בדצמבר האחרון נכנסה לתוקף מדיניות חדשה של האיחוד האירופי (דירקטיבה 2014/95/EU) שעתידה לחייב כ- 6000 תאגידים המעסיקים למעלה מ 500 עובדים אשר יוגדרו כבעלי עניין לציבור, ביניהם חברות בורסאיות, בנקים וחברות ביטוח, לדווח על ביצועיהם והשפעותיהם הסביבתיות והחברתיות, מדי שנה, החל משנת 2017. החברות יורשו לבחור את שיטת הדיווח העדיפה עליהן, האם לדווח על פי הנחיות דיווח מדינתיות, או הנחיות דיווח כלל עולמיות, כגון ה Global Compact של האו"ם, ISO 26000 או אחרות.

המדיניות התגבשה בעקבות הרצון של האיחוד האירופי לעודד שקיפות ציבורית, להגביר את מספר החברות המתייחסות לאחריות תאגידית וליצור סטנדרט אחיד שיאפשר השוואה בין דו"חות שונים, לפחות עבור חברות מאותו ענף. עם זאת, הביקורת כלפי המדיניות החדשה גורסת כי היא מאפשרת מידת חופש גדולה מדי שלא תאפשר להשוות בין הדו"חות. דבר זה ימנע, לדברי המבקרים, את אפשרות הציבור להסיק מהדו"חות מסקנות ממשיות ולפעול בהתאם להן.

חקיקה לאחריות תאגידית בישראל

ב-2014 פורסמו רק כ- 26 דו"חות אחריות תאגידית בישראל, כעשרה יותר מבשנת 2013. אמנם ישנה מגמת עלייה, אך מדובר במספר נמוך של דו"חות לכל הדעות. בכנסת האחרונה הוקמה השדולה לאחריות תאגידית בישראל בראשות חבר הכנסת איתן כבל, ואף הוגשה הצעת חוק הקוראת לחייב חברות ישראליות להגיש דו"ח אחריות תאגידית שנתית, אך הצעה זו לא עברה. סביר להניח שהצעה זו תחזור לשולחן הכנסת בקדנציה הקרובה.

---

קישורים רלוונטיים:

1. דירקטיבה 2014/95: Disclosure of non-financial and diversity information by certain large, undertakings and groups 
2. הצעת חוק אחריות תאגידית, הכנסת [pdf]
3. אחריות תאגידית סביבתית | infospot