לפני כחודשיים דיווחנו כי פורסם תזכיר חוק רישוי סביבתי משולב להערות הציבור. חוק רישוי סביבתי משולב, המבוסס על עקרונות הדירקטיבה האירופאית (IED 2010/75/EU) עתיד לרכז בתוכו את תהליכי הרישוי הסביבתי השונים לכדי היתר אחד שיינתן אחת לשבע שנים. ההיתר החדש ידרוש יישום של טכניקה מיטבית זמינה ויפורסם לציבור באופן דומה להיתר פליטה לאוויר.
לפני כשבוע, יזמה התאחדות התעשיינים, יום עיון בנושא תזכיר חוק רישוי משולב במטרה להכיר את החוק, לשמוע הערות ותגובות מפי נציגי המשרד להגנת הסביבה ונציגי התעשייה. תמצית הדברים לפניכם.
עו"ד נטע דרורי, הממונה לייעוץ וחקיקה במחלקה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, הסבירה כי אחת המטרות העיקריות של חוק רישוי משולב הוא איחוד מספר תהליכי רישוי קיימים לכדי רישיון אחד. במסגרת זאת, 3 רישיונות והיתרים מרכזיים עתידים להשתלב בחוק החדש יחד עם כמה קטנים. הליכי הרישוי העיקריים שיאוחדו הם:
בנוסף ישתלבו בחוק אישורי מנהל של פסולת מסוכנת, הקלות בהזרמת שפכים תעשייתיים ועוד.
אחת הבעיות שהחוק מנסה לטפל בה היא ריבוי הרשויות המטפלות באותם נושאים סביבתיים, עד כדי כך שלעתים נוצרות סתירות בין הדרישות של הרשויות השונות, והמפעל נותר ללא פתרון. עו"ד נטע דרורי הסבירה שלפי תזכיר חוק רישוי משולב החדש, המשרד להגנ"ס לוקח על עצמו לבדוק מול הרשויות האחרות (למשל משרד הבריאות או רשות המים) את עמדתם ולהשיג את אישורן. דבר אשר עתיד להקל על המפעלים.
מנגד, ציינו נציגי התעשייה כי הכוונה מבורכת, אך בפועל סעיף זה (סעיף 11) מנוסח בצורה "רכה" שלא מונעת מהרשויות האחרות להטיל דרישות נוספות ואף מנוגדות להיתר המשולב שיינתן באמצעות החוק רישוי המשולב.
סעיף 9 בהצעת החוק מפרט את לוחות הזמנים לתהליך קבלת ההיתר. עבור מפעלי A מדובר על כשנה וחצי מיום הגשת ההיתר, ועבור מפעלי B כשנה מיום הגשת ההיתר. לוחות הזמנים כמובן מתארכים במידה והמפעל נדרש להמציא השלמות להיתר. אם לוקחים בחשבון שגם תהליך הכנת ההיתר על ידי המפעל לוקח כשנה, מדובר על תהליך רישוי של שנתיים-שלוש. נציגי התעשייה מחו על לוחות הזמנים הארוכים שמסתמנים.
עו"ד דרורי הסבירה סוגיה נוספת בה החוק החדש מנסה להקל על מפעלים. מדובר על מקרים בהם מפעל נדרש להיתר בנייה, בין אם בשל אתר חדש או הרחבה ושינוי של אתר קיים. לדברי דרורי, נוצרו בעבר חוסר התאמות בין תהליך קבלת היתר הבנייה לדרישות הרישוי הסביבתי. לכן, בחוק החדש, המשרד להגנ"ס מציע מנגנון בו רישוי הבנייה יתבצע רק לאחר שהדרישות הסביבתיות ידועות, כך שניתן יהיה לשלבן בהיתר הבנייה.
אם משלבים עיקרון זה עם לוחות הזמנים המוצעים בחוק, המשמעות היא שניתן יהיה להגיש בקשה להיתר בנייה רק כשנה לאחר הגשת הבקשה להיתר רישוי משולב, יחד עם קבלת טיוטת ההיתר.
על פי תזכיר החוק, היתר הרישוי המשולב יהיה תקף ל- 7 שנים. ניתן לחדש את הרישיון שנה לפני תום התוקף ושנה וחצי לאחר תום התוקף. בזמן המעבר לרישוי המשולב יהיו הוראות מעבר: במסגרת ההוראות תינתן תקופה להמשיך לפעול עם הרשיונות הקיימים. תהיה פריסה של היישום לפי סקטורים וינתנו הוראות של המשרד להגנ"ס במהלך התקופה (מה לעשות עם הרשיונות הישנים וכו). בנוסף, במהלך 7 שנות הרישיון ניתן יהיה לערוך שינויים:
נציגי התעשיינים ציינו את העמימות של הגדרת שינוי הפעלה משמעותי הדורש עדכון של ההיתר. נושא זה נמצא כבר היום במחלוקת דומה מול המשרד להגנ"ס בהיתרי הפליטה לאוויר. אמנם תוקף הרישוי הוא ל- 7 שנים אך אם המפעל נדרש לדווח על שינוי בהיקפי הפעילות, חומרי הגלם ותוצרי הפליטה – ולמשרד להגנ"ס יש זכות להחליט כי מדובר בשינוי משמעותי הדורש הגשת בקשה תואמת – אזי הוודאות של 7 שנים נפגעת מהותית. לדברי התעשיינים, יש לקבוע אמות מידה ברורות וכמותיות לשינוי הפעלה משמעותי, שהרי מפעל הוא עסק דינאמי והוא צריך לדעת מה מרווחי הפעולה שלו בהקשר זה.
שולי נזר, סמנכ"לית בכירה, ראש אשכול תעשיות במשרד להגנ"ס, הסכימה עם הדברים והוסיפה כי בחוק אוויר נקי לא הצליחו לייצר הגדרה של "שינוי משמעותי" והזמינה את המשתתפים ביום העיון להציע הגדרה כזו לחוק הרישוי המשולב החדש.
במהלך יום העיון עלו קולות בעד ונגד חוק רישוי ירוק, נציגי המשרד להגנת הסביבה ונציגי התעשייה הבהירו כי עדיין עובדים יחד בכדי לשפר את החוק וכי התהליך טרם הסתיים. כמו כן, שולי נזר לא חששה לומר כי במידה ויגיעו למסקנה כי החוק לא משרת את המטרה לשמה הוא נכתב, וכי הוא מייצר יותר בעיות מאשר פתרונות, או שיסתמן שאין מספיק כוח אדם בכדי ליישם את החוק - הוא לא יעבור.
-----
קישורים רלוונטיים