קשורות היום עם ת.מ.י.ר, כנ"ל היבואנים והיצרנים של מוצרים ארוזים שהתקשרו עם גוף יישום מוכר.

ערן בושארי, מנכ"ל חברת "ערנות" מסביר: "מתוקף היותנו גוף הנותן שירות לעשרות יצרנים ויבואנים בחוקי הדיווח הסביבתי אנו נחשפים לחייבים הנמנעים מלקיים את החוק בשל העובדה שהם נאלצים להתקשר לתאגיד בלעדי".

מדוע ואיך הגן המשרד להגנת הסביבה על ת.מ.י.ר עד היום?

יישום של חוק מיחזור האריזות דרש בתחילת הדרך השקעה ניכרת בתשתיות איסוף ופינוי פסולת אריזות ברשויות המקומיות – אותם מממן גוף היישום המוכר באמצעות דמי הטיפול שהוא גובה מהיבואנים והיצרנים של מוצרים ארוזים שהתקשרו עמו. המשרד להגנת הסביבה כנראה חשש כי תחרות בין מספר גופי יישום מוכרים, תביא לתחרות מחירים בדמי הטיפול הנגבים מהיבואנים והיצרנים שתבוא על חשבון השקעה בתשתיות הנדרשות ליישום חוק האריזות.

זאת כנראה הסיבה בגינה המשרד להגנת הסביבה השאיר על כנו את סעיף 12 (א)(3) בחוק האריזות המונע מחברות מסחריות להיות גוף מוכר. כל זאת, עד תחילת שנת 2015, בה הוחלט לא להאריך את תוקפו של הסעיף, ולאפשר לגופים מסחריים להיכנס לשוק.

מי עומד בתור לקבל אישור כגוף יישום מוכר?

בעבר דיווחנו כי 2 חברות נמצאות בהליך אישור להיות גוף מוכר לטיפול בפסולת אריזות, תאגיד האריזות אמיר גלובל גרין וחברת המסלול הירוק.

החלת חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים?

גורמים שונים מעבירים ביקורת על כך שמכלי משקה גדולים לא נכללים בחוק הפיקדון, אלא נאספים וולונטרית, ולכן לטענתם, אחוזי האיסוף והמיחזור של מכלים אלה נמוך מדי. אבי גבאי התייחס לנושא כשאמר: "הנושא נמצא בדיונים אצלנו. חשבתי בהתחלה לקבל החלטות מהר אבל הבנתי שלא ייקרה כלום אם נחכה עם זה. האיסוף של מכלים קטנים וגדולים עובד יפה ולכן זה לא נמצא בעדיפות עליונה אצלי."

הפרדת פסולת אורגנית "רטובה" במקור נכשלה?

בהתייחסו לנושא של מדיניות הפרדת הפסולת בישראל, אמר אבי גבאי: "אני פחות רואה ב"הפרדה במקור" דגל מרכזי. עובדתית, למרות השקעות גדולות, לא הצלחנו. אין באמת חצי מיליון בתי אב שמפרידים פסולת בבית. כמדיניות, נשקיע יותר במיון באמצעות טכנולוגיות לאחר איסוף הפסולת".

באמירה זו, אבי גבאי בעצם מצביע על כשל יישומי של הסדר ההפרדה במקור שמשמעותו הפרדת פסולת אורגנית "רטובה" בבית התושבים, באמצעות פח חום. המשרד מציג כיום נתונים לפיהם כחצי מיליון תושבים בישראל מפרידים פסולת, אך גבאי, השר להגנת הסביבה, הסביר שהמספרים אינם נכונים, כי הם מייצגים רשויות בהם גרים כחצי מיליון תושבים שהתחייבו להסדר "הפרדה במקור", אך בפועל, בודדות הרשויות המפעילות הסדר מסוג זה. החלופה ל"הפרדה במקור", היא הפרדה או טיפול בפסולת באתרי טיפול ייעודיים, לאחר שהפסולת נאספה מבתי התושבים. לגישתו של גבאי, יש לנצל את הטכנולוגיות המתקדמות שיש כיום בעולם ובישראל על מנת לבצע את הטיפול בפסולת במתקני הקצה ולא באמצעות "הפרדה במקור" בבית התושב.

בהקשר זה, נזכיר כי לאחרונה דיווחנו על כך שהמשרד להגנ"ס "הלווה" לתקציב המדינה 200,000,000 ₪ מכספי היטל ההטמנה שמשלמות הרשויות המקומיות. כספים אלה מיועדים בין השאר לעידוד פתרונות קצה לטיפול בפסולת. בהמשך לכך, דיווחנו שהרשויות המקומיות מגישות עתירה לבג"ץ כנגד המשרד להגנ"ס בגין היטלי ההטמנה הגבוהים שלא מנוצלים.

----

קישורים רלוונטיים:

1. באיחור ניכר: המשרד להגנ"ס מפרסם סיכום לשנת 2013 לחוק האריזות, 07.07.2015
2. חובת הדיווח בחוק האריזות: "אני מוכן לשלם פי 10, רק לא לדווח", 05.07.2015
3. האם יבואנים ויצרנים שהתקשרו עם תמיר הם "פראיירים"?, 28.06.2015

--------------

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אריזות: