במסגרת סדנה בנושא ניתוח מחזור חיים (LCA- Life Cycle Assessment) שיזמה ד"ר יעל לאור ממינהל המחקר החקלאי- מרכז וולקני, בשיתוף המעבדה לחדשנות באקולוגיה תעשייתית באונ' תל אביב, נסקרו המגמות האחרונות בתחום על ידי פרופסור אוליביה ג'ולייט [Olivier Jolliet], מומחה בעל שם עולמי בתחום, ד"ר ורד בלאס ומומחים נוספים.
המתודולוגיה של ניתוח מחזור חיים (LCA) מאפשרת למדוד, לנתח ולהשוות את ההשפעות הסביבתיות של מוצרים ושירותים לאורך מחזור החיים שלהם, החל משלב הפקת חומרי הגלם, דרך שינוע, תהליכי ייצור, שימוש על ידי הלקוח וכלה בסיום מחזור החיים עם הטיפול בפסולת שנותרה. במסגרת הניתוח נלקחים בחשבון מדדים סביבתיים שונים, ביניהם: פליטת גזי חממה, צריכת אנרגיה, צריכת מים, שימוש בכימיקלים ורעלים, פליטות מזהמים לאוויר, רעילות השפכים ועוד.
בין הדגשים העיקריים שניתנו בסדנה לביצוע ניתוח מחזור חיים (LCA) היו:
מהן המגמות העיקריות בעולם בתחום ניתוח מחזור חיים – LCA?
התמקצעות והתבגרות של המתודולוגיה והמדע בתחום, התפתחויות והתמקדות במים ושימושי קרקע. בקרוב יפורסם תקן ISO 14064 לטביעת רגל אקולוגית של מים והשפעה הולכת וגדלה של שלב השימוש במוצר על ידי הלקוח.
מה הסטטוס של ה-LCA בארה"ב, אירופה, סין ומעצמות נוספות?
אירופה מובילה את העולם ברוב הנושאים הסביבתיים ובכללם גם ה- LCA. כשהגעתי לארצות הברית ב- 2005, השימוש ב-LCA לא היה נפוץ, אך רשת וולמרט (Walmart) ביקשה מהספקים שלהם ב- 2006 להגיש נתוני המבוססים על ניתוחי מחזור חיים של אריזות. כתוצאה מכך בן לילה 65,000 חברות התחילו לדבר על הנושא ולדבר את השפה. מדובר בדוגמא שממחישה מגמה בארה"ב שדווקא רשתות השיווק הגדולות הן שמובילות את התחום, ללא רגולציה או ליווי ממשלתי.
בסין, למרות שלא רואים הרבה יוזמות מקומיות לביצוע ניתוחי מחזור חיים, יש השפעה רחבה והיכרות של התעשייה עם הנושא היות ורבים מניתוחי מחזור החיים של מוצרים הנמכרים בארה"ב ואירופה עוברים בשלב כלשהו יחד עם שרשרת הייצור דרך סין.
האם אנו צפויים לראות חקיקה שמחייבת ביצוע וסימון תוצאות LCA על מוצרים?
במספר מדינות מצומצם, בדגש על האיחוד האירופי, מתקיימים מיזמים וולונטריים ופיילוטים לבחינת רגולציה מחייבת לביצוע וסימון השפעות סביבתיות של מוצרים על בסיס ניתוח מחזור חיים. אך אלה טרם הבשילו לכדי רגולציה, לכן התחום הזה עדיין וולונטרי.
מה היתרונות והשימושים העיקריים למגזר הפרטי בניתוח מחזור חיים – LCA?
למרות שנחשפתי למאות פרויקטים של LCA במהלך 20 שנות עבודתי בתחום, במקרה של אחת לשלוש-ארבע עבודות ספציפיות אני מופתע מהתוצאות. כל הפתעה כזאת מצביעה על חלק מסוים בשרשרת הייצור ומחזור החיים של המוצר שהשפעתו לא הוערכה כראוי ומגלמת בתוכה הזדמנות לשיפור ביצועים סביבתיים, התייעלות וחסכון בעלויות.
בנוסף, לימוד והיכרות עם מחזור החיים של המוצר מסייע לחברה ללמוד את נקודות התורפה שלה ולנהל את הסיכונים שלה בצורה טובה יותר. מה גם שמי שיש בידו מידע מקדים, יכול לקחת חלק בגיבוש מדיניות והגנה על האינטרסים שלו.
האם ניתוח מחזור חיים – LCA אינו מותרות? האם הוא אינו משני לנושאים כגון בטחון מזון, אנרגיה ומים ונושאים בריאותיים-סביבתיים?
להפך. ניתוח מחזור חיים מסייע לך לזהות ולתעדף את הנקודות במחזור החיים ושרשרת הייצור בהם השקעת המשאבים תניב את השיפור הגדול ביותר.
האם יש משהו שהיית רוצה לומר לקוראים של infospot?
קחו יוזמה, תתחילו להתעניין בנושא, אל תמתינו שזה יעלה לדיונים של חקיקה, זה יהיה מאוחר מדי. יצא לי להיות נוכח בדיון של רגולטור אירופאי עם שני יצרני רכב גדולים ומוכרים, גרמני וצרפתי, שעסק בתעדוף של נושאים לרגולציה סביבתית בענף הרכב. עמדת הגרמנים שתמכה במיקוד בהגברת שיעור המיחזור התקבלה, היות והייתה מבוססת על נתוני ניתוח מחזור חיים יסודי ומקיף שהם ביצעו, בעוד הצרפתים שביקשו להתמקד בשיפור ביצועי המנוע, הגיעו עם הידע ה"סטנדרטי" שלהם בלבד על שרשרת הייצור וההשפעות הסביבתיות ונאלצו לקבל את עמדת הגרמנים שהייתה מבוססת יותר.
--------
ד"ר יעל לאור ממרכז וולקני, יוזמת הכנס, מוסיפה: כחלק מתוכנית האסטרטגיה החדשה של מינהל המחקר החקלאי אותה מובילה הנהלת המינהל, נערכות סדנאות בנושאים חדשניים שרלוונטיים למחקר החקלאי. המשתתפים זוכים בכל פעם לשמוע מומחים בינלאומיים בתחומי תוכן מתקדמים בעולם שלא בהכרח מיושמים בישראל. הסדנאות הן חלק מפעילות פיתוח היכולות במינהל ופתוחות לציבור המדענים בישראל. במסגרת זאת עלתה היוזמה לקיים את הסדנה בנושא ניתוח מחזור חיים (LCA) בדגש על שימוש במתודולוגית LCA בכל הקשור למחקר ופרקטיקה בחקלאות. חוקרי המינהל ואנשי משרד החקלאות טרם עושים שימוש בכלי זה להערכת העלות הסביבתית של ממשקי גידול וטיפול בפסולות חקלאיות. הסדנה הייתה הזדמנות ראשונה עבור רוב המשתתפים להיחשף למתודולוגיה סביבתית שהופכת להיות יותר ויותר מקובלת בעולם. קבוצות הדיון שהתקיימו ביום השני הן תחילת הדרך להטמעת LCA במחקר החקלאי בישראל.
-------
קישורים רלוונטיים: