ועדת מנכ"לים של משרדי ממשלה שדנה בדרכים לממש יעד שילוב 30% אנרגיות מתחדשות במשק החשמל עד שנת 2030 – הגישה את המלצותיה להערות הציבור. בין ההמלצות: הענקת ליווי ותמיכה לרשויות מקומיות, עידוד אינטנסיבי של הקמת מערכות פוטו-וולטאיות בבנייה קיימת, בחינה של חיוב הקמת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות גדולים בבנייה חדשה, פטור מהיתר בנייה לייצור סולארי על מאגרי מים ובריכות דגים ובחינה של מתן פטור גם במקרים של הקמת ייצור סולרי בדו שימוש בקרקע והקמה על גבי מבנים ציבוריים ותעשייתיים.
הועדה הורכבה מ-5 צוותים שפעלו בהובלת משרד האנרגיה ומינהל התכנון, משרד האוצר, משרד הפנים, משרד החקלאות ומערכת הביטחון.
נזכיר כי המשרד להגנת הסביבה נאבק עם משרד האנרגיה על יעד שיעור השילוב של אנרגיות מתחדשות לשנת 2030, וביקש לקבוע יעד של 40%, אך דעתו לא התקבלה. הארגונים הירוקים תומכים בעמדת המשרד להגנת הסביבה.
כתבות רלוונטיות:
המלצות הצוותים כוללות בחינה של מתן פטור מהיתר בנייה לייצור סולארי במצבים של דו שימוש בקרקע, והרחבת הפטור מהיתר למתקנים שמעל הספק של 700 קילו וואט למתקנים המוקמים על גבי מבני תעשייה, תעסוקה, מבני ציבור ומתקן הנדסי. כמו כן, חברי הוועדה המליצו לתת פטור מהיתר בנייה לייצור סולארי על מאגרי מים ובריכות דגים, זאת ללא צורך בבחינה נוספת.
חברי הוועדה אף המליצו לבחון חיוב של הקמת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות גדולים בבנייה חדשה.
רבות מההמלצות התייחסו לרשויות המקומיות, בהיותן גורמי מפתח לקידום הקמת המתקנים הסולאריים ואנרגיה מתחדשת בכלל. הומלץ לבחון ערוצי אשראי עבור הרשויות המקומיות כדי שלא יימנעו מקידום המתקנים הסולאריים בשל בעיות תקציב. כמו כן, הומלץ לערוך מיפוי גגות לרשויות המקומיות, להכשיר בהן בעלי תפקידים בתחום האנרגיה, ללוות אותן בהקמת המתקנים ולספק תקנים לאשכולות כדי שיקדמו את תחום האנרגיה ברשויות שחברות בהם.
המלצת הצוותים בעניין דו שימוש בקרקע חקלאית היא לקדם אסדרה קניינית בתחום, זאת בהתאם לתוצאות המחקר והניסויים שמתוכננים להיערך בזמן הקרוב בקרקעות חקלאיות שמצמיחות גידולים שונים בתנאי אקלים מגוונים.
לאחרונה משרד האנרגיה ומשרד החקלאות פרסמו קול קורא (במסגרתו ניתן להגיש הצעות עד ה-15.7.2021) עם פנייה ליזמים במטרה לבדוק היתכנות של דו שימוש בקרקע חקלאית לייצור חשמל מאנרגיה סולארית.
המתקנים האגרו-וולטאים מאפשרים סינרגיה גבוהה בין חקלאות לייצור חשמל, כך ששני הצדדים יוצאים נשכרים – גם החקלאי שזוכה לשיפור תנובתו ולפיתוח גידולים שלא יכלו לגדול בתנאים אחרים, וגם המדינה והציבור הודות לחיסכון בשטחים פתוחים המיועדים לייצור חשמל.
יתרונות נוספים לחקלאי הם ייעול צריכת המים, אגרי-טק בדמות חיישני לחות למשל והתקנת מנגנונים לצמצום נזקי קרה וחמסין. בנוסף לכך, הפקת החשמל המשולבת בשדה מייצרת ודאות כלכלית לחקלאי, בייחוד בעידן של שינויי אקלים תכופים ואירועי קיצון הפוגעים בתנובת הקרקע.
במצב הנוכחי אין מחיר אחיד לכל פרויקט שעושה דו-שימוש בקרקע וקיימת אי ודאות גדולה בקרב היזמים, אשר בתורה גורמת לאי יציבות בשוק. ההמלצה של חברי הוועדה במקרה זה היא לקבוע תפריט מחירים אחיד שיסייע ליזמים לדעת מראש האם יש כדאיות כלכלית לפרויקט זה או אחר.
כיום, מקורות רבים שמייצרים חשמל סולארי בארץ, ובעיקר בדרום, אינם יכולים להתחבר לרשת החשמל הארצית של חברת החשמל בשל מגבלת רשת ההולכה. בעקבות כך, ההמלצה שניתנה היא להגביר את הבקרה על חברת החשמל כדי להבטיח שהיא תמשיך לפעול לשדרוג קווי ההולכה שלה.
אגירת אנרגיה נדרשת לטובת אספקת חשמל בלילות ובימים ללא שמש, שבהם אין גישה לחשמל סולארי. בעזרת אגירת האנרגיה באמצעות סוללות יהיה אפשר להתגבר על הבעיה הזאת. בהתאם לכך, צוותי העבודה נגעו גם בסוגיה זו והמליצו על קידום מדיניות לעיגון סטטוטורי של מתקני אגירה בתוכניות חדשות וקידום האגירה באסדרה של רשות החשמל.
ניתן להגיש הערות ציבור להמלצות עד לתאריך 22.6.2021. דרך אתר משרד האנרגיה.
---
מסמכים רלוונטיים: