המשרד להגנת הסביבה פרסם להערות ציבור טיוטת הנחיות לביצוע בדיקות אטימות בתחנות דלק, שתחליף את מסמכי ההנחיות הקיימים.
עד היום תחנות הדלק נדרשו לבדיקות אטימות אחת ל-5 שנים בלי קשר לרמת הסיכון שנובעת מסוג המתקנים (בעלי מיכל כפול או יחיד, גיל המתקנים וכו'), ובלי קשר לרגישות הסביבתית באזור שבו ממוקמות תחנת הדלק (למשל רגישות הידרולוגית של מי תהום).
לפי ההנחיות החדשות, המצב הקיים ישתנה, ותחנות דלק הכוללות מתקנים (צנרת ומיכלים) ישנים בעלי דופן אחת ו/או שרמת הרגישות הסביבתית באזורן גבוהה (רגישות הידרולוגית ומרחק מריכוזי אוכלוסייה) יידרשו לבצע בדיקות אטימות מקיפות יותר ובתדירות גבוהה יותר.
כמו כן מגדיר העדכון את שיטות בדיקת האטימות המותרות במצבים שונים (בדיקה תקופתית, בדיקה אחרי השבתה, בדיקה של מתקן חדש וכו') ומוסיף 2 שיטות בדיקה שאינן נפחיות (ואקום ובדיקה אקוסטית).
עדכון ההנחיות בנושא בדיקות האטימות הוא חלק ממהלך רחב יותר של המשרד להגנ"ס, שעליו דיווחנו בעבר ושבמסגרתו נקבעה מדיניות חדשה למניעת זיהום קרקע ומי תהום ממתקנים תת-קרקעיים בתחנות דלק.
לפי נתוני המשרד להגנ"ס יש בישראל היום כ-2,200 תחנות דלק, כולל תחנות מושבתות. רוב תחנות הדלק (כ-80%) נמצאות באזורים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה ובינונית ובסמוך לאזורים מיושבים במרחק של עד 70 מטר ממרכזי אוכלוסין (כ-70%). יתרה מזו, בכ-1,200 מתחנות הדלק האלה מותקנים מיכלים וצנרת בעלי דופן אחת, שמ-1997 נאסר להתקין אותם אבל לא נאסר להשתמש בהם. עד כה נבדקו כ-700 מהן לזיהום קרקע ומי תהום ולפי הממצאים, בכ-90% מתחנות הדלק האלה נמצא זיהום קרקע. בעשרות מהן נמצא גם זיהום מי תהום.
במסגרת המדיניות שאושרה לפני כשנה יושבתו בהדרגה כלל מתקני הדלק התת-קרקעיים בעלי דופן אחת. תחנות דלק שנמצאות באזור של רגישות הידרולוגית גבוהה או במרחק קטן מריכוזי אוכלוסייה יידרשו לכך עד שנת 2035, ויתר תחנות הדלק עד שנת 2040.
ההנחיות המעודכנות בנושא בדיקות אטימות צפויות להיכנס לתוקף ב-1.1.2026 ויחליפו את ההנחיות הקודמות בנושא מ-2005 ומ-2016.
הערות ציבור אפשר להגיש עד 4.12.2025. קישור לטיוטה המלאה בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:
עד כה ההנחיות קבעו שיש לערוך בדיקת אטימות למיכלים ולצנרת של תחנות דלק אחת ל-5 שנים לפחות, אחרי כשל בבדיקת אטימות ולפני הזרמת דלק ראשונה.
לפי הרגולציה הקיימת, לרמת הסיכון הסביבתי ולרגישות הסביבתית של אזור תחנת דלק אין השפעה על דרישות בדיקות אטימות. כלומר, תחנות דלק הממוקמות באזורים בעלי רגישות סביבתית גבוהה (רגישות הידרולוגית או קרבה של עד 70 מטר לריכוזי אוכלוסייה) מבצעות את בדיקות האטימות באותו היקף ובאותה תדירות כמו תחנות דלק שאינן באזור רגישות סביבתית זו. כמו כן גם לגיל המתקן אין השפעה על הדרישות, כך שגם תחנות דלק שיש בהן מתקנים ישנים בעלי דופן אחת וגם כאלה שיש בהן מתקנים בעלי דופן כפולה מבצעים את אותן בדיקות.
עוד סוגייה היא רגישות הבדיקות. בדיקות האטימות כיום מבוצעות באמצעות מכשיר העומד בתקן של הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב (EPA). ואולם, המשרד להגנ"ס סבור שלבדיקת האטימות הזו יש חסרונות, העיקרי הוא סף גילוי דליפה לא מספק של 0.189 ליטר לשעה. כלומר, דליפות של עד 1,655 ליטר דלק בשנה ממיכל תת-קרקעי יחיד לא יאותרו בבדיקה זו. הדבר מגביר את החשש לדליפות כרוניות ממתקנים תת-קרקעיים שלא יאותרו. יתרה מזו, הבדיקות אינן מזהות כשל בחלקו העליון של מיכל הדלק. גם אם אין בחלק זה דליפה של נוזלים, הוא יכול לגרום לדליפת אדי דלק לקרקע ולגרום לזיהום אוויר.
במשרד להגנ"ס מסבירים שמטרת ההנחיות החדשות היא למנוע ולצמצם זיהומים ומפגעים סביבתיים מתשתיות דלק תת-קרקעיות, ובייחוד דליפות לקרקע, למי התהום ולסביבה.
אלה עיקרי העדכונים בהנחיות:
במשרד להגנ"ס מעריכים שהעלות השנתית של עדכון ההנחיות בנושא בדיקות אטימות עומדת על כ-18 מיליון ₪, תוספת של כ-15 מיליון ₪ לחברות הדלק בהשוואה למצב הקיים שעלות היישום השנתית שלו כ-3 מלש"ח. העלות השנתית הממוצעת לתחנת דלק נאמדת בכ-6,700 ₪.
עדכון ההנחיות בנושא בדיקות אטימות לתחנות דלק הוא חלק ממדיניותו החדשה של המשרד להגנ"ס בנושא מניעת זיהום קרקע ומי תהום ממתקנים תת-קרקעיים בתחנות דלק שנכנסה לתוקף לפני כשנה, בחודש אוקטובר 2024.
המדיניות המעודכנת, שנסמכת על המדיניות הנוהגה בנושא בארה"ב ובאירופה, מבקשת למנוע זיהום קרקע ומי תהום מצנרת ומיכלי דלק תת-קרקעיים בתחנות דלק.
חלק מרכזי מהמדיניות עוסק בצנרת ובמיכלי דלק תת-קרקעיים בעלי דופן אחת, שהם כאמור בעלי סיכוי גבוה יותר לגרום לדליפות דלק ולזיהום קרקע ומי תהום ככל שגיל מיכלי הדלק עולה (בהשוואה למיכלים בעלי דופן כפולה). כיוון שמ-1997 נאסר להתקין צנרת ומיכלים בעלי דופן אחת, אך לא נאסר השימוש בהם, אפשר להניח שרובם בני כמעט 30.
לפי נתוני המשרד להגנ"ס יש בישראל כ-1,200 תחנות דלק במותקנים בהם צינורות ומיכלים בעלי דופן אחת. עד כה נבדק בכ-700 מהן זיהום הקרקע ומי התהום ובכ-90% מתחנות הדלק האלה נמצא זיהום קרקע. בעשרות מהן נמצא גם זיהום מי תהום.
המדיניות החדשה מחייבת להשבית בהדרגתיות את כלל מתקני הדלק התת-קרקעיים בעלי דופן אחת. תחנות דלק שנמצאות באזור של רגישות הידרולוגית גבוהה או במרחק קטן מאוכלוסייה יידרשו לכך עד שנת 2035, ויתר התחנות – עד 2040.
נוסף על כך עוסקת המדיניות החדשה גם בהחמרת הדרישות החלות על מתקני דלק תת-קרקעיים מושבתים, בין שהם בעלי דופן אחת או דופן כפולה, וכאמור גם בהנחיות בנושא בדיקות אטימות למיכלים ולצנרות של תחנות דלק.
דוגמה לפער שיכול להיווצר בגלל סף הגילוי של בדיקות האטימות שנהוגות היום אפשר לראות בדוח השנתי על המצב הסביבתי של תחנות הדלק לשנת 2023 שהמשרד להגנ"ס פרסם בתחילת השנה.
אף שמהדוח עולה שמרבית הבדיקות שבוצעו בתחנות דלק בשנת 2023 היו תקינות, יש מאות תחנות דלק שנמצאו בהן מוקדי זיהום קרקע ומי תהום ונערכים בהם בשל כך תהליכים של חקירת קרקע ושיקום. ייתכן שהפער בין שיעור הבדיקות התקינות הגבוה לבין הכמות הגדולה של מוקדים זיהום נובע מכך שמדובר בדליפות דלק ישנות. ואולם ייתכן שהוא גם נובע מכך שדליפות דלק לא תמיד מאותרות בשיטות הבדיקה הנהוגות היום, בטרם עדכון ההנחיות נכנס לתוקף.
לפי נתוני המשרד להגנ"ס יש בישראל כאמור כ-2,200 תחנות דלק, 66% (1,450) מהן תחנות דלק ציבוריות, והיתר 34% (750) תחנות דלק פנימיות (בקיבוצים, מפעלים וכו'). מבין תחנות הדלק הציבוריות, 780 תחנות מופעלות על-ידי ארבע חברות הדלק הגדולות (פז, דלק, סונול, דור אלון), עוד 440 תחנות דלק ציבוריות מופעלות באמצעות זכיין עצמאי של אחת מארבע החברות הגדולות.
---
מסמכים רלוונטיים: