מעבדה לבדיקות איכות סביבה

בין אם נדרשת לבצע בדיקת קרקע, שפכים, מים או אוויר על ידי הרשויות, או לצרכים שלך, חשוב לדעת איזה בדיקות קיימות, מה ההבדלים בינהן, מי רשאי לבצע אותן, כמה הן עולות ואילו מעבדות מציעות אותן.

מונחים חשובים

• ניטור: מדידה. לרוב הכוונה למדידה מתמשכת לפרק זמן ארוך, אך יש מקרים בהם המונח ניטור מתייחס לדיגום, כמו בניטור שפכי תעשיה.
• דיגום: לקיחת דוגמא מהחומר הנבדק
• אנליזה: ניתוח תוצאות דיגומים במעבדה
• מעבדה מוסמכת: מעבדה בעלת הסמכה בתוקף מאת הרשות להסמכת מעבדות עבור הבדיקה המסוימת אותה היא מבצעת. 

בדיקות איכות אוויר

בדיקות איכות אוויר (בדיקות זיהום אוויר) בודקות את ריכוז המזהמים באוויר ומשוות אותו לתקן המגדיר את ערכי הסף המותרים. רק בדיקות שבוצעו על ידי מעבדות עם הסמכה רלוונטית מהרשות להסמכת מעבדות, מוכרות על ידי הרשויות הרלוונטיות. ישנם מספר סוגים של בדיקות איכות אוויר:

דיגום סביבתי באוויר פתוח הוא לקיחת דוגמא של האוויר במקום ובזמן מסוימים וניתוח (אנליזה) של ריכוז המזהמים הרלוונטיים לבדיקה. הדיגום הסביבתי באוויר הפתוח משלים את תחנות ניטור איכות האוויר שבודקות את ריכוז המזהמים בנקודות קבועות ולאורך זמן. 
לפרטים נוספים על דיגום סביבתי באוויר הפתוח

דיגום אוויר בארובות הוא לקיחת דוגמא של האוויר בארובה בזמן מסוים וניתוח (אנליזה) של ריכוז המזהמים הרלוונטיים לבדיקה. דיגום ארובות משמש את המשרד להגנת הסביבה בבדיקות פתע ובנוסף, מפעלים נדרשים לבצע דיגום ארובות תקופתי על פי תנאי היתר הפליטה או רשיון העסק
לפרטים נוספים על דיגום אוויר מארובות

ניטור רציף בארובה הוא מדידה קבועה ומתמשכת של האוויר הזורם בארובה לשם ניתוח ריכוז המזהמים הרלוונטיים לניטור. כ – 70 מפעלים בישראל בהם כ - 170 ארובות, מחויבים בניטור רציף של הארובות על פי הוראות  היתר הפליטה לאוויר.
לפרטים נוספים על ניטור רציף בארובות

ניטור איכות אוויר באוויר הפתוח מבוצע באמצעות תחנות ניטור נייחות או ניידות המודדות לאורך זמן את ריכוז המזהמים באוויר בנקודה בה הן מוצבות לצד מערך ניטור האוויר הארצי בו כ – 140 תחנות נייחות וניידות, רשויות מקומיות וגופים פרטיים מציבים תחנות ניטור איכות אוויר לקבלת תמונה עדכני ומפורטת על איכות האוויר בשטחן.
לפרטים נוספים על ניטור איכות אוויר

בדיקות שפכים

ניטור שפכי תעשיה הוא בעצם דיגום של שפכי תעשיה לבדיקת ריכוז מזהמים בשפכים, היות ולא נדרש כיום ניטור שאינו נקודתי לשפכי תעשייה בישראל. הדיגום של שפכי תעשיה מתבצע באמצעות לקיחת דוגמא בנקודת דיגום מאושרת ושינועה לניתוח (אנליזה) במעבדה מוסמכת.

הניטור/דיגום של שפכי התעשייה חל על שפכי תעשייה המוזרמים אל מערכת הביוב העירונית וכן על ניטור המבוצע על ידי תאגידי המים והביוב וכן על ידי המפעלים. רק בדיקות שבוצעו על ידי דוגם מוסמך ומעבדות עם הסמכה רלוונטית מהרשות להסמכת מעבדות, מוכרות על ידי הרשויות הרלוונטיות.
לקריאה נוספת על ניטור ודיגום שפכי תעשיה

בדיקות קרקע

מדיניות של המשרד להגנת הסביבה מגדירה איזה עסקים נדרשים לבצע בדיקת זיהום קרקע כחלק מתנאי רשיון העסק שלהם או היתר הרעלים, ואיזה יזמים או בעלי קרקע נדרשים לבצע בדיקת זיהום קרקע כחלק מתהליכי התכנון וקבלת היתר בנייה.

בדיקת מזהמים בקרקע מבוססת על 3 שלבים עיקריים:

סקר היסטורי: בדיקה ראשונית מבוססת על מסמכים ושיחות עם גורמים רלוונטיים לצורך היכרות עם האתר ובדיקת פוטנציאל ראשוני לזיהום קרקע. סקר היסטורי מבוצע ללא דיגום קרקע או קידוחים.
לפרטים נוספים על סקר היסטורי.

סקר גז קרקע: מסייע באיתור מוקדי הזיהום בקרקע וייעול סקר הקרקע שמגיע אחריו. יכול לשמש גם לבירור נקודתי, האם יש חדירת גזי קרקע למבנים קיימים והאם יש להתקין בהם אמצעי מיגון ואוורור סקר גזי קרקע לא נדרש בכל המקרים, אלא בעיקר כשיש חשד למזהמים שהם חומרים נדיפים או חצי נדיפים. רק דוגם גז קרקע מוסמך ומעבדה עם הסמכה רלוונטית מהרשות להסמכת מעבדות יכולים לבצע את סקר גזי הקרקע.
לפרטים נוספים על סקר גז קרקע

סקר קרקע: בדיקה פיזית של קרקע החשודה בזיהום, באמצעות קידוחים ולקיחת דגימות קרקע שנבדקות במעבדה מוסמכת. לרוב סקר הקרקע מגיע לאחר ביצוע סקר היסטורי וסקר גז קרקע והוא מסתמך על ממצאיהם. מטרת סקר הקרקע למדוד, למפות ולקבוע את סוג המזהמים וריכוזם בקרקע ואת הסיכון הנשקף לסביבה ולבריאות הציבור. רק דוגם קרקע מוסמך ומעבדה עם הסמכה רלוונטית מהרשות להסמכת מעבדות, יכולים לבצע שלבים מסוימים בסקר הקרקע.

במידה וממצאי סקר הקרקע מעלים כי הקרקע טעונת טיפול לפי מדיניות המשרד להגנ"ס, הוא יכלול המלצות לשיקום הקרקע המזוהמת.
לפרטים נוספים על סקר קרקע

כל השלבים חשובים: דיגום – שינוע - אנליזה

מרבית הבדיקות הסביבתיות מבוצעות בשני שלבים: דיגום (נטילת דוגמא מהחומר לבדיקה) ואנליזה (ניתוח הדגימה). בסוגי בדיקות רבים, יש הסמכה שונה לדוגם שמבצע את תהליך הדיגום ולמעבדה שמבצעת את האנליזה הכימית ומפיקה את דו"ח הבדיקה.

אך אנשים רבים לא יודעים כי גם תהליך השינוע של הדגימה למעבדה הוא בעל חשיבות עצומה ובהתאם חלים עליו הוראות מחמירות, שנודעו לוודא כי הדגימה מגיעה למעבדה ללא שנחשפה לתנאים שייגרמו לשינויים בערכים הנבדקים.

פסילה של בדיקות מעבדה

אי הקפדה על אחד משלבי התהליך (דיגום-שינוע-אנליזה) יכול לגרום לפסילה של בדיקת מעבדה. בשנים האחרונות היו מספר מקרים בהם בית המשפט פסל תוצאות של בדיקות מעבדה מוסמכת בשל אי הקפדה על נהלי הדיגום, השינוע או האנליזה.

לדוגמא, לפני כשנה דיווחנו על זיכוי של מחלבות גד מאישום פלילי בגין הזרמת שפכים בשל שורה של פגמים בתהליך הדיגום בהם הכיר בית המשפט.

טיפים לבחירת מעבדה לביצוע בדיקות סביבתיות

חריגה מערכי סף להזרמת מזהמים בשפכים או פליטת מזהמים לאוויר יכולה לגרור תשלומים של מאות אלפי ₪. כך גם תהליך של עלות שיקום קרקע מזוהמת. ביצוע לקוי של דיגום או בדיקה יכול להוביל לפסילת הבדיקה, מסקנות שגויות ובזבוז משאבים מיותר. לכן חשוב לבחור ספק אמין, מוסמך ומנוסה על פי ההמלצות הבאות:

1. הסמכה ודרישות סף מקצועיות לבדיקות איכות סביבה: משרדי הממשלה הרלוונטיים מגדירים לכל סוג בדיקה את הכללים וההסמכה הנדרשת לביצוע הדיגום (נטילת החומר לבדיקה), ולביצוע האנליזה (ניתוח הדגימה). חובה לוודא שלמעבדה יש את ההסמכה הנדרשת ושהיא בתוקף.
2. ניסיון: לוודא כי המעבדה מנוסה בביצוע הבדיקה הספציפית הנדרשת.
3. המלצות: לבקש לדבר עם 2-3 נציגים של חברות שעברו תהליך דומה עם המעבדה.
4. לוחות זמנים: לבקש התחייבות ללוחות זמנים.
5. סיום ההתקשרות: במידה והבדיקה מבוצעת כחלק מתהליך הדורש אישור של הרשויות לדו"ח הבדיקה, יש לוודא שההתקשרות לא מסתיימת לפני קבלת אישור הדו"ח על ידי הגוף הרלוונטי (ולא מסתיימת עם הגשת הדו"ח ללקוח).

מעבדות לבדיקות איכות סביבה: