מכון התקנים מציע שירות חדש: בדיקת מזהמים ממשפחת PFAS שמטרתה לצמצם הימצאות חומרים כימיים שגורמים לנזקים בריאותיים.

המודעות בישראל לנזקים מחומרים ממשפחת PFAS מתגברת לאחרונה, כאשר רשות המים פרסמה ממצאים של ניטור PFAS וחשפה בין היתר ריכוזי PFAS במוקדים פוטנציאליים להימצאות זיהום שכזה.

בעולם כבר פועלים לאסור את השימוש בחומרי PFAS או מטילים עליהם הגבלות שונות. קנדה קבעה תקן מחייב להימצאות חלק מחומריPFAS  במי שתייה. גם באיחוד האירופי ובארה"ב מקדמים במרץ את הנושא.

כתבות רלוונטיות:

1. הרגולטור בישראל בוחן מגבלות ותקינה לחומרי PFAS, 06.4.2021
2. ארה"ב פרסמה מפת דרכים למאבק ב-PFAS, 10.11.2021
3. הרגולטור הישראלי בודק את מזהמי PFAS, 02.2.2019
4. האם מי השתייה שלנו נגועים ב-PFAS שנספג ומצטבר בגופנו?, 12.11.2018
5. מידע נוסף על זיהום קרקע ומי תהום | infospot

מי יוכל לפנות למכון התקנים לבדוק PFAS?

המעבדה לכימיה בריאות וסביבה במכון התקנים מציעה את השירות ליצרנים, ליבואנים, ליצואנים וללקוחות פרטיים. תחומי הבדיקה העיקריים ל-PFAS הם מזון וחומרים שבאים איתו במגע, אך גם בדיקת קרקע ומים. הבדיקה נערכת באמצעות מכשור אנליטי מתקדם מסוג LCMS.

תרכובותPFAS  משמשות בטווח רחב מאוד של יישומים בשל תכונותיהן הייחודיות, ביניהם ציפויי מחבתות וסירים, תוספים דוחי שמן ומים לטקסטיל וחומרים מעכבי בערה וכיבוי אש. השימוש בהם נפוץ כבר עשרות שנים.

השימוש במוצר המכיל PFAS עם ההשלכות הסביבתיות המשמעותיות ביותר הוא ככל הנראה קצף כיבוי המשמש לכיבוי שריפות של נוזלים דליקים, שבו עושים שימוש בכיבוי של תשתיות ומכלי דלק וכן בכיבוי בעולם התעופה האזרחי והצבאי. 

לדברי מכון התקנים, הבעיה העיקרית בחומרים האלו היא העמידות שלהם לפריקות ביולוגות שמקשה לסלקם מהמערכת האקולוגית והבריאותית שלנו.

לצד עמידותם, חומרי ה-PFAS בעלי מסיסות גבוהה במים ולכן נודדים במהירות ומגיעים למי תהום וכך חוזרים אלינו הצרכנים ומרעילים אותנו שוב ושוב. לכן יש להם השפעות בריאותיות מזיקות המגדילות סיכוי למחלות שונות בינהן סרטן, מחלות לב, מומים מולדים, בעיות פוריות, פגיעה בכבד, עיכוב התפתחותי, הריונות בסיכון גבוה, דיכוי התפקוד של מערכת החיסון ועוד.

ארה"ב פרסמה מפת דרכים למאבק בזיהומי PFAS

לאחרונה דיווחנו כאן שהסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית מתכוונת להגדיל את ההשקעות במחקר, להגביל את השימוש בכימיקלי ה-PFAS ולהאיץ את השיקום מהזיהום שנגרם מהם.

הסוכנות פרסמה מפת דרכים המשרטטת את התמודדות ארה"ב עם הסיכון מקבוצת החומרים PFAS בשנים הקרובות, במימון של מעל 10 מיליארד $. בין היתר, במפת הדרכים מופיעה סקירה של פעולות קודמות שבוצעו נגד PFAS, כוונה להגביל את הניטור ולהרחיב את בסיס הנתונים והמידע על חומרים אלה וקביעת לוחות זמנים להטלת מגבלות על  PFAS במי שתייה וכן באוויר ובשפכים.

האסטרטגיה העיקרית המוצגת במפה היא להגדיל את ההשקעות במחקר, להגביל את השימוש ב    PFAS ולהאיץ את השיקום מהזיהום שנגרם מהם.

במקביל, אירופה פועלת לאסור את השימוש בכלל חומרי הקבוצה PFAS. לפני כשנה האיחוד האירופי קבע ערך סף למי שתייה לפיו כל אחד מהחומרים המרכיבים את קבוצת PFAS  יכול להימצא במי שתייה בריכוז עד 100 ,PPT וריכוז של מספר חומרי PFAS  מעורבבים לא תעלה על 500 PPT. עוד קודם, קנדה קבעה תקן מחייב להימצאות חלק מחומרי PFAS  במי שתייה, לפיו הכמות המרבית של PFOS  המותרת היא 600 PPT ושל PFOA – 200 PPT. בעקבות כך, ועדה מייעצת למשרד הבריאות הישראלי המליצה לאמץ תקן זה גם בישראל.

יש לציין שריכוז ה-PFAS שנמצא עד כה במי התהום בישראל אינו חורג מהתקן, על פי בדיקות ראשוניות של רשות המים. בעקבות הממצאים שהעלו כי חומרי בעירה הם הגורם העיקרי להימצאות PFAS בארץ, רשות המים החליטה לנטר מקומות שבהם היה כיבוי של שריפות דלקים גדולות בארץ, כמו חוות דלק גדולות, אתרי אימונים בקצף כיבוי, שדות תעופה אזרחיים וצבאיים ואתרים תעשייתיים שמחזיקים חומרים מסוכנים דליקים. גם בהם כמעט לא נמצאו חריגות משמעותיות אך רשות המים קוראת לבצע פעולות מנע, כפי שנוקטים בעולם.

מעבדות לבדיקות איכות סביבה: