המשרד להגנת הסביבה החל לערוך ביקורות על יבואנים של ציוד חשמלי ואלקטרוני במטרה לוודא שהם מקיימים את דרישות חוק פסולת אלקטרונית.
את הביקורת החל המשרד על 6 היבואנים הגדולים בתחום, האחראים על כ-45% מהציוד החשמלי והאלקטרוני הנמכר בישראל מדי שנה. אי קיום חובות החוק עלול לגרור קנס כספי ואף להוביל למאסר של חצי שנה.
כתבות רלוונטיות:
המשרד להגנ"ס החל את הביקורות שלו על 6 חברות הנחשבות ליבואניות וליצרניות הגדולות בתחום בישראל. החברות הן אלקטרה, ברימאג, מיניליין, BSH , ניופאן ותדיראן. הן אחריות בסך הכול לכ-77 אלף טונות של ציוד חשמלי, ציוד אלקטרוני, סוללות ומצברים מדי שנה, המהווים כ-45% ממשקל הציוד והסוללות הנמכרים בשנה בארץ.
במסגרת הביקורות בודק המשרד את נאותות הדיווחים בדבר הציוד המיובא והשוואתו לנתוני התשלום שהחברות מעבירות לתאגידי המיחזור המוכרים (אקומיוניטי ומ.א.י) לצורך איסוף ומיחזור הציוד בסוף ימיו. דיווח לא נכון עלול לגרור עיצום כספי ואפילו מאסר של עד 6 חודשים.
אי דיווח ואי תשלום לטיפול בפסולת האלקטרונית עלולים לגרום לכך שהפסולת תישלח לאתרים לא מורשים, תישרף במקום להתמחזר, תפגע באיכות האוויר ותזהם קרקעות ומי תהום במתכות רעילות. אומנם הפסולת האלקטרונית מהווה פחות מ-3% מכלל הפסולת בארץ אך היא עלולה להיות מסוכנת או מזיקה מפני שהיא מכילה חומרים מסוכנים כגון כספית וליתיום וכן פולטת גזי חממה.
חוק פסולת אלקטרונית מושתת על מודל אחריות יצרן מורחבת ועיקרון "המזהם משלם", שלפיו יצרנים ויבואנים של מוצרי חשמל מחויבים לממן את האיסוף והמיחזור של הפסולת שנוצרת מהמוצרים שנמכרים על-ידם. התשלומים בגין הציוד שנמכר משולמים לשני תאגידי המיחזור שהוסמכו ליישם את החוק בעזרת כספי היבואנים והיצרנים – מ.א.י, ואקומיוניטי.
המשרד להגנ"ס קבע יעד לפיו בתוך 4 שנים כלל תושבי ישראל יקבלו שירות מתאגידי המיחזור עבור הפסולת האלקטרונית שברשותם. משמעות הדבר היא שתשתית האיסוף תורחב לכל הארץ על ידי מ.א.י ואקומיוניטי, זאת כחלק מיעדים שהמשרד קבע להם.
אחת הבעיות המרכזיות ביישום חוק פסולת אלקטרונית היא תופעת ה"טרמפיסטים [Free Riders]" - תופעת ההתחמקות של חלק מיבואני ציוד חשמלי ואלקטרוני להתקשר עם גוף מוכר - שיוצרת מצב לא שוויוני שבו היצרנים והיבואנים שומרי החוק מממנים את איסוף הפסולת והמיחזור גם של יצרנים ויבואנים שמתחמקים מיישום החוק.
מדוח שסיקר את יישום החוק בשנים 2018-2016 עולה כי היבואנים ה"טרמפיסטים" מוכרים כ-17% מהפסולת האלקטרונית בישראל.
גופי היישום לא יכולים לחייב יבואנים ויצרנים לחתום איתם ולכן הנושא תלוי ברובו באכיפה של המשרד להגנ"ס. כדי להתמודד עם הבעיה, בשנים 2019-2018 הוגברה האכיפה המנהלית של המשרד להגנ"ס והוא שלח הודעות התראה לפני הטלת עיצום כספי למאות יבואנים שלא התקשרו עם גוף מוכר ליישום חוק פסולת אלקטרונית.
גובה העיצום הכספי עומד על כ-150,000 ₪ והוא לא פוטר את היבואן מהחובה לשלם רטרואקטיבית עבור כל השנים בהן לא היה קשור עם גוף מוכר. בנוסף על עונשי מאסר ועיצומים כספים בגובה של כ 3,000 ₪ לכל טון בגין אי עמידה ביעדי המיחזור.
פתרון נוסף שהמשרד להגנ"ס מנסה לקדם הוא מנגנון להגבלת שחרור מהמכס של ציוד חשמלי ואלקטרוני של יבואן שלא מיישם את חוק פסולת אלקטרונית.
תגובת תאגיד המיחזור מ.א.י: "אנו מודעים ומכירים את הליכי הביקורת אותם עורך המשרד להגנת הסביבה, ומשוכנעים כי הבדיקות היסודיות אותם עורך אגף אחריות יצרן מורחבת לא ימצאו דופי בפעילותם של היבואנים והיצרנים המקבלים שירותים ממ.א.י. זאת לאור ההתנהלות המקצועית של מ.א.י בהיבטים משפטים ורגולטורים בהתאם להוראות החוק, ולאור הסיוע אותו מעניקה החברה ליבואנים וליצרנים לעמוד בדרישות החקיקה הסביבתית המחמירה של החוק לטיפול סביבתי בציוד אלקטרוני חשמלי ובסוללות."
ערן בושארי, מנכ"ל ומייסד חברת "ערנות לסביבה" המתמחה ביישום חוקי אחריות יצרן, התייחס לנושא: "הביקורת אינה מפתיעה, מאחר והחוק מתקיים כבר 7 שנים מלאות שבמהלכן עלו לא מעט אתגרים יישומיים ולכל השחקנים. ביקורת הרגולטור – המשרד להגנ"ס, מהווה חלק ממאמצי יישום החוק ואכיפתו, כפי שראינו כבר בחוק האריזות ובחוק הפיקדון.
בהתנהלות השוטפת שלנו אל מול החברות החייבות בחוק, אנו עדים עד כמה הן מתאמצות להבין ולעמוד בדרישות החוק, תוך קיום חובותיהן, אשר אינן פשוטות כלל וכלל; הנחיות התאגידים והשיח מולם, איסוף המידע הרלוונטי ודיווחו, המענה המשפטי וביקורת רו"ח, בהכרח מביאים לכך שהדיווח הולם את פעילותן החייבת של החברות, אשר מתייחסות לנושא ברצינות הראויה.
אנו מקווים שניתן יהיה להפיק מהמהלך את המירב, בכדי להבין טוב יותר את מציאות החלת החוק ומורכבותה, ובכך להתאים ולשפר את אופן ודרישות קיום החוק בשטח."
---
מסמכים רלוונטיים: