בישראל יש מספר חוות של מכלי דלק, רובן בבעלות של חברות האנרגיה הגדולות: חברת חשמל, קצא"א, בתי הזיקוק (בחיפה ובאשדוד), תש"ן, פז, דלק וכו'. חלק מהמכלים נבנו לפני עשרות שנים, חלקם לפני קום המדינה, בסטנדרטים סביבתיים ישנים ובעיתיים. מכלי דלק אלה מאחסנים דלקים כגון נפט גולמי, מזוט, סולר ובנזין.
במכלי הדלק מצטברת שכבה של בוצה מינרלית, שהולכת וגדלה ומתקשה עם הזמן כך שהיא מקטינה את נפח מכל הדלק, עלולה לסתום את הצנרת ולפגוע באיכות הדלק המאוחסן במקום. בנוסף, יש צורך לבחון את מכל הדלק מבפנים מעת לעת, בכדי לוודא שאינו דולף.
לכן, ניקוי של מכלי דלק מתבצע כחלק מהתחזוקה השוטפת של מכל הדלק מעת לעת או בסיום השימוש בו. בנוסף, אותה בוצה מינרלית שמצטברת במיכל, יכולה לשמש כחומר גלם להפקת דלקים ושמנים מינרלים שונים ולכן בעלת ערך כלכלי.
בוצת הדלקים המינרלית נחשבת כחומר מסוכן, לכן יש לטפל בה באופן מקצועי ובהתאם להנחיות הקיימות.
השיטה המסורתית הנפוצה לניקוי מכלי דלק היא באמצעים מכניים. בשיטה זו פותחים את מכל הדלק ובעזרת כלים מכניים שונים, בהתאם לגודל המכל ולבוצה שהצטברה בו, מגרדים, שוטפים, דוחפים ומוציאים את הבוצה ממכל הדלק. היתרון הגדול של השיטה הוא הפשטות שלה ולכן גם המחיר שלה נמוך. בנוסף, שיטה זו יכולה לטפל במגוון רחב של בוצות מינראליות, שלא ניתנות לניקוי מוחלט בשיטות האחרות ולכן לפעמים אין מנוס מלהשתמש בשיטה מכנית לניקוי מכלי דלק.
ניקוי מכלי דלק בשיטה המכנית גורם לשחרור של חומרים אורגנים נדיפים לאוויר מיד עם פתיחת מכל הדלק וגם תוך כדי תהליך הניקוי, בשעה שמזיזים את הבוצה המינרלית. חומרים מזהמים אלה, חלקם מסרטנים, מהווים בראש ובראשונה סכנה לעובדים המבצעים את ניקוי המכל. אך העובדים המקצועיים נערכים מראש עם ציוד מיגון תואם. לעומתם, אנשים השוהים בקרבת חוות מכלי דלק, בין עם במגורים או במקום עבודה, עלולים לצבור חשיפה מתמשכת ומסוכנת למזהמים אלה, בנוסף לפליטות מזהמים שוטפת מהמכלים.
חסרון נוסף בשיטה המכנית, הוא שניקוי מכני דורש במרבית המקרים להכניס אנשים לתוך מכל הדלק על מנת להפעיל את האמצעים המכניים. כמובן שעבודה זו כרוכה בסיכונים בטיחותיים ובריאותיים.
בשנים האחרונות, החלו לעשות שימוש בעולם בניקוי מכלי דלק במערכות סגורות תוך כדי שאיבה וסינון של האוויר המזוהם. אחת הדרכים להמחשת ההבדלים בין השיטה המכנית המסורתית לשיטות החדשות, היא לחשוב על זה כשטיפת כלים מסורתית בכיור באמצעות שפשוף ושטיפה מול מדיח כלים, בו פעולת הניקוי נעשית במערכת סגורה.
השיטות החדשות מבוססות על החדרת גזים ונוזלים שונים אל תוכך מכל הדלק הסגור מבלי לפתוח אותו לאוויר. בשלב ראשון מייצבים את האוויר והבוצה בתוך מכל הדלק, על מנת לנטרל את הנפיצות שלהם, ולאחר מכן מתחילים לפרק ולהנזיל את הבוצה על מנת לשאוב אותה החוצה, תוך כדי שאיבה וסינון של האוויר המזוהם.
שיטות אלה מונעות את הפליטה של החומרים האורגנים הנדיפים מהמכל ומצמצמות חשיפה של עובדים לסיכונים בטיחותיים ובריאותיים הנובעים מניקוי מכני, אך הן הרבה יותר יקרות. סדר גודל של פי 3 – פי 5 מהשיטה המכנית הפשוטה.
בישראל הרגולציה עדיין לא מחייבת שימוש בשיטות "סגורות" לניקוי מכלי דלק, אלא במקרים ספציפיים, בהם המכלים נמצאים בקרבת אוכלוסייה. מקרה אחד כזה הוא בחוות מכלי הדלק של תש"ן הנמצאת בסמיכות לבתי התושבים במפרץ חיפה, בה קיימת דרישה לנקות את מכלי הדלק כך שלא יהיו פליטות כתוצאה מתהליך הניקוי. גם בניקוי מכלי דלק באילת, הייתה דרישה שלא לפתוח את מכל הדלק, אלא אם הוא מחובר למסנן פחם שמסנן את האוויר ממיכל הדלק לפני שהוא משוחרר לסביבה.
ללא דרישה רגולטורית, לא יעשה שימוש בישראל בשיטת ניקוי מכל דלק "סגורה" בשל המחיר הגבוה.
--------
קישורים רלוונטיים: