המשרד להגנת הסביבה פרסם מסמך הנחיות לגבי נקזים עירוניים המזרימים את מי הגשמים הנאספים במערכות האיסוף העירוניות לחוף הים. מערכות אלה מופרדות ממערכות הביוב, אך גורמות למפגעים סביבתיים רבים, הן בשל הזרמת מי הגשמים הראשונים שאוספים איתם כמות גדולה של שמנים, פסולת ומזהמים מסוגים שונים המוזרמים לחוף הים בבת אחת, והן בשל המפגע הנופי/שימושי בקו החוף.

לדברי המשרד, מוצאי הנקזים מהווים מפגע סביבתי שיש לשאוף לצמצמו, אך מאחר שלא ניתן למנוע לחלוטין את קיומם, המשרד מציב שורת דרישות להפעלתם תוך צמצום הפגיעה בסביבה.

השפעות סביבתיות של הנקזים

​בחופי הים התיכון ובאילת קיימים כ-150 צינורות ניקוז מי נגר עילי, שמוצאיהם ממוקמים בחוף, במרחקים קטנים מקו המים. מובלים אלה נותנים מענה לניקוז שטחים הולכים וגדלים של בינוי. לנקזים הללו השפעות סביבתיות שליליות כגון:

פגיעה בסביבה החופית - קיומו של מבנה בטון בחוף הים גורם לפגיעה בסביבה: פוגע בהנאת הציבור מהחוף; פגיעה אקולוגית ונופית; פגיעה אסתטית; מפגעים בריאותיים-סביבתיים מהצטברות פסולת ומים עומדים; פגיעה במורפולוגיה החופית ופגיעה בקו המגע הטבעי בין הים ליבשה; סכנה בטיחותית למעבר הציבור.

זיהום הים - אירועי גשם במהלך החורף, ובמיוחד הגשם הראשון לאחר הקיץ, גורפים את השאריות שהצטברו בנקז במהלך הקיץ, וכך נפלטים מהנקז שמנים, נוזלים עכורים, מזהמים ופסולת מוצקה לחוף הים ולים עצמו. הזרמות אלה מאופיינות בחיידקים רבים, כתוצאה מעמידת מים במערכת הניקוז, וצואת בעלי חיים המגיעה אליה.

מדוח שפרסמה עמותת צלול עלה כי בחודשי החורף חופי הים נסגרו בשל זיהום או חשש מזיהום במשך 64 ימים במצטבר שאירעו ב-13 אירועי זיהום חופים וים שדווחו ואומתו. חלק מהמקרים האלה נגרמו כתוצאה מזיהום שמקורו בנקזי מי הגשמים וחלק אחר מהזרמות וגלישות ממט"שים.

דרישות לצמצום המפגעים הסביבתיים

לדברי המשרד להגנ"ס, אמנם מוצאי נקזים בחוף מהווים מפגע סביבתי שצריך לצמצמו. אבל בשל קצב הבניה מחד, וחוסר ניצול הנגר העילי כמשאב מאידך, ומאחר והים הוא המקום הנמוך ביותר שאליו מתנקזים באופן טבעי מי הנגר הנוצרים ביבשה, לא ניתן למנוע לחלוטין את קיומם של מוצאים אלו.

לכן לדברי המשרד הוא אינו מתנגד לנקזים בחוף, תוך יישום מספר דרישות. בין היתר, דורש המשרד לשלב את תוכנית מוצאי הניקוז הן בתכנון הכללי והן בתכנון המפורט של הנקז בדגש על צמצום המפגעים הסביבתיים באמצעות: צמצום מספר המוצאים בחופים, העדפת מיקומים עם פוטנציאל נזק מופחת, הרחקת מיקום הנקז מקו החוף, צמצום פגיעת הזרימה ברצועת החוף, טיפול חזותי בנקז, הימנעות מבניית משטחם קשיחים בחזית מוצא לים, חיבור הנקז לתחנת שאיבה לביוב בקיץ והתקנת אמצעים לאיסוף פסולת.

כמו כן מציב המשרד דרישות בהקמת הנקז, במסגרת היתר בנייה, ובתחזוקתו הכוללות: מניעת חיבורים פיראטיים ותחזוקת רצועת החול במהלך עונת הגשמים.

-------

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. עומס המזהמים המוזרמים לים פחת למרות גידול במספר בעלי ההיתר, 8.05.2018
2. צלול: במהלך החורף חופי הים היו מזוהמים במשך 64 ימים במצטבר, 24.04.2018
3. פורסם תזכיר חוק למניעת זיהום ים, 19.02.2018
4. המשרד להגנ"ס פתח בחקירה פלילית בעקבות גלישת ביוב לחוף בצת, 12.11.2017
5. גזרת שמיים או מחדל של הרשויות? גם החורף נחלים וחופים ייפגעו מהזרמת שפכים, 23.10.2017
6. זיהום ים | infospot

-------------

מסמכים רלוונטיים:

1. נייר עמדה - נקזים עירוניים עם מוצא בחוף, המשרד להגנ"ס [pdf]