המשרד להגנת הסביבה ממשיך עם האכיפה ליישום חוק האריזות. רק לאחרונה דיווחנו על עיצומים כספיים של כ-1,500,000 ₪ על רשויות מקומיות וחברות שלא התקשרו עם גוף יישום מוכר (תמיר), כעת המשרד מטיל עיצומים כספיים של כ 125,000 ₪ על 6 חברות נוספות שלא התקשרו עם גוף היישום המוכר ת.מ.י.ר.

בין החברות המדוברות: יינות ביתן, מעדני הטלה והעגל, בינת תקשורת מחשבים ועוד. קישור לרשימה המלאה.

לפני כחודשיים התייחסנו לנושא באריכות, ושאלנו האם יצרן/יבואן שהתקשר עם תמיר הוא "פראייר" שמממן את אלה שלא התקשרו? וגם ענינו - שבטווח ארוך, ממש לא. זאת משום שיצרן/יבואן המתקשר עם תמיר לראשונה, משלם רטרואקטיבית את דמי הטיפול שהיה עליו לשלם, אם היה חתום בשנים הקודמות. תוסיפו על זה את החשיפה לעיצומים כספיים ואת יחסי הציבור השליליים – נראה כי מי שלא מתקשר עם תמיר נפגע בסופו של דבר.

לפי החוק להסדרת הטיפול באריזות שנכנס לתוקף בשנת 2012, יצרנים ויבואנים של אריזות ומוצרים ארוזים, וכן רשויות מקומיות, מחוייבים להתקשר עם "גוף מוכר". כיום פועל בישראל גוף מוכר אחד -תאגיד ת.מ.י.ר, ושניים נוספים נמצאים בהליכי קבלת אישור כגוף מוכר לטיפול בפסולת אריזות מהמשרד להגנ"ס. על פי החוק, הגוף המוכר ממומן על ידי היצרנים והיבואנים, על פי עקרון "אחריות יצרן מורחבת", הקובע כי מייצר הפסולת אחראי לטיפול בה. הגוף המוכר מממן לרשויות המקומיות את חלק האריזות בהסדרי ההפרדה בתחומן לרבות מימון הפחים הכתומים ברחובות, איסופם והעברת הפסולת למיחזור. 

עד כה כ-200 רשויות מקומיות וכ-900  יבואנים ויצרנים התקשרו עם ת.מ.י.ר. כ-57 רשויות מקומיות ואלפי יצרנים ויבואנים טרם עשו זאת.

לאחרונה הודיע המשרד להגנ"ס כי יחל עם אכיפה ביישום חוק הפסולת האלקטרונית.

-----

קישורים רלוונטיים:

1. רשימת העיצומים הכספיים של חוק האריזות, 27.7.2015 [pdf]
2. חובת הדיווח בחוק האריזות: "אני מוכן לשלם פי 10, רק לא לדווח", 5.07.2015
3. האם יבואנים ויצרנים שהתקשרו עם תמיר הם פראיירים, 28.06.2015
4. סמנכ"ל המשרד להגנ"ס הציג את עמדתו לעניין פסולת אלקטרונית, 24.9.2015
5. פסולת אריזות – מדריך יישום

עורכי דין בתחום המשפט הסביבתי: