שינוי אקלים

תופעת שינוי האקלים הנגרמת כתוצאה מעלייה בפליטת גזי חממה מפעילות אנושית, מאיימת על עתיד האנושות והמגוון הביולוגי, כפי שאנו מכירים אותם, על פני כדור הארץ. 

בשנים האחרונות, גדלה המודעות הציבורית בעולם ובישראל לתופעת שינוי האקלים, במקביל לפרסום מחקרים ודוחות מדעיים שהצביעו על התופעות שנגרמות כבר עתה, ויתעצמו בעתיד הקרוב והרחוק, בעקבות המשך הגידול של פליטת גזי חממה על ידי האנושות.

היות ופליטת גזי חממה נובעת ברובה משריפת דלקים מאובנים (פחם, נפט, גז טבעי ותוצריהם) המהווים את מקור האנרגיה העיקרי לייצור חשמל, חימום/קירור, תחבורה ושאר הפעילות האנושית, ההפחתה שלהם כרוכה במעבר לשימוש בתחליפים כגון מקורות אנרגיה מתחדשת (סולארי, רוח, מים) או אנרגיה גרעינית. אלא שהמעבר לכלכלה המבוססת על מקורות אנרגיה מתחדשת דורשת השקעה גדולה בתשתיות שמרבית המדינות לא ששות לאמץ בבת אחת. במקביל, אוכלוסיית העולם צומחת ורמת החיים עולה ואיתה הגידול בשימוש באנרגיה, כך שנוצר קושי כלכלי נוסף לספק את צורכי האנרגיה הנוספים באמצעות מקורות אנרגיה מתחדשת.

הסכם פריז והמחויבות של ישראל בשנת 2015

כחלק מהסכם פריז שנחתם בועידת האקלים השנתית של האו"ם בשנת 2015, מדינת ישראל לקחה על עצמה יעד הפחתת פליטת גזי חממה פר נפש של 8.8 מיליון טון שווה ערך פחמן דו חמצני [tCO₂e] לשנת 2025 ו- 7.7 מיליון tCO₂e עד שנת 2030.

לקריאה נוספת - התחייבות או הזדמנות? ישראל אישררה את הסכם פריז, 15.11.2016
קישור למסמך - היעד הלאומי לפליטת גזי חממה של ישראל (אנגלית)

עמידה ביעדי הפחתת פליטות של פריז בזכות המעבר מפחם לגז טבעי

כבר בשנת 2020 ישראל עמדה ביעד הביניים שהציבה לעצמה לשנת 2025 במסגרת הסכם פריז. היעד היה 8.8 מיליון tCO₂e לשנת 2025 ובשנת 2020 הפליטות בישראל עמדו על 8.5 מיליון tCO₂e. אמנם בשנת 2020 הפליטות היו נמוכות במיוחד בשל הגבלות התנועה במהלך מגיפת הקורונה, אך המשרד להגנ"ס טען כי גם לאחר מכן, הישגי הפחתת הפליטות יישמרו ואף ישתפרו בזכות המשך הפסקת השימוש בפחם לייצור חשמל עד שנת 2026 והמעבר לגז טבעי ואנרגיות מתחדשות.

לפי דוח של המשרד להגנ"ס, צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל היה אחראי ל 73% מהפחתת פליטות גזי החממה בשנים 2015-2019, והמשך צמצום השימוש בפחם עד שנת 2026 יהיה הגורם העיקרי להפחתת פליטות גזי חממה כדי לעמוד ביעד ההפחתה שהוצב לשנת 2030.

לקריאה נוספת: הפסקת השימוש בפחם בישראל אחראית לעמידה בהסכם פריז, 16.06.2021

הצבת יעדי אקלים לקראת ועידת גלזגו בשנת 2021

לקראת ועידת האקלים השנתית של האו"ם שהתקיימה בשנת 2021 בעיר גלזגו, מדינת ישראל אימצה יעדי הפחתת פליטות גזי חממה חדשים ומחמירים יותר:

• עד שנת 2030 הפחתה של 27% בהשוואה לשנת 2015
• עד שנת 2050 הפחתה של 85% בהשוואה לשנת 2015

יעדים אלה הרבה יותר מאתגרים מיעדי הסכם פריז משום שמדובר ביעדי הפחתה אבסולוטיים שלא מתחשבים בגידול האוכולוסייה. כלומר הפחתה כמותית של הפליטות ולא הפחתה לנפש. מכיוון שבישראל יש גידול דמוגרפי גבוה ביחס למדינות מערביות אחרות, הפחתת פליטות גזי חממה יותר מאתגרים עבורה, היות ורוב הפליטות מגיעות כתוצאה משימוש בדלקים פוסיליים לייצור חשמל ותחבורה. ככל שהאוכלוסייה גדלה, גם צריכת האנרגיה גדלה - והאתגר להפחית את הפליטות גדל אף הוא.

הפסקת השימוש בפחם עד שנת 2026 והמעבר לגז טבעי עדיין צפוי להיות הגורם העיקרי שיסייע לעמוד ביעד הפחתת הפליטות לשנת 2030. אך לשם העמידה ביעד החדש (27% עד שנת 2030 בהשוואה לשנת 2015) הממשלה הגדילה את יעד שילוב האנרגיות המתחדשות במשק החשמל לשנת 2030 - מ-17% ל- 30%.

לקריאה נוספת: הממשלה אישרה יעדי אקלים חדשים, 26.07.2021

התחייבות לאיפוס פליטות עד שנת 2050 בוועידת גלזגו בשנת 2021

למרות יעדי האקלים שהממשלה אימצה ביולי 2021 לקראת ועידת גלזגו, כמה ימים לפני הוועידה, רה"מ נפתלי בנט הכריז על אימוץ יעד איפוס פליטות גזי חממה עד שנת 2050. אלא שההכרזה ממתינה לגיבוי בהחלטת ממשלה או חקיקה.

לקריאה נוספת: 

• בנט: אפס פליטות ל-2050. האם יש להצהרה כיסוי?, 02.11.2021
• מה ישראל צריכה לעשות אחרי גלזגו?, 24.11.2021

חוק האקלים: עבר קריאה ראשונה בשנת 2022

ביוני 2022 עבר חוק האקלים קריאה ראשונה בכנסת. הצעת החוק מעגנת את יעד הפחתת פליטות גזי החממה שכבר אושרה בהחלטת ממשלה כשנה קודם לכן, עבור לשנת 2030, הפחתה של 27% בהשוואה לשנת 2015.

בנוסף לכך, נוסח החוק אימץ את ההצהרה של רה"מ נפתלי בנט ויעדת האקלים בגלזגו חצי שנה קודם והציב יעד איפוס פליטות גזי חממה עד שנת 2050.

לצד הצבת יעדי הפחתת הפליטות, החוק עוסק גם ב:

• תוכנית לאומית להפחתת פליטות
• היערכות למשבר האקלים: משרדי הממשלה וגופים נוספים יכינו תוכניות היערכות לשינוי אקלים, יפתחו יכולות וידווחו על יישומן אחת לשנה
• הקמת וועדת שרים לענייני אקלים בראשות ראש הממשלה: הוועדה תשמש כמסגרת תיאום בין הגורמים העוסקים בנושא
• ועדה מייעצת לשינויי אקלים: וועדה שתורכב מנציגי משרדי ממשלה רלוונטיים ובעלי עניין, כגון ארגוני סביבה והתאחדות התעשיינים. הוועדה תסייע לגיבוש מדיניות אקלים לאומית
• הערכת סיכון אקלימית (תסקיר אקלים): הממשלה תקבע מנגנון לביצוע הערכת סיכון אקלימי עבור תוכניות בנייה ותשתיות של רשויות ציבוריות, המוגשות לאישור הממשלה או משרדיה
• ועדת מומחים בינתחומית אקדמית עצמאית: הוועדה תנגיש מידע מדעי בנושא אקלים למקבלי ההחלטות, תעדכן את המידע ותציף ביקורת מדעית אובייקטיבית ומבוססת ידע
• מידע ודיווח לממשלה ולכנסת.

לקריאה נוספת: חוק האקלים עבר קריאה ראשונה, 29.06.2022

חוק האקלים: ניסיון להשלמת תהליך החקיקה בשנת 2023-2025

החלפת הממשלה בסוף שנת 2022 עיכבה את המשך תהליך החקיקה של חוק האקלים. אך הממשלה החדשה שנכנסה לתפקיד בתחילת שנת 2023, הציבה בקווי היסוד שלה מחויבות להשלמת תהליך החקיקה של חוק האקלים, כולל הצבת יעדי הפחתת פליטות גזי חממה מחמיר יותר לשנת 2030 - 50% בהשוואה לשנת 2015. בהמשך, וועדת השרים לענייני חקיקה אישרה נוסח חדש של הצעת חוק האקלים עם יעד הפחתת פליטות של 30%, שלאחר מכן עבר קריאה ראשונה בכנסת. לאחר דיונים ארוכים בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת כחלק מתהליך הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, חוק האקלים אושר על ידי הוועדה, לאחר שהוכנסו בו שינויים, בינהם יעד הפחתת הפליטות שחזר להיות 27%, כמו בהצעה של הממשלה הקודמת (שנת 2022). כמו כן, הניסוח של החוק השתנה כך שהממשלה תוכל לשנות את יעדי הפחתת הפליטות בקלות. 

לכאורה, לאחר אישור ועדת הפנים והגנ"ס, החוק היה אמור לעלות לקריאה שנייה ושלישית של הכנסת, אך בשל חילוקי דעות בין משרדי הממשלה, בעיקר בין משרד האוצר למשרד להגנ"ס, החוק חזר לאישור נוסף בוועדת השרים לענייני חקיקה, נכון לינואר 2025.

לקריאה נוספת: 

• האותיות הקטנות של ההסכמים הקואליציונים, 02.01.2023
• חוק אקלים מרוכך אושר בוועדת השרים לענייני חקיקה, 13.09.2023

יעד שילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל

מלבד הפסקת השימוש בפחם עד שנת 2026, גורם נוסף שאמור לתרום את מרבית הפחתת הפליטות עד שנת 2030, הוא יעד שילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל. לאחר מחלוקת בין משרד האנרגיה לבין המשרד להגנת הסביבה והארגונים הירוקים באשר ליעד שראוי וניתן ליישם, משרד האנרגיה העלה בשנת 2020 את יעד שילוב האנרגיות המתחדשות לשנת 2030 מ- 17% ל- 30%. חשוב לציין שגם יעד של 30% הינו יעד מאתגר, בהתחשב בכך שרק בשנת 2022 ישראל עמדה ביעד של שנת 2020 שעומד על 10% אנרגיות מתחדשות בלבד.

לקריאה נוספת:

• משרד האנרגיה מעגן את יעד האנרגיות המתחדשות בממשלה: 30% בשנת 2030, 25.10.2020
• כיצד נגיע ל- 30% אנרגיות מתחדשות ב-2030? 25.05.2021
• המשרד להגנ"ס: אפשר להעלות את יעד האנרגיות המתחדשות ב-12%, 23.02.2022
• כדי לעמוד ביעד: ההספק הסולארי צריך לשלש עצמו תוך 3 שנים, 30.05.2022
• באיחור של שנתיים: 10% מהחשמל בישראל מופק מאנרגיה מתחדשת, 20.10.2022
• אופיטמיות זהירה: נתוני 2023 מראים כי ניתן לעמוד ביעדי אנרגיות מתחדשות, 03.03.2024

מס פחמן

אחד הצעדים המרכזיים שהמשרד להגנ"ס ניסה לקדם במקביל לחוק האקלים, הוא מס פחמן. הרעיון בהטלת מס פחמן הוא לייקר את הצריכה של דלקים פוסיליים בהתאם לגזי החממה שנפלטים מהשימוש בהם, תוך כדי הפנמה של העלויות החיצוניות שנגרמות מפליטות אלה – במקרה של גזי חממה הכוונה לנזק שנגרם משינוי אקלים. בנוסף לכך, מס הפחמן מהווה תמריץ להפחית את הצריכה של דלקים פוסיליים שהוא מייקר, ולעודד מעבר למקורות אנרגיה חלופיים ו'נקיים' יותר, דוגמת אנרגיות מתחדשות.

מאז שהעלה לראשונה את ההצעה למס פחמן ב-2021, המשרד להגנת הסביבה ניסה לקדם את הנושא. יוזמת האיחוד האירופי להטיל מס פחמן על סחורות המגיעות ממדינות שאין בהן מס פחמן בהתאם לפליטות הפחמן שנדרשו לייצורן, החל משנת 2026, נתנה דחיפה כלכלית נוספת ליישום מס פחמן בישראל, ובמהלך שנת 2024, בשל הגירעון התקציבי שיצרה המלחמה, נוצר מניע כלכלי נוסף ומשרד האוצר העלה מיוזמתו את ההצעה להטיל מס פחמן, שצפוי להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ב- 2.5 מיליארד ₪ בשנה כשייושם במלואו, החל משנת 2030.

לבסוף מס הפחמן אושר באוקטובר 2024, ונכנס לתוקף בינואר 2025.

כזכור, מס הפחמן יעלה באופן הדרגתי מדי שנה עד שנת 2030 ויכביד את המס על פחם, מזוט, גפ"מ וגז טבעי במאות אחוזים.

במהלך גיבוש מתווה מס הפחמן, סוכם כי הוא ייכנס לתוקף רק בתנאי שיפורסמו 3 מנגנוני סיוע להסתגלות התעשייה הישראלית למס פחמן, לקריאה נוספת:

1. פורסם מנגנון הסיוע השני לתעשייה להסתגלות למס הפחמן, 27.11.2024
2. מנגנון סיוע ראשון לתעשייה להסתגלות למס הפחמן, 11.11.2024
3. מס הפחמן אושר וייכנס לתוקף בתחילת 2025, 01.10.2024

--------