לאחר מספר דחיות ועיכובים החקיקה בנושא פסולת בניין מתקדמת סוף סוף. המשרד להגנת הסביבה פרסם תזכיר לתיקון החוק לשמירת הניקיון (פינוי פסולת בניין), שמחליף את התזכיר הקודם משנת 2011.

מטרת חוק פסולת בניין

זרם פסולת הבניין הוא זרם הפסולת המשמעותי האחרון בישראל בו עדיין קיימת הבעיה הבסיסית של פינוי הפסולת לאתרי טיפול/הטמנה מורשים. מדי שנה נוצרת כ-3.6 מיליון טון פסולת בניין, מתוכם כ-900 אלף טון פסולת בניין מושלכים בשטחים הפתוחים ולא באתרי פסולת מוסדרים.

כולנו מכירים את המפגע הנופי של ערימות פסולת הבניין בהם אנו נתקלים בשטחים הפתוחים. אך מעטים יודעים כי פסולת בניין שלא מפונה כחוק, עלולה להכיל חומרים מסוכנים כדוגמת אסבסט, דבקים, חומרי איטום, צבעים, מדללים ועוד. חומרים מסוכנים אלה, כשהם באים במגע עם גשם, עלולים לחלחל ולגרום לזיהום קרקע ומי תהום.

בנוסף למפגעים הסביבתיים, כל טון פסולת בניין המושלך באופן פיראטי מהווה מפגע כלכלי במספר מישורים. בראש ובראשונה, המדינה מפסידה מסים "רגילים" בגין הפעילות הכלכלית של טיפול/מיחזור/הטמנה מוסדרת של פסולת בניין שאינה מתרחשת כולל היטל ההטמנה. בנוסף, המדינה והרשויות המקומיות מוציאות עשרות מיליוני שקלים על ניקוי השטחים הציבוריים מהפסולת הפיראטית המושלכת בהן.

המשרד להגנת הסביבה מנסה לאתר, לתפוס ולמנוע השלכת פסולת בניין במקומות שאינם מיועדים לכך אך לא מצליח למגר את התופעה. לכן המשרד סבור שרק חקיקת חוק בנושא תאפשר למנוע את הבעיה כבר במקור. זאת, באמצעות חיוב הרשויות המקומיות להציב כלי אצירה לפינוי פסולת בניין ולפנותם לאתר מוסדר ובמקביל לאפשר להן לגבות תשלום עבור שירותי פינוי הפסולת בניין, כדי לממן את העלויות הכרוכות בהסדרת הנושא.

עיקרי חוק פסולת בניין

להלן עיקרי החוק המוצע:

• איסוף ופינוי פסולת בניין: הרשות המקומית תספק ליצרן פסולת בניין כלי אצירה לאיסוף פסולת בניין. היא תפנה את פסולת הבניין שנאצרה בכלי אצירה בתחומה ותורה ליצרן פסולת בניין על האמצעים שעליו לנקוט לגבי אצירה של פסולת בניין.
• תשלום בגין הפינוי: הרשות המקומית תגבה תשלום עבור שירותי פינוי פסולת הבניין מיצרן פסולת הבניין. לא ייקבע סכום אחיד אלא כל רשות תקבע את הסכום אותו תגבה.
• פינוי פסולת בניין בדרך אחרת: ראש הרשות המקומית יוכל להורות, ליצרן פסולת בניין, לפנות את פסולת הבניין באופן אחר בהתקיים אחד מארבעה מצבים אפשריים:
  1. יצרן פסולת הבניין התחייב להעביר או למכור את פסולת הבניין למיחזור או לשימוש חוזר.
  2. חוק אחר מחייב את היצרן לפנות את הפסולת באופן אחר (למשל פסולת מסוכנת).
  3. הכמות, המיקום או טיב פסולת הבניין מחייבים אמצעים מיוחדים לצורך פינויה, שאינם מצויים בידי הרשות המקומית.
  4. יצרן פסולת הבניין הציג טעם מיוחד

• עודפי עפר (אדמה): הרשות המקומית תקבע הסדר פינוי עצמאי לגבי פסולת שהיא ערימות אדמה, באופן שמבצע העבודה יפנה את ערימות האדמה לאתר מוסדר או לשימוש חוזר וידווח לרשות המקומית על כמות הפסולת שפינה, על מועד הפינוי ועל יעד הפינוי.
• קניין: פסולת בניין שנאצרה בכלי אצירה שסיפקה הרשות המקומית, תהיה לקניינה מרגע אצירתה.
• דיווח: הרשות מקומית תגיש למשרד להגנ"ס דיווח שנתי על כמויות פסולת הבניין שנאצרו בתחומה, הכמות שפונתה, יעדי הפינוי וכו'. בנוסף, הרשות תדווח מדי שנה על המקרים בהם התירה לבצע פינוי אחר.
• חוקי עזר עירוניים: לאפשר לרשות מקומית לקבוע בחוק עזר הוראות לעניין ביצוע ההסדרים בנושא, כדוגמת הוראות בדבר מועד ההתקשרות עימה, אופן העמסת פסולת הבניין, הפרדת פסולת הבניין ודרכי התשלום.
• מועד כניסה לתוקף: 18 חודשים מיום פרסום החוק, כדי לאפשר לרשויות המקומיות תקופת התארגנות.

עונשים וקנסות

• ענישה פלילית: עונש מאסר של שנה או קנס ליצרן פסולת בניין שלא מסר הודעה לרשות המקומית על תחילת עבודה, מילוי כלי אצירה וסיום עבודה, יצרן פסולת בניין שהשליך פסולת בניין בניגוד להוראות או השליך פסולת אחרת לכלי אצירה לפסולת בניין או הזיז כלי אצירה בניגוד להוראות, מבצע עבודה המפנה ערימות אדמה בניגוד להוראות.
• עיצומים כספיים (מנהלי):

1. 100,000 ₪ לרשות מקומית שלא פינתה פסולת בניין שנאצרה, או שלא הגישה דיווח שנתי, או שלא ניהלה רישום.
2. 50,000 ₪ ל קבלן שלא הודיע על סיום העבודה במהלכה צפויה להיווצר פסולת בניין, השליך פסולת בניין בניגוד לחוק, לא דיווח לרשות המקומית ולא שמר על מסמכים, פינוי ערימות אדמה.

השפעת החוק על המשק והשוק

המשרד להגנ"ס מעריך כי להצעת החוק אין השפעה על תקציב המדינה, שכן העלויות שיוטלו על הרשויות המקומיות ליישום ההסדר, ימומנו באמצעות תשלום שייגבה מיצרני פסולת הבניין.

מסמך הערכת השפעות רגולציה חדשה [RIA] בנוגע לחוק המוצע, שהכין המשרד להגנת הסביבה בחן את החלופות הבאות:

1. מצב סטטוטורי קיים עם הגברת משאבי האכיפה.
2. קביעת אחריות על הרשויות המקומיות לטיפול בפסולת הבניין;
3. הטלת אחריות על יצרנים ויבואנים של חומרי בנייה, לפי מודל של 'אחריות יצרן מורחבת'.

ניתוח החלופות מעלה כי החלופה שמטילה את האחריות לטיפול בפסולת הבניין על הרשויות המקומיות היא החלופה המיטבית. אימוצה ישיג את היעד לפיו כל פסולת הבניין הנוצרת תועבר לטיפול באתרים מוסדרים; אחד האמצעים העיקריים להפחתת השלכת הפסולת בשטחים הפתוחים היא מניעה במקור של מפגעי פסולת הבניין בשלב היווצרות הפסולת. לחלופה זו שני יתרונות מרכזיים נוספים: מניעת סבסוד צולב בין לקוחות גדולים וקטנים והסדרת התחרות.

ניתן להעביר הערות לתזכיר החוק עד ה-27 באוגוסט. להלן הקישור (בדפדפן אקספלורר בלבד).

מסמכים רלוונטיים:

1. תזכיר חוק פסולת בניין – דברי הסבר, [pdf]
2. תזכיר חוק פסולת בניין – נוסח החוק, [pdf]

------------

קישורים רלוונטיים:

1. המשרד להגנ"ס: משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי מעכבים קידום החקיקה בנושא פסולת בניין, 29.06.2017
2. אם לא תקדם חקיקה בנושא פסולת בניין ננקוט בצעדים משפטיים, 18.06.2017
3. משרד להגנ"ס מקדם חוק חדש לטיפול במפגעי פסולת בניין, 20.6.2016
4. ראיון עם איש המקצוע הבכיר בישראל בתחום הפסולת, 20.11.2016
5. נוהל חדש לפינוי פסולת בניין, 18.04.2016
6. פסולת בניין: נוהל חדש ורשימה מעודכנת של אתרי הטמנה ומיחזור, 06.09.2015
7. מידע נוסף בנושא פסולת בניין | infospot