אדם טבע ודין: המדינה לא פועלת לשיקום מי התהום שהפקתם יכולה להוזיל את חשבון המים
בדוח על מצב המים טוענת העמותה כי הסתמכות יתרה על מתקני התפלה מסוכנת מבחינה אסטרטגית ובריאותית. רשות המים: נעשות פעולות רבות לשיפור איכות מי התהום. למרות רצף של 5 שנים שחונות המדינה עמדה במלוא הביקושים דבר המהווה תעודת כבוד למשק המים
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 13/6/2019

עמותת אדם טבע ודין (אט"ד) פרסמה דוח על מצב משק המים בו היא טוענת כי המדינה מעודדת את הרחבת מערך התפלת מי הים על חשבון שיקום מי התהום הטבעיים שנחשבים לזולים, בריאים ובטוחים יותר מאשר מים מותפלים.

העמותה קוראת למדינה לקדם בדחיפות תכנית לשיקום האתרים בהם קיים זיהום מי תהום ולהרחיב את ההפקה ממי התהום.

מנגד, רשות המים טוענת כי האקוויפרים (מי התהום) אינם נזנחים ונעשות פעולות נרחבות לשמירתם ולשיפור איכות המים. כך לדוגמה, בימים האחרונים הפעיל תאגיד המים של העיר בני ברק מתקן לטיהור מי תהום בעזרת פחם פעיל, במטרה להרחיק מזהמים מקידוח הפקה בבני ברק, ובכך איפשר את המשך אספקת מי התהום המקומיים לתושבי העיר, ויש עוד עשרות מתקנים דומים הפרוסים ברחבי המדינה.

רשות המים מוסיפה כי קיימות יתרות גבוהות בכלי הפקה (קידוחים) ממקורות המים הטבעיים המאפשרים שאיבה של כמויות מים גדולות יותר מהמילוי הטבעי החוזר הממוצע, והדבר נמצא תחת בקרה ופיקוח. בנוסף, עובדים על החלפה ושדרוג של מאות קידוחים, מסייעים לטיוב ולהשמשת בארות, מתמרצים ומעודדים חידוש ושיקום כלי הפקה, פועלים לשימור אקוויפר החוף, ניקוי כתמי זהום גדולים שאותרו במי התהום ועוד.

עלייה בשיעור ההתפלה על חשבון מי התהום

מהדוח של אט"ד עולה, כי ב 15 השנים האחרונות הפכו המים המותפלים למקור העיקרי למי השתייה בישראל – כ-80%. כיום מספקים מתקני ההתפלה למעלה מ-600 מיליון מטר-קוב בשנה, כאשר צריכת המים הביתית היא כ- 800 מיליון. שיעור זה צפוי לעלות לאור המכרזים המתקדמים להקמת 2 מתקני התפלה נוספים – אחד בגליל והשני בשורק (בסמוך למתקן הקיים).

במקביל לעלייה בשיעורי התפלת המים, נפסלו ב-20 השנה האחרונות כ-200 בארות מי שתיה, המשמשות לשאיבת מי תהום, בשל הימצאות מזהמים בריכוזים גבוהים מהתקן. אך לעומת המים המותפלים, שתהליך הפקתם יקר ומזהם, מי התהום הם מים טבעיים, בריאים וזולים להפקה.

להערכת העמותה כתוצאה מסגירת 200 הבארות משק המים מפסיד בין 100 ל- 150 מיליון מטר-קוב בשנה (כ-15% מצריכת המים הביתית). אך במקום לשקם את מי התהום, לבצע אכיפה נגד מזהמים ולהוזיל את תעריף המים לתושבים, בוחרת המדינה להרחיב את מפעל ההתפלה.

בשל איכות המים הנמוכה אחוז גדול ממי התהום משמש כיום להשקיה חקלאית בלבד (ולא לשתייה). יחד עם זאת, טיפול במי התהום צפוי להוסיף כ-100 מיליון מטר-קוב למאזן המים השנתי של ישראל. מהלך כזה יאפשר גיוון של מקורות המים המשמשים את המגזר הביתי, יספק לציבור יותר מינרלים החיוניים ויאפשר להוזיל את מחיר המים לצרכן, שכן מים טבעיים הם זולים יותר ממים מותפלים.

כמו כן מבקשת אט"ד להרחיב את המערך לניטור מזהמים במי התהום, לאזורים נוספים בהם קיים פוטנציאל לזיהום. לפי הדוח, מתוך כ-250 אזורי תעשייה גדולים, קיים מערך לניטור מי התהום ב-21 בלבד.


כתבות רלוונטיות לנושא:

  1. סיכום מי תהום מזוהמים: נפתחה חקירה ב-15 אתרים, 3.02.2019
  2. ב-90% מהאתרים במעקב יש מי תהום מזוהמים, 11.01.2018
  3. זיהום מי תהום בדלק ב-180 אתרים, 29.08.2017
  4. הזיהום מאתר תע"ש אפולוניה ממשיך להתפשט בהרצליה, 18.07.2017
  5. מידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot

מי התהום: בריאים, זולים, סביבתיים ובטוחים

הדוח מסכם את היתרונות היחסיים של מי התהום ביחס למים מותפים:

  • בריאותית - מים מותפלים פחות טובים ממי תהום, כיוון שחסרים בהם מינרלים כמו מגנזיום.
  • כלכלית - הפקת מי תהום (במקרה שהמים לא מזוהמים) עולה כמה עשרות אגורות לקוב מים, ואילו התפלת מי ים עולה 2-3 ₪ לקוב מים. 
  • סביבתית - מתקני התפלה תופסים שטחים נרחבים, צורכים כמויות עצומות של אנרגיה, והתמלחת שיוצאת ממתקני ההתפלה פוגעת בסביבה הימית.
  • ביטחונית - במקרה של פגיעה במתקני ההתפלה, מי התהום הם עתודת המים היחידה של המדינה. ללא שיקום של מי התהום האזרחים עלולים להישאר ללא מים בברזים.

רשות המים: המים הטבעיים אינם מספיקים

רשות המים טוענת, כי קיים פער ההולך וגדל בין הביקוש למים ובין כמויות המים הטבעיות המגיעות למקורות המים. מאחר שכמות המים הטבעיים מוגבלת, המדינה השכילה לפתח מקורות מים נוספים כמים מותפלים ושימוש בקולחין, במקביל לעידוד ההתייעלות ומניעת הבזבוז.

לדברי הרשות, המים המותפלים מספקים כרבע ממאזן המים השנתי, וכמות זו תלך ותעלה במקביל להמשך הגידול באוכלוסייה. מקורות המים הטבעיים, ובהם מי התהום, הם מרכיב חשוב וחיוני, אך אינם מבטיחים אספקת מים תקינה גם בשנה שחונה וכמובן ברצף של שנים שחונות.

ההחלטה על הכמויות המופקות מהמקורות הטבעיים מתקבלת על ידי מועצת רשות המים על בסיס המלצות וועדת התפעול של רשות המים המשכללת את הביקוש וההיצע, בשים לב למצב מקורות המים הטבעיים.  

ברשות מציינים כי למרות רצף קיצוני של 5 שנים שחונות, המדינה עמדה כמעט במלוא הביקוש למים דבר המהווה תעודת כבוד למשק המים הישראלי, ומדינות רבות בעולם, מגיעות ולומדות מאיתנו ומניסיוננו כיצד נכון לנהל משק מים אינטגרטיבי ברצף של שנים שחונות ומחסור.

"אנו פתוחים לביקורת (בונה)", אומרים ברשות המים, "אך יש לשים לב גם לעשייה הרבה, אשר מתקבלת בפליאה ועל גבול ההערצה בעולם, ובהתעלמות מפתיעה בישראל."

----------

מסמכים רלוונטיים:

  1. דו"ח אדם טבע ודין על משק המים [pdf]
להמשך קריאת הכתבה המלאה