נסראללה עוזר לגבאי להוריד את מחירי הגז בישראל?
האיום של נסראללה העלה שוב את נושא מיכל האמוניה בחיפה לסדר היום | במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי מחירי הגז הגבוהים הם הבעיה | בעמותת צלול מזכירים שיש חלופות נוספות, אך מחברי הדו"ח מציעים לדבוק בהקמת מפעל חלופי בנגב
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 23/2/2016

מיכל האמוניה במפרץ חיפה עולה ויורד מהכותרות של התקשורת הארצית בכל סיבוב לחימה בו מעורבת ישראל. בעקבות האיום האחרון של נסראללה לפגוע במיכל האמוניה במפרץ חיפה והסערה התקשורתית שקמה בשבוע האחרון סביב הנושא, ניגשנו לבדוק היכן עומדים הדברים.

כזכור, באוקטובר 2013, קיבלה ממשלת ישראל החלטה להקים מפעל לייצור אמוניה בנגב כתחליף למיכל אחסנת האמוניה במפרץ חיפה, המהווה מקור סיכון בטיחותי ויעד למתקפות טילים במהלך עימותים צבאיים, שכן מיכל האמוניה יושב בלב מפרץ חיפה ופגיעה בו יכולה להביא לפגיעה בעשרות אלפי תושבים.

למרות שדיווחנו ביוני 2015 על פרסום השלב הבא במכרז להקמת מפעל האמוניה, ולמרות שהממשלה הצהירה כי עד לתאריך 15.09.2015 ייחתם הסכם פיתוח עם הזוכה במכרז – לא כך קרה. נראה שהמכרז מתעכב וכעת נשמעים קולות הקוראים לבחון חלופות אחרות, ובראשן, פיצול מיכל האמוניה הקיים, לשני מכלים קטנים יותר, אחד בדרום ואחד בצפון, שיוטמנו וימוגנו באופן טוב יותר מהמכל הקיים.

מדוע מתעכב המכרז להקמת מפעל אמוניה בדרום?

החלופה המועדפת על הממשלה, בהתאם לדו"ח שהוכן עבורה בשנת 2011 על ידי חברת הייעוץ אתוס, הוא הקמת מפעל אמוניה בדרום שיתבסס על הגז הטבעי שנמצא לחופי ישראל, כחומר גלם עיקרי. פתרון זה מגלם בתוכו מספר יתרונות ובראשם הרחקת אתר האמוניה המרכזי בישראל ממרכזי אוכלוסייה צפופים וביטול הצורך לייבא ולאחסן אמוניה בכמויות גדולות.

תאריך היעד שנקבע בהחלטת הממשלה לחתימה עם זוכה במכרז, ה- 15.09.2015, חלף זה מכבר. אבי גבאי, השר להגנת הסביבה מסביר כי התמיכה להקמת המפעל נתקעה בקדנציה הקודמת במשרד האוצר, אך לדבריו "כשנכנסתי לתפקיד דיברתי עם השר כחלון והוא פתר את הבעיה ונתן את התמיכה הכלכלית להקמת המפעל". לדברי גבאי, הם עתידים לקבל את הצעות המתמודדים במכרז בעוד כחודש.

אם בחודשים הקרובים יוכרז זוכה במכרז וייחתם הסכם, מדובר בחדשות טובות. אך גבאי ממהר לצנן את ההתלהבות ומצביע על נקודת הכשל הבאה: "יש בעיה עם מחירי הגז הגבוהים בארץ. ברגע שמחירי הגז בעולם זולים, מחיר האמוניה זול, ואם האמוניה בישראל תהיה יקרה - המפעל לא יהיה כדאי. לכן חייבים לייצר דיפרנציאציה במחירים לגז. מי שרוצה שנייצר מוצרי המשך מגז טבעי צריך לאפשר לקנות גז טבעי בזול יותר, לאמוניה למשל".

אם נסתמך על דברי השר, ייתכן מאוד ונראה עיכובים נוספים במימוש המכרז להקמת המפעל לייצור אמוניה בנגב, ואולי אף חוסר כדאיות כלכלית שתמנע את הקמתו. אם אלה פני הדברים, יש צורך לבחון חלופות נוספות.

החלופה השנייה | שני מיכלי אמוניה קטנים במקום אחד גדול

בעמותת צלול, הפועלים רבות לפתרון בעיית מיכל האמוניה במפרץ חיפה, מזכירים כי בדו"ח המקצועי שהוכן עבור המשרד להגנת הסביבה בשנת 2011, נבחנו מספר חלופות למיכל האמוניה. בצלול מסבירים כי אמנם החלופה המועדפת היא הקמת מפעל ייצור אמוניה בנגב, אך במידה והחלופה לא ישימה, יש לפעול למימוש החלופה הבאה מהדו"ח.

כך, ב"צלול" דורשים מגבאי לקדם הקמה של שני מכלי חוף קטנים משמעותית מהמכל הקיים היום, שיוטמנו- הטמנה מלאה או עילית. מיכל אחד במפרץ חיפה ומיכל נוסף בנמל הכימיקלים החדש באשקלון. במכתב לשר גבאי מציינת עמותת צלול כי עלות הקמת 2 המכלים נמוכה מהקמת המפעל בנגב וכי הקמתם תמנע נסיעת מכליות אמוניה מצפון לדרום והפוך. כמובן שהקמת מיכלי אחסון לאמוניה מיובאת אינה תלויה במחיר הגז הטבעי בישראל.

ומה עושים בינתיים עם מכל האמוניה בחיפה?

עד למציאת פתרון הקבע, דורשת עמותת "צלול" להפחית את כמות האמוניה במיכל הקיים ל-40% מהכמות הנוכחית. הפחתת הכמות תחייב אמנם ביקורים תכופים יותר של  מכלית האמוניה, אך היא תבטיח את הקטנת חשיפתה של האוכלוסייה לפגיעה.

מאיה יעקבס, מנכ"ל עמותת צלול: "עמותת צלול, שמובילה כבר שנים את המאבק לסגירת המיכל, הזהירה לא פעם שפגיעה בו תהרוג רבבות בני אדם ושהתגובה הישראלית תגרור את האזור כולו למלחמה. כל עוד חברות הגז דורשות מחיר גז גבוה, מפעל האמוניה לא יוקם ואין עוד טעם לקדם את המכרז. על המשרד להגנת הסביבה להורות על ריקון המיכל למינימום האפשרי, ולהקמת מיכלי אמוניה חדשים, קטנים ובטוחים במקומו - אחד בצפון ואחד בדרום".

במקביל, פנינו לשמוע את עמדתו של מי שחיבר את דו"ח החלופות למערך האמוניה עבור המשרד להגנת הסביבה ומכיר את הנושא מקרוב, דב באסל, יועץ ושותף בחברת הייעוץ "אתוס": "אני מציע לא לסגת מהמלצתנו להקמת מפעל לייצור אמוניה בנגב, ולדבוק ביישומה. אין ספק כי כוחות השוק בהקשר למחירי הגז אינם פועלים לטובת העניין, ואי-יכולת הממשלה לתמרץ את היזמים בהקשר זה מקשה מאוד. העובדה, כי אנו נזקקים לאויבים מבחוץ בכדי להניע אותנו לפעולה אינה לכבודנו.

חלופת פיצול המיכל הגדול לשני מיכלים קטנים היא בעייתית לטעמי. היבוא דרך הים יימשך בחלופה זו, על כל המשמעויות הכרוכות בכך, כמו-גם סוגיית מיכלי החוף. אני לא רואה ראש עיר שיסכים לקבל לעירו מיכל אמוניה חדש, גם אם יהיה קטן וחדיש יותר. אני לא פוסל חלופה זו לחלוטין, אך היתכנותה המעשית מחייבת בחינה מחודשת.

בימים האחרונים יש המון דיסאינפורמציה בנושא הזה, וחששם של תושבי חיפה לגמרי מובן. אני מצפה מגורמים בממשלה לצאת בקול ברור וצלול ולהבהיר באמירה מקצועית אמירות פופוליסטיות מטעות, כגון איפיון הסיכון האמיתי הנשקף מהמיכל הקיים, אשר בלא ספק רמת מיגונו גבוהה מאוד, או כי הממשלה מקדמת הקמת מפעל ייצור חדש, ולא "העברת" המיכל הקיים בחיפה לנגב וכד'". 

------

קישורים רלוונטיים

  1. דו"ח לבחינת חלופות מערך האמוניה במפרץ חיפה, המשרד להגנת הסביבה [pdf]
  2. מכתב של עמותת צלול לשר אבי גבאי [pdf]
  3. 9 נפגעים בדליפת אמוניה נוספת במפעל, 17.09.2015
  4. מכרז האמוניה עבר לניהול החשכ"ל ועתיד להסתיים בספטמבר 2015, 06.08.2015
  5. 1:0 לאבי גבאי, השר להגנת הסביבה, 28.6.2015
  6. הרוג ו - 20 פצועים בדליפת 8 טון אמוניה במפעל בעמק חפר, 09.11.2014
  7. גבאי: "חלום הבלהות של המשרד להגנ"ס", 01.02.2016
  8. חומרים מסוכנים | infospot
תגיות: אמוניה , מכרז האמוניה , חומרים מסוכנים , מפרץ חיפה ,