האם נתחיל לשלם פיקדון על מכלי המשקה הגדולים?
7 חודשים עברו מאז שהמשרד להגנת הסביבה הודיע על כוונתו להעביר את הטיפול במכלי המשקה הגדולים באופן בלעדי לחוק האריזות, אך מאז לא נעשו צעדים ליישום החלטה זו. בינתיים, במידה ועד סוף השנה האזרחית, יצרני המשקאות באמצעות אל"ה לא יעמדו ביעד איסוף של 55% ממכלי המשקה הגדולים אותם שיווקו, יחול עליהם מנגנון הפיקדון. הנה הדברים
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 22/12/2016

מועד חגיגות סיום השנה האזרחית ב 31 לדצמבר הוא מועד קריטי לסוגיית מיחזור מכלי המשקה הגדולים (1.5 ליטר ומעלה) בישראל.  שנת 2016 היא השנה הראשונה שיש ליצרני המשקאות יעדי מיחזור למכלי משקה גדולים תחת חוק הפיקדון. המשמעות היא שאם תאגיד אל"ה, בשם יצרני המשקאות, לא יעמוד ביעד האיסוף השנתי של 55% ממכלי המשקה הגדולים, אזי, חוק הפיקדון קובע כי מנגנון הפיקדון שחל כיום רק עם מכלי המשקה הקטנים, יחול גם על המכלים הגדולים.

אם אל"ה יעמדו ביעדי איסוף של 55%, אז הדברים יישארו כפי שהם התנהלו בשנת 2016, כלומר, יעדי איסוף של 55% ממכלי המשקה הגדולים ששווקו בכל שנה וחובת מיחזור של 90% מהכמות שנאספה.

בדו"ח שפורסם על ידי תאגיד המיחזור אל"ה, המסכם את החציון הראשון של 2016, ניתן איתות לכך שהם יעמדו ביעד האיסוף של 55%, שכן לפי הדו"ח הם אספו 56% ממכלי המשקה לתקופה זו. חשוב לציין כי יש גופים המערערים על מהימנות הנתונים האלה וטוענים בין השאר כי איסוף מכלי משקה גדולים מתחנות מעבר לפסולת לא נחשב כחלק מעמידה ביעדי האיסוף של אל"ה, שכן לא מדובר באיסוף וולונטרי מהמחזוריות.

מקורות איסוף מכלי משקה גדולים חציון ראשון 2016


צילום מסך מתוך דו"ח של אל"ה

שנה לסעיף ה"טייס האוטומטי" בחוק הפיקדון

לפני שנה נכנס לתוקף סעיף "סודי" בחוק הפיקדון המכונה "הטייס האוטמטי". סעיף זה קובע כי החל מה- 1.1.2016 יצרנים ויבואנים של משקאות יחויבו לאסוף מכלי משקה גדולים ששיווקו באותה שנה, ולמחזר 90% ממה שאספו. אם בשנה מסוימת, לא הגיע כלל איסוף מכלי המשקה הגדולים ל 55%  - אזי באופן אוטומטי מנגנון הפיקדון יחול גם על המכלים הגדולים (להלן "הטייס האוטומטי"). יש לשר להגנת הסביבה אפשרות להתערב במידה והושג יעד מיחזור כללי שנע בין 47% - 55%, אחרת רק שינוי חקיקה בכנסת יכול לשנות את המנגנון.

כפילות בין חוק האריזות לחוק הפיקדון

חוק האריזות חל גם הוא על מכלי המשקה הגדולים משנת 2012, עם יעדי מיחזור נמוכים משמעותית, של 22.5% מכלל אריזות הפלסטיק בישראל. מכלי המשקה הגדולים המדוברים מהווים חלק שולי מתוך כלל אריזות הפלסטיק ולכן "נבלעים" מבלי להשפיע לכאן או לכאן.

הבדל משמעותי נוסף בין 2 החוקים הוא בקנסות ליצרני המשקאות בגין אי עמידה ביעדי מיחזור. בחוק האריזות, הסיכוי לא לעמוד ביעדי המיחזור נמוך יותר, בגלל יעדי המיחזור הנמוכים ובנוסף, הקנסות נמוכים משמעותית מחוק הפיקדון.

ניתוח שפרסם בזמנו המשרד להגנת הסביבה אמר כי אם יחול חוק הפיקדון על מיכלי משקה גדולים, העלות הנוספת לציבור בגין דמי פיקדון ששולמו אך לא נלקחו חזרה תעמוד על כ-200 מיליון שקל. זאת בהשוואה לחוק האריזות המטיל את מימון הטיפול בבקבוקים על היצרנים ולפי הניתוח של המשרד מביא לגלגול עלויות על הציבור דרך מחיר המוצרים בעלות של 13.8 מיליון שקל בלבד. מנגד, בחוק הפיקדון יעדי המיחזור גבוהים בהרבה מחוק האריזות, דבר שכנראה משפיע על ההבדל בעלות היישום וכמובן שהעברת מיכלי המשקה הגדולים לחוק האריזות עלולה לגרום לירידה באחוזי המיחזור שלהם.

ההתנגשות בין 2 החוקים (חוק האריזות וחוק הפיקדון) בסוגיה של מיכלי המשקה הגדולים, שהחלה לראשונה ב 2016 כשנכנסו לתוקף יעדי האיסוף והמיחזור של מכלי משקה גדולים בחוק הפיקדון, הביאה לכך שבתחילת חודש מאי 2016 דיווחנו לכם שהמשרד להגנת הסביבה פרסם להערות הציבור את כוונתו להכניס את האיסוף והמיחזור של מכלי המשקה הגדולים לחוק האריזות ולא לחוק הפיקדון. אלא, שמאז ההכרזה, לא עשה המשרד להגנת הסביבה שום צעד רשמי (שאנחנו יודעים עליו) למימוש כוונתו. ייתכן שזה קשור לכך ששבועיים בלבד לאחר הפרסום, השר להגנת הסביבה אז, אבי גבאי, התפטר.

הנושא מונח כעת לפתחו של השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, אלא שאנחנו לא יודעים מה עמדתו. גם עמדת הדרג המקצועי במשרד לא ידועה, בין השאר משום שראש אגף אריזות במשרד עזבה במרץ 2016 וטרם הוחלפה רשמית, והממונה עליה, סמנכ"ל השלטון המקומי נכנס לתפקידו חודש לאחר מכן ולכן לא ניתן לשייך אותו לעמדת המשרד שהוצגה תחת השר גבאי.

מה האפשרויות להמשך?

כעת ניצבות מספר אפשרויות לטיפול במכלי המשקה הגדולים:

  • ללא שינוי: במידה ואל"ה תאסוף מעל 55% ממכלי המשקה הגדולים ששיווקו השנה, לא יחול מנגנון הפיקדון על מיכלי המשקה הגדולים והדברים יימשכו כפי שהם, כאשר בכל שנה יבדקו מחדש האם הייתה עמידה ביעד האיסוף של 55% או לא.
  • החלת מנגנון הפיקדון: במידה והיצרנים והיבואנים לא יאספו 55% ממכלי המשקה הגדולים ששיווקו השנה, מנגנון הפיקדון יחול גם על המיכלים הגדולים. משמעות הדבר היא שחברות המשקאות יעלו את מחירי המשקאות במיכלים הגדולים בכדי שיכללו את מחיר הפיקדון.
  • החלת חוק האריזות באופן בלעדי: כפי שציינו, המשרד להגנ"ס הודיע בעבר על כוונתו להכניס את האיסוף והמיחזור של מכלי המשקה הגדולים לחוק האריזות ולא לחוק הפיקדון. אך הנושא לא יושם. צעד זה כרוך בתהליך חקיקה לשינוי חוק הפיקדון.

התייחסויות

תגובת תאגיד המיחזור אל"ה: "הרחבת חוק הפיקדון או לחילופין המחזור הוולונטרי כפי שהוא קיים היום, הם חלק מתפיסת עולם סביבתית. בשני המקרים התעשייה המייצרת משלמת מיליוני ₪ בכל שנה על מנת שהבקבוקים יאספו וימוחזרו. השאלה היחידה שצריכה להישאל היא מדוע להרוס מפעל חינוכי כה מצליח? לקח יותר מעשור לחנך ולהפנים בקרב הציבור בישראל את השלכת מכלי המשקה הגדולים במחזוריות באופן וולונטרי. איפה יש עוד תקדים לפעולה שהציבור עושה ללא חקיקה ואכיפה, מלבד מחזור הבקבוקים במחזוריות? האפשרות להחיל את הפיקדון על הבקבוקים הגדולים תביא רק להתעשרות נוספת של האספנים "המקצועיים" על חשבון הציבור, שלא יהיה מוכן שיטרטרו אותו לרשת השיווק לקבל את כספו בחזרה."

מנכ"ל חברת המיחזור אסופתא, ירון ברדוגו: "בעולם הגדול הבינו שחוק הפיקדון זו שיטת המחזור הזולה והיעילה ביותר לציבור. מחקר בינ"ל שנערך ב 20 מדינות שונות והתפרסם ב 2016 קובע כי חוק הפיקדון מטיל את עלות הטיפול אך ורק על יצרני המשקאות ואילו חוק האריזות מגלגל את רוב העלות על הציבור שמשלם את מיסי הניקיון בחשבון הארנונה הכוללים את פינוי האשפה, שינועה והיטלי הטמנה. במדינות המתקדמות ביותר, כמו גרמניה, שיעורי האיסוף בחוק האריזות (המודל הוולונטרי)  נמוכים  ועומדים על 20%-30% לעומת שיטת התמריץ הכלכלי בחוק הפיקדון אשר מביא לשיעורי איסוף של 80%-90%.

המשוואה מאוד פשוטה - כאשר שיעורי האיסוף נמוכים, הציבור משלם והיצרנים מרוויחים. ניתן לראות מגמה עולמית ברורה לחקיקת חוקי פיקדון, רק בשנת 2016 חוקקו חוק פיקדון באוסטרליה, ליטא, אסטוניה וספרד וזאת לאחר שנים עם חוק אריזות אשר הוכיח כי אינו מסוגל להגיע לשעורי איסוף סבירים. בעולם הרחב חילוץ בתחנות מעבר איננו נחשב לאיסוף וולונטרי ולרוב בשל איכותו הירודה אינו בר מיחזור והולך למתקני שריפה."

עמותת אדם טבע ודין: "לעמדת אדם טבע ודין אין כל התנגשות בין חוק הפיקדון וחוק האריזות. אלו חוקים שיכולים להשלים זה את זה, והשאלה היא שאלת מדיניות: מהן התוצאות הסביבתיות הרצויות ומה תהינה העלויות.

לצורך כך, יש לבחון את נתוני האיסוף הוולונטרי ולשקול האם מדובר בחלופה ראויה להרחבת חוק הפיקדון. לצערנו, עד כה המשרד להגנת הסביבה לא חשף לציבור נתוני איסוף רשמיים שעברו בקרה ואימות ולכן נמנע מן הציבור להתייחס באופן מושכל למהלכי המשרד. כמו כן, על המשרד להגנת הסביבה לבחון מחדש את הניתוח הכלכלי שהוצג לו. ניתוח זה אינו יכול להוות בסיס לקבלת החלטות בנושא חוק הפיקדון, נוכח היותו רצוף עיוותים והנחות שגויות, אליהן התייחסה אט"ד במסגרת השימוע הציבורי."

המשרד להגנת הסביבה בחר שלא להגיב.

-------------------

קישורים רלוונטיים:

  1. דו"ח סיכום רבעון II, תאגיד המיחזור אל"ה [pdf]
  2. מכלי משקה גדולים: חוק האריזות או חוק הפיקדון? 02.06.2016
  3. מכלי המשקה הגדולים ייכנסו לחוק האריזות, 10.05.2016
  4. הסוד של חוק הפיקדון מתגלה, 11.01.2016
  5. ביטול חוק הפיקדון, 14.07.2015
  6. מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

 

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אריזות:

חברה איש קשר טלפון מייל
תמיר
(גוף יישום מוכר)
--------- 09-8800046 info@tmir.org.il
ערנות
(מלווה ביישום החוק)
ערן בושארי 072-3713040 shelley@eranut.co.il