לאחר שנים של אי בהירות, המשרד להגנת הסביבה פרסם בימים האחרונים טיוטת מסמך הנחיות מקצועיות לטיפול בקרקע מזוהמת. המסמך מכיל לא מעט עקרונות חדשים לתהליך של טיפול בזיהום קרקע אותם חשוב להכיר. המסמך מפורסם להערות הציבור עד ה 5.11.2015. לאחר בחינת הערות הציבור, יפורסם נוסח סופי.

נזכיר כי המסמך פורסם כחלק מתהליך רחב של ריענון ההנחיות המקצועיות השונות בתחום קרקעות מזוהמות המתקיים בשנה האחרונה. תהליך זה מתבצע לאחר שנים של המתנה לחוק קרקעות מזוהמות בתקווה שיסדיר את התחום, אך תזכיר חוק קרקעות מזוהמות תקוע בהליכי החקיקה בכנסת מאז 2011.

על מנת להבין את המשמעות של מסמך ההנחיות שפורסם, נציין כי הטיפול בזיהום קרקע נחלק ל 2 חלקים עיקריים:

1. חקר קרקע החשודה בזיהום: בחינה האם הקרקע מזוהמת והאם היא מהווה סיכון לסביבה ולבריאות הציבור. כולל זיהוי, איתור, מיפוי וכימות הזיהום והמזהמים בקרקע.
2. שיקום קרקע מזוהמת הטעונה טיפול: לאותם קרקעות שנתגלו כמזוהמות וטעונות טיפול עם סיום שלב חקר הקרקע.

המסמך החדש שפורסם מתייחס לחלק השני - שיקום קרקע מזוהמת. מטרת המסמך הינה לקבוע אמות מידה לאישור שיטת הטיפול והטכנולוגיה שייעשה בה שימוש במקרים בהם מוסמך המשרד להגנת הסביבה לאשר שיקום וטיפול בקרקע מזוהמת.

קריטריונים לאישור תוכנית לשיקום קרקע מזוהמת

לפי המסמך החדש, קיימת עדיפות סביבתית למניעה והפחתה של זיהום קרקע במקור. כלומר, על מנת למנוע את המשך התפשטות הזיהום והסיכון, מומלץ לטפל במזהמים באתר בו הם מצויים, במקום לבצע איטום ומיגון של מבנים העלולים להיפגע מהזיהום, או קיבוע של הזיהום.

בדומה להיררכיית הטיפול בפסולת, המשרד להגנ"ס מסדיר את העדיפות להיררכיה סביבתית של שיקום קרקע מזוהמת על פי סדר העדיפויות הבא:

1. השבה (שימוש חוזר) – האפשרות המועדפת:
   1. השבה של קרקע מזוהמת לרמה המאפשרת כל שימוש.
   2. השבה של קרקע מזוהמת לשימוש לאותו ייעוד באתר אחר. לדוגמא קרקע מאזור תעשייתי תועבר לאתר תעשייתי אחר ובתנאי שריכוזי המזהמים עומדים בערכי הסף לאזור זה.
   3. השבה של הקרקע המזוהמת באזור רגיש (מגורים) לאזור בעל רגישות נמוכה יותר (אזור תעשייתי).
2. מיחזור: העברת הקרקע המזוהמת מהאתר בו נוצר הזיהום לאתר אחר (ללא טיפול או אחרי טיפול), לשימוש כחומר גלם, מצע לתשתיות, מצע מילוי וכו'
3. קיבוע זיהום: שימוש בחומרים המקבעים את המזהמים בקרקע והשארתם באתר בכפוף לביצוע תהליך ניהול הסיכון ובקרה. פתרון זה אפשרי במצבים בהם קיים קושי ממשי בהשבה או במחזור של הקרקע ובכפוף לתנאים שונים המפורטים במסמך.
4. סילוק (האפשרות הפחות מועדפת): סילוק קרקע מזוהמת לאתרי פסולת, ללא טיפול מקדים או לאחר טיפול.

אופן הטיפול בישראל ובעולם

המשרד להגנת הסביבה מציין במסמך כי אופן הטיפול בקרקע מזוהמת השכיח בישראל הוא חפירה ופינוי של הקרקע המזוהמת לאתרי הטמנה, וכי לטיפול זה חסרונות רבים מבחינה סביבתית, בטיחותית וכלכלית. טיפול הנעשה בתחומי האתר המזוהם או בסמיכות אליו, בשיטות ובטכנולוגיות ייעודיות ומוכחות, הוא מורכב יותר לביצוע ופחות נפוץ בישראל, אך מקובל יותר בעולם בשל יתרונותיו.

טכנולוגיות לשיקום קרקע מזוהמת

המסמך מציין שיטות עיקריות לטיפול בחומרים מזהמים בקרקע:

1. טיפול ביולוגי: החומר המזהם עובר פירוק ביולוגי על ידי אוכלוסיית החיידקים הקיימת בקרקע או על ידי 'הזרעה' של חיידקים חיצוניים ועידוד התפתחותם בקרקע.
2.  טיפול כימי: פירוק של החומר המזהם בעזרת חומרים כימיים מחמצנים.
3.  טיפול פיזיקלי: פירוק של החומר המזהם בשיטות פיזיקליות כגון חימום ונידוף.
4. שיטות טיפול שאינן מטפלות במזהמים:
   1. חפירה וסילוק של הקרקע המזוהמת
   2. יצירת חיץ אוטם המונע מגע ומעבר מזהמים

יעילות הטכנולוגיה לשיקום קרקע מזוהמת

טכנולוגיה תיחשב יעילה כאשר מתקיימים שני תנאים:

1. היא מביאה להפחתה של 80% לפחות מהזיהום הראשוני הקיים בקרקע בתוך 5 שנים.
2. קצב ההפחתה יהיה לפחות 15% בשנה ביחס לזיהום הקיים בתחילת אותה שנה.

טיפול בקרקע מזוהמת - תהליך תכנון וביצוע

המסמך מפרט את תהליך התכנון והאישור מול המשרד להגנת הסביבה של טיפול בזיהום קרקע (לאחר סיום שלב חקר הקרקע):

1. בחינת חלופות: הגשת דו"ח לאישור המשרד להגנ"ס המתאר את החלופות השונות ואת החלופה המועדפת הן מבחינת שיטה (השבה/מיחזור/סילוק) והן מבחינת טכנולוגיה תוך התייחסות לשיקולים שפורטו במסמך ההנחיות. הדו"ח יכלול ניתוח טכנו כלכלי המנתח את החלופות ומתייחס ל:
   1. ישימות
   2. בטיחות
   3. השפעות על הסביבה
   4. תשומות
   5. יעילות
   6. עלויות
2. הגשת תכנית לביצוע פיילוט )ניסוי שטח מקדים): נדרש במקרה בו הטיפול מתבצע בשטח האתר, ולא באתר חיצוני.
3. ביצוע פיילוט: לאחר אישור המשרד להגנ"ס את תוכנית הפיילוט הוא יוצא לפועל במטרה לבחון את ישימות ויעילות השיטה בשטח מצומצם שהוקצה לכך באתר או מחוצה לו.
   משך הניסוי בשטח: בין מספר ימים לחודש.
4. ניתוח ממצאי הפיילוט: לאחר ביצוע הפיילוט יוגש דו"ח לאישור המשרד להגנ"ס בו יוצג ניתוח מקצועי טכנו- כלכלי המבוסס על ממצאי הפיילוט הכולל בין השאר תוצאות בדיקות מעבדה. במידה והשיטה שנוסתה הצליחה, יכלול הדו"ח תכנית לטיפול באתר כולו.
   הדו"ח יוגש עד 6 חודשים ממועד אישור ביצוע הפיילוט.
5. הגשת תכנית הנדסית לטיפול מלא באתר: לאחר אישור השיטה והטכנולוגיה לטיפול  באתר, תוגש תכנית הנדסית הכוללת בין השאר:
   1. ערכי מטרה לטיפול בזיהום הקרקע
   2. סף יעילות מוצע
   3. הכנת תשתיות בשטח לביצוע הטיפול
   4. אמצעי בטיחות
   5. אמצעים למניעה והתמודדות עם אירועי חירום (כגון אירועי חומרים מסוכנים)
   6. אמצעי ניטור ובקרה

ניתן להגיש הערות על המסמך עד ה 5 לנובמבר לראש אגף שפכי תעשיה דלקים וקרקעות מזוהמות במשרד להגנ"ס, אבי חיים, בכתובת: avih@sviva.gov.il.

-----

קישורים רלוונטיים:

1. מחלוקת על מכרז לטיפול בזיהום קרקע ב - 20 מיליון ₪ הוכרע בבית המשפט, 06.09.2015
2. עודכנו ההנחיות לביצוע סקר גז קרקע פסיבי, 28.06.2015
3. לא כל קרקע מזוהמת תחייב טיפול, 10.05.2015
4. זיהום קרקע - עמוד ראשי, infospot

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: