לאחרונה הגיע לידינו דו"ח של המשרד להגנת הסביבה הסוקר את ענף הפסולת המסוכנת נכון לסוף שנת 2015. מעניין לבחון ולנתח את הדו"ח לאור הרפורמה בענף הפסולת המסוכנת שהמשרד מוביל בשנה האחרונה, ולאור העובדה שקשה למצוא נתונים לאומיים מעודכנים. עיקרי הדברים לפניכם.
בישראל מיוצרים מדי שנה כ- 320,000 טון פסולת מסוכנת המועברת לתחנות מעבר, מפעלי טיפול/מיחזור/סילוק ויצואני פסולת מסוכנת. המספר הזה נמצא במגמת ירידה כפי שניתן לראות מהנתונים. בדו"ח אין התייחסות למגמת הירידה, ייתכן ומדובר בעדות מצערת להתכווצות התעשייה בישראל יחד עם תהליכי התייעלות שהיא עוברת.
כמות פסולת מסוכנת המיוצרת בישראל[1]
* מקור: דו"ח פסולת מסוכנת בישראל המשרד להגנת הסביבה
פסולת מסוכנת נוצרת כמעט בכל ענפי התעשייה המוכרים. בנוסף, פסולת מסוכנת נוצרת גם במוסדות רפואיים, במגזר חקלאי, במוסכים ועוד.
הרכב הפסולת המסוכנת משפיע על אפשרויות הטיפול בה. כך, פסולת אורגנית בעלת ערך קלורי גבוה עשויה לשמש להפקת אנרגיה, כתחליף דלק או למיחזור כדוגמת מיחזור ממסים.
כ– 60% מהפסולת המסוכנת המיוצרת בישראל מדי שנה הינה פסולת אורגנית והשאר היא אנאורגנית. כלומר כ– 200,000 טון פסולת מסוכנת אורגנית מיוצרת בישראל מדי שנה, כאשר 70% ממנה (כ- 135,000 טון) היא בעלת ערך קלורי גבוה ובעלת פוטנציאל להשבת אנרגיה או מיחזור.
אחוזי פסולת אורגנית ופסולת אנאורגנית בשנים 2010-2015
*ניתן להגדיל בלחיצה. מקור: דו"ח פסולת מסוכנת בישראל המשרד להגנת הסביבה
כפי שדיווחנו בעבר, שיעור המיחזור וההשבה של פסולת מסוכנת בישראל נמוך בהשוואה למדינות אירופה. על פי הדו"ח, שיעור המיחזור וההשבה הממוצע במדינות האיחוד האירופי עומד על 44%, לעומת כ- 38% בישראל (כולל פסולת מסוכנת המיוצאת למיחזור בחו"ל). בהשוואה למדינות המובילות באירופה, הפערים אף משמעותיים יותר, היות ושיעור המיחזור במדינות ה- EU15 עומד על כ- 60%.
הרצון לצמצם את הפער בשיעורי המיחזור וההשבה ביחס לאירופה הוא אחת הסיבות המרכזיות שהניע את המשרד להגנת הסביבה לבצע רפורמה בענף הפסולת המסוכנת בישראל, כפי שסיקרנו בעבר בהרחבה.
שיעור השבת פסולת מסוכנת מול שיעור סילוק בשנים 2010-2015
*ניתן להגדיל בלחיצה. מקור: דו"ח פסולת מסוכנת בישראל המשרד להגנת הסביבה
לפי הנתונים בטבלה שלעיל, ב- 4 השנים האחרונות, שיעור הפסולת המסוכנת שעברה השבה ומיחזור במפעלי טיפול בארץ, עמד על כ- 27% והיתר סולק. בשנת 2015 יש עלייה ל 33% מיחזור והשבה. בדו"ח מוסבר כי העלייה נובעת, בין היתר, מהגדרת משרפת אקוסול - כהשבה לאנרגיה R1 (ולא סילוק D) עבור פסולת עם ערך קלורי גבוה מ- 2,500 קק"ל. ומתן אישור מנהל רוחבי למפעל המלט נשר ברמלה המשתמש בפסולת כמקור אנרגיה.
התפלגות מיחזור והשבה בישראל בשנת 2015
*מקור: דו"ח פסולת מסוכנת בישראל המשרד להגנת הסביבה
רוב הפסולת המסוכנת הנוצרת בישראל מטופלת בארץ ומיעוטה מיוצאת לטיפול למדינות OECD ו - EU. מדיניות הביניים קובעת שפסולת תועבר לייצוא באחד משלושה מקרים:
שיעור יצוא פסולת מסוכנת מישראל בשנים 2010-2015
*ניתן להגדיל בלחיצה. מקור: דו"ח פסולת מסוכנת בישראל המשרד להגנת הסביבה
ניתן לראות עלייה משמעותית ביצוא בשנת 2014, בעיקר של פסולת מסוכנת אורגנית, עליה זו נבעה מההשבתה המתוכננת של מתקן השריפה אקוסול לצורך תחזוקה ושדרוג.
יצוא פסולת מסוכנת מישראל, אורגני/אנאורגני
* מקור: דו"ח פסולת מסוכנת בישראל המשרד להגנת הסביבה
כמו כן, ניכרת עלייה בייצוא של פסולת מסוכנת אנאורגנית (מתכות). על פי הדו"ח, גידול זה נובע ממחסור במפעלי מיחזור והשבה לפסולות אלו בארץ, אשר מוביל למתן אישורי יצוא לפסולת אנאורגנית בשל העדפה לטיפולי השבה ומיחזור על פני סילוק והטמנה בישראל. בנוסף, מצוין בדו"ח כי פסולת מסוכנת אנאורגנית, בעיקר זרמים של מפעלי פלדה המכילים מתכות, הוטמנו בעבר באתר החברה לשירותי איכות הסביבה בנאות חובב וכיום, מיוצאת לצורך מיחזור.
כחלק מהרפורמה בפסולת המסוכנת בישראל, המשרד להגנת הסביבה החליט להעניק אישורי מנהל רוחביים לטיפול בפסולת מסוכנת למתקני טיפול נוספים מלבד לחברה לשירותי איכות הסביבה ברמת חובב, לה אישור מנהל רוחבי המעוגן בחקיקה. כ – 9 אישורי מנהל רוחביים הונפקו בשנת 2015, מפעל אלקון החדש שהועתק לנאות חובב הוא האחרון לקבל אישור מנהל רוחבי.
אישור מנהל רוחבי למתקני הטיפול חוסכים מיצרן הפסולת (מפעל/עסק/מעבדה/מוסך) לבקש בעצמו אישור מנהל נפרד עבור כל משלוח פסולת מסוכנת. בהתאם, אפשר לראות ירידה דרסטית (מעל 80%) במספר אישורי המנהל הפרטניים שהונפקו ליצרני הפסולת בשנת 2015 בהשוואה ל 2013.
על פי הדו"ח, בשנת 2016 המשרד להגנ"ס צפוי להנפיק עוד כ- 15 אישורי מנהל רוחביים למתקני טיפול.
על פי המסמך, המשרד להגנת הסביבה מתכוון להמשיך ליישם את עקרונות הרפורמה בענף הפסולת המסוכנת. כך, בשנת 2016 צפויים להתבצע המהלכים הבאים:
------
קישורים רלוונטיים
חברות לטיפול בפסולת מסוכנת:
[1] מבוסס על נתוני המשרד להגנ"ס. מקור הנתונים של המשרד להגנת הסביבה: דיווחי קליטה וטיפול בפסולת המתקבלים מתחנות מעבר, מפעלי טיפול, מחזור וסילוק ויצואני פסולת.