האם יש החמרה בהטלת אחריות אישית על מנהלים בכירים של מפעלים בהם היו מפגעים סביבתיים? המשרד להגנת הסביבה מדווח, כי בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את ערעורו על החלטת בימ"ש השלום והרשיע 2 מנהלים לשעבר של חברת 'דור כימיקלים' – המנכ"ל לשעבר, חיים רוזנבאום, וסמנכ"ל התפעול לשעבר, ארנולד בקלו בגין מפגעים סביבתיים. נזכיר כי לפני פחות מחודש דיווחנו על מקרה דומה בו הורשעו 2 בכירים במפעל 'שמן תעשיות' בעקבות ערעור של המשרד להגנ"ס.
המשרד מוסיף, כי ב-1 בינואר הוגש כתב אישום נוסף נגד החברה ומספר נושאי משרה, ביניהם גם המנהלים שהורשעו כעת – וזאת, בגין אי עמידה בתנאי רישיון עסק שעניינם זיהום אוויר ובגין זיהום מים. כמו כן, ב-21 באוגוסט 2017 הוטל על החברה קנס של כ-793 אלף ₪ בשל אי דיווח על אירוע חומרים מסוכנים והעדר תחקיר בעניינו, והמפעל הגיש עתירה בנוגע לקנס.
על פי כתב האישום, חברת דור הזרימה תרכובת אורגנית נדיפה המשמשת כתוסף לבנזין דרך צינור שהגיע עד למפעלי בתי זיקוק לנפט (בז"ן). הצינור חוצה קו ניקוז עירוני של מי גשם המסתיים בסמוך לחוף.
על פי המשרד להגנ"ס, בתחילת 2012 הורגש ריח חריף באזור מוצא קו הניקוז לחוף הים, ונציגי המשרד זיהו דליפת חומר מסוכן מהצינור וזרימת שפכים. בדיגומי קרקע שבוצעו בפברואר ובמארס 2012 נמצאו ערכים גבוהים שהיוו סכנה לציבור המתרחצים בחוף, ועלה כי העבודות שבוצעו כביכול לתיקון הדליפה לא צלחו. בחודש מאי, המשרד הוציא לחברה ולרוזנבאום צו פינוי רעלים וצו לשמירת ניקיון, בדרישה כי יפנו את הקרקע ברדיוס של 4 מטרים ממקום הדליפה ויטפלו בה.
המשרד טען בכתב האישום, כי נושאי המשרה הפרו את חובתם לפקח ולמנוע דליפות לאורך תוואי הצינור, וכי השליכו למקור מים חומרים מסוכנים.
בית משפט השלום, שהיה הערכאה שיפוטית הראשונה שטיפלה בתיק, ציין בפסק דינו, כי מאחר שהמנהלים קיבלו אחריות מלאה על העבירות והתחרטו, ומאחר שההרשעה תפגע בעתידם ובפרנסתם, אין הוא מרשיע אותם אלא רק קונס אותם ב-10,000 ₪ כל אחד (והתחייבות בסך 20 אלף ₪ למשך שנה). על החברה עצמה הוא השית קנס בסך 150 אלף ₪ והתחייבות בסך 300 אלף ₪ למשך 3 שנים.
המשרד להגנ"ס ערער על אי הרשעתם של המנהלים ועל קולת העונש, וטען כי יש להגדיל את הקנס המוטל על דור כימיקלים וכן להרשיע את המנהלים. בית המשפט המחוזי הרשיע את הנאשמים, אך הותירו את גובה הקנס לדור כימיקלים על 150 אלף ₪.
השופטת תמר נאות פרי כתבה בפסק הדין כי הפגיעה התעסוקתית אשר אולי תיגרם לנושאי המשרה כתוצאה מהרשעתם, למול מכלול השיקולים האחרים, אינה מצדיקה הימנעות מהרשעה. "קיימת חשיבות להרשעת נושאי משרה בכירים במקרים כגון אלו, משום שהם מקבלי ההחלטות אשר משליכות על קיומם של המטרדים והסרתם, ומעורבותם האישית בהליך הפלילי היא אחת מהדרכים האפקטיביות ביותר למנוע את המטרדים ולהחיש את הסרתם".
נשיא בית המשפט המחוזי, רון שפירא כתב בפסק הדין: "ראוי לחדול מתרבות דיונית שבמסגרתה מקלים עם ממלאי התפקידים בתאגיד ופוטרים אותם מההרשעה, על השלכותיה, ומבקשים להרשיע ולהעניש את התאגיד. זאת, במיוחד כאשר מדובר בתאגיד שאינו בבעלות פרטית – תאגיד ציבורי או חברה ממשלתית. בנסיבות אלו, וככל שההרשעה פוגעת בתאגיד, הרי שמדובר בפגיעה בבעלי המניות, שהם הציבור הרחב, בעוד שממלאי התפקידים יוצאים בלא פגע ומרשים לעצמם גם בעתיד להמשיך באותה דרך של התנהלות".
התיק יחזור לבית משפט השלום לקביעת גזר דינם של הנאשמים.
-------
כתבות רלוונטיות לנושא: