פרוטוקול מונטריאול הינו אמנה בינלאומית שמטרתה צמצום והפסקת השימוש בחומרים המדללים את שכבת האוזון [O₃] באטמוספירה. בצעד יוצא דופן, מוצע בימים אלה לתקן את פרוטוקול מונטריאול כך שיגביל את השימוש בקבוצת חומרים נוספת אשר לא פוגעת באוזון, אך הינה גז חממה בעל השפעה שלילית על שינוי האקלים. למרות שפרוטוקול מונטריאול לא עוסק בשינוי אקלים.

קבוצת החומרים שצפויה להיאסר לשימוש, HFC's, הכוללת בין השאר את: R-134a, R-410a, R-507, משמשת בעיקר כגז קירור למערכות קירור ומיזוג אוויר וההצעה שצפויה להתקבל באוקטובר הקרוב, תגביל את השימוש בה, עד לאיסור מוחלט בעוד מספר שנים. גם בישראל.

פרוטוקול מונטריאול אחראי לשימוש המוגבר ב HFC's

במהלך ועידה בוינה, בירת אוסטריה, שהתקיימה בסוף השבוע האחרון, דנו בהחלת האיסור לשימוש ב HFC's (הידרו-כלורו-פחממנים). קבוצת חומרים זו אינה מדללת אוזון ולכן לא מוזכרת ולא מוגבלת בפרוטוקול מונטריאול כיום. אף על פי כן, פרוטוקול מונטריאול הוא האחראי לפיתוח התעשייתי של ה HFC's והשימוש המוגבר בהם, שכן זה תוצאה של חיפוש תחליף ראוי לאותם גזי הקירור שהוגבלו בפרוטוקול מונטריאול.

ה- HFC's הם גזי חממה המגבירים את אפקט החממה

למרות שה HFC's לא פוגעים באוזון, הם בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית (GWP) גבוה, התורמים להגברת אפקט החממה הגורם לשינוי אקלים והשלכותיו השליליות. לכן, הוחלט לבחון את הגבלת השימוש ב HFC's תחת אותו מנגנון שאחראי לשימוש בהם – פרוטוקול מונטריאול, וזאת אף על פי שהוא אינו עוסק בהגבלת השימוש בגזי חממה.

סיבה נוספת לשימוש בפרוטוקול מונטריאול הוא שמדובר במנגנון שעובד והצליח לגייס הסכמה של כל מדינות העולם להפחתה עד כדי איסור מוחלט בחומרים מדללי אוזון. בהתאם, בשנים האחרונות ניכרת התאוששות של שכבת האוזון.

מנגד, פרוטוקול קיוטו, שנחתם ב 1990 ומהווה את אבן היסוד למנגנון הפחתת הפליטות של גזי חממה, לא הצליח להביא לתוצאות ממשיות עד היום ולמרות הכותרות השנתיות על הסכמים בינלאומיים להפחתת גזי חממה, האחרון שבהם ועידת פריז, הוא לא הצליח עד היום לגשר על המחלוקות בין המדינות ולא הביא להישגים ניכרים.

לכן, כאמור, מעדיפים להשתמש כעת בפרוטוקול מונטריאול המוצלח, למרות שאינו עוסק בגזי חממה ולא בפרוטוקול קיוטו שיועד לשם כך במקור.

הגבלת השימוש ב HFC's | מה צפוי?

הדיונים לאיסור השימוש ב HFC נמשכים כבר 7 שנים, אך הטיוטא שנוסחה בוינה צפויה להוביל להסכם שייחתם בכנס שיתקיים באוקטובר בעיר קיגאלי, בירת רואנדה שבאפריקה. ההסכם החדש יהווה תיקון לפרוטוקול מונטריאול.

בדומה להגבלת השימוש בגזים מדללי אוזון בפרוטוקול מונטריאול, גם ההגבלות לשימוש ב HFC's צפויות להיכנס לתוקף בהדרגה. אך ישנן חילוקי דעות בנוגע לקצב היישום. הודו ומדינות מתפתחות נוספות מעדיפות לוח זמנים ממושך יותר, של 15 שנים עד לאיסור מוחלט של השימוש ב HFC, אך ארצות הברית שואפת ללוח זמנים של 5 שנים עד לאיסור מוחלט של השימוש.

הודו טוענת כי העלות הגבוהה יותר של תחליפי ה HFC's תכביד יותר על התושבים העניים במדינות המתפתחות שרובן נמצאות באזורי אקלים חם ולכן תייקר את השימוש במזגנים שצפוי לעלות כתוצאה משינוי האקלים וההתפתחות הכלכלית. עם זאת, ארצות הברית מתחייבת שההסכם הסופי יכלול סיוע של המדינות העשירות ביישום גזי הקירור החדשים במדינות העניות. הפרטים סופיים וגובה התמיכה צפויים להיקבע בכנס המתוכנן בקיגאלי באוקטובר.

מה החלופות ל HFC's ואיפה הכסף?

חברות תעשייתיות מובילות באירופה וארה"ב, פיתחו גזי קירור חלופיים ל HFC's בשנים האחרונות, ולכן יש למדינות אלה אינטרס נוסף להגביל את השימוש ב HFC's.

בעבר דיווחנו על חומרים המוצעים כחלופה ל HCFC's המוגבלים בפרוטוקול מונטריאול מכיוון שהם מדללי את האוזון וגם ל HFC's הצפויים להיכלל בפרוטוקול מונטריאול בקרוב. אותם חומרים אינם מדללים את האוזון וגם בעלי השפעה נמוכה על שינוי האקלים, בינהם:

• אמוניה NH₃
• פחמימנים שאינם מכילים פלואור או כלור
• פחמן דו חמצני CO₂
• תרכובות של אלקנים מופלרים (HFO)
• פרופאן C₃H₈

----------------------

קישורים רלוונטיים

1. סקירה: תחליפים לאיסור השימוש בגז קירור R-22 ו- R141b, 01.07.2015
2. מילון מונחים: פרוטוקול מונטריאול - Montreal Protocol
3. מאחורי הקלעים של היעד להפחתת פליטות גזי חממה בישראל, 06.10.2015
4. שינוי אקלים | infospot