המשרד להגנת הסביבה פרסם אמש את מדד ההשפעה הסביבתי השנתי ובו הוא מדרג את רמת הציות וההשפעה על הסביבה של כ-50 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה בת"א. זו השנה החמישית לפרסום המדד.
לפני כחמש שנים, השיק המשרד להגנת הסביבה, דירוג סביבתי של חברות תעשייתיות הנסחרות בבורסה. מטרת המדד המוצהרת היא הנגשת מידע למשקיעים אודות פוטנציאל ההשפעה הסביבתי של החברות הנסחרות, שכתוצאה ממנו רווחיהן עלולים להיפגע. נדמה כי המשקיעים בישראל טרם אימצו את המדד ככלי משמעותי המשפיע על קבלת החלטות השקעה, כך שבינתיים, נראה שהמשרד להגנ"ס משתמש במדד בעיקר ככלי חשיפה להרתעה ודרבון של חברות לשפר את ביצועיהן הסביבתיים.
אופן בחירת החברות המדורגות עבר כמה שינוים, עד שהתייצב לפני שנתיים כאשר הוחלט כי ידורגו חברות ממשלתיות או חברות הנסחרות בבורסה אשר חייבות בדיווח מפל"ס [PRTR]. קריטריון זה העביר השנה 48 חברות, שברובן המוחלט דורגו גם בשנה שעברה. חלק גדול מ- 48 החברות המדורגות, מורכבות מחברות בנות שמנוקדות כחלק מהדירוג של החברה האם, כך שהדירוג מקיף יותר מ - 150 חברות, אך מכיוון שהחברות הבנות לא נסחרות בפני עצמן - הן אינן מוצגות בתוצאות הסופיות. למידע נוסף אודות החברות שהצטרפו רק השנה למדד ההשפעה הסביבתי.
אופן חישוב הניקוד משקלל את מידת הציות לחוקי הגנת הסביבה של החברות (אכיפה וקנסות), פוטנציאל המסוכנות שלהן לסביבה (כמות פליטות, שימוש בחומרים מסוכנים, רגישות מיקום המפעל) ומידת ההטמעה של מערכות לניהול סביבתי, דיווח סביבתי וולונטרי והתייעלות בפרמטרים סביבתיים.
באופן דומה לשנתיים האחרונות, מבין 48 החברות שדורגו, תעשיית האנרגיה (דלק) מובילות את הדירוג – כלומר הן בעלות ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר.
אחת מהבעיות להסקת מסקנות סביבתיות מהדירוג היא כי רבות מהחברות מורכבות ממספר חברות בנות. כך למשל חברת "פז" המדורגת ראשונה גם השנה כוללת גם את חברת-הבת "פז בית זיקוק אשדוד", גם את חברת-הבת "פז שמנים וכימיקלים" וגם מאות תחנות דלק, בעוד שההשפעה הסביבתית של תחנות הדלק שלה היא שגרמה לה להיות בראש הרשימה ולא שתי החברות האחרות אותן היא כוללת. סיבה נוספת בגינה קשה להסיק מסקנות סביבתיות מהמדד היא שקיימת חפיפה בחלק גדול מהפעילויות. "החברה לישראל" למשל כוללת את חברת "בז"ן" שפעילותה תרמה לחלק מהניקוד השלילי שלה ו"סייעה" לדרגה במקום ה – 4 מתוך 48 חברות. למרות זאת, חברת בז"ן זכתה להיות מדורגת גם בפני עצמה והיא ניצבת במקום ה - 7 ברשימה (גם כאן, בז"ן עצמה, המדורגת פעמיים, מורכבת מ – 4 חברות בנות שונות).
השנה, באופן דומה לשנה שעברה, ניסו במשרד להגנת הסביבה להתגבר על מורכבות זו, באמצעות פרסום דירוגי משנה משלימים, כמו הצגת דירוג של מפעלי הקצה שמרכיבים את הדירוג.
בדירוג זה, המשרד להגנ"ס לקח את מפעלי הקצה המרכיבים את הדירוג של חברות האם – והציגו את התוצאות שלהם בנפרד, בלי חברות האם. על פי מדד זה, שני בתי הזיקוק הגדולים של ישראל, בז"ן, ופז אשדוד מובילים את הרשימה השלילית, כבר שנה שנייה ברציפות. מפעל גדיב תופס לראשונה את המקום השלישי.
הפרסום של מדד ההשפעה הסביבתי התעכב בכשנה. כדאי להתייחס ללוח הזמנים, היות ומטרתו הראשית המוצהרת של המדד הסביבתי המשולב הוא "לתת מענה על צורך חיוני של משקיעים בישראל, במידע מהימן ונגיש, שיכול לשפוך אור על פוטנציאל ההשפעה הסביבתית של חברות נסחרות ומתוך כך הסיכוי שהשפעה זו תהפוך לסיכון פיננסי".
אם כך, היה הגיוני שהמדד הסביבתי יתפרסם יחד עם הדו"חות הכספיים השנתיים של החברות, כלומר במרץ-אפריל שלאחר סיום שנת הפעילות. אלא שהמדד הסביבתי הנוכחי מתפרסם שנה וחצי לאחר סיום שנת הפעילות(!), עובדה שהופכת אותו לפחות רלוונטי עבור משקיעים. נתוני המפל"ס עליהם מבוסס חלק משמעותי בדירוג התפרסמו כבר לפני 10 חודשים.
נשאלת השאלה, מה עיכב את המשרד להגנת הסביבה כל כך הרבה זמן עד פרסום המדד? ומדוע הפרסום שלו תוזמן דווקא למועד הזה?
אין ספק שהשפעה סביבתית של חברות משפיעה על ביצועיהם הפיננסיים וקיבלנו לכך הרבה דוגמאות בשנים האחרונות, למשל פרשיית 'דיזלגייט' של יצרנית המכוניות פולקסווגן ויצרניות רכב נוספות שספגו מכות פיננסיות כואבות.
אך האם המדד של המשרד להגנת הסביבה אכן משקף 'מסוכנות סביבתית' אקטואלית? והאם ניתן לתרגם את המסוכנות הזאת לניהול סיכונים של השקעות פיננסיות?
---------
מסמכים רלוונטיים:
---------
קישורים רלוונטיים: