משפט סביבתי - אכיפה סביבתית

משפט סביבתי | אכיפה סביבתית
המשפט הסביבתי הוא נקודת המפגש בין משרד להגנת הסביבה, העסקים והארגונים הירוקים. בשנים האחרונות אנו עדים ל"משפטיזציה" של תחומים רבים וגם של תחום איכות הסביבה. לכן חשוב להכיר את התחום ואת המשפטנים הבכירים.
  • מאת:
  • עודכן בתאריך: 05/2/2019

תחום המשפט הסביבתי מתבסס על דיני איכות הסביבה המאפשרים ביצוע אכיפה סביבתית על ידי מספר גורמים: המשרד להגנת הסביבה, רשויות מקומיות, גורמים אזרחיים פרטיים וארגונים סביבתיים. 

מי שמתווה את מדיניות האכיפה הסביבתית ואחראי גם על החקיקה הסביבתית ויישומה הוא המשרד להגנת הסביבה, אשר משתמש ב- 3 כלי אכיפה עיקריים:

1. אכיפה מינהלית סביבתית

אכיפה מינהלית מבוצעת על ידי המשרד להגנת הסביבה באמצעות צווים שהוא מוציא לגורם המזהם, מכוח החוקים הסביבתיים השונים. מטרת הצווים לעצור את המפגע הסביבתי ובמידת האפשר להחזיר את המצב הסביבתי לקדמותו. אין לאכיפה המנהלית מטרה עונשית.

דוגמא: צו פינוי חומרים מסוכנים שאוחסנו במפעל ללא היתר רעלים

2. עיצומים כספיים

העיצום הכספי הוא כלי אכיפתי חדש יחסית בארגז הכלים של המשרד להגנת הסביבה, שנכנס לחקיקה הסביבתית בעשור האחרון, ומופיע בחוקים כגון חוק אוויר נקי, מרשם פליטות לסביבה (מפל"ס), חוק האריזות, חוק פסולת אלקטרונית ועוד.

העיצום הכספי הוא מעין פתרון ביניים בין האכיפה המינהלית לבין האכיפה הפלילית. מצד אחד הוא לא נועד לתיקון המפגע (כמו בצו מנהלי), מצד שני הוא מייצר הרתעה וענישה (כמו באכיפה פלילית), אך בפרק זמן יותר קצר וללא אישום פלילי או מעורבות בית משפט.

3. אכיפה פלילית סביבתית

אכיפה פלילית סביבתית היא כלי ענישתי והרתעתי שהמשרד להגנת הסביבה עושה בו שימוש במקרים חמורים יותר (מאשר באכיפה מנהלית או עיצומים כספיים). אכיפה פלילית, משמעותה הגשת כתב אישום פלילי לבית המשפט, על פי החוקים הסביבתיים השונים. מכיוון שהתהליך הפלילי הינו ממושך ולרוב נמשך מספר שנים, ואשר דורש השקעת משאבים גדולה מצד המשרד להגנת הסביבה, נעשה בו שימוש רק במקרים שהמשרד להגנת הסביבה סבור כי סיכויי ההרשעה הם גבוהים. 

לראייה, לפי דו"ח הלשכה המשפטית במשרד להגנת הסביבה לשנת 2017, פחות מ-3% מהתביעות הסביבתיות שהגיש המשרד להגנ"ס הסתיימו בזיכוי. הנה דוגמא לאחד הזיכויים החריגים: הפסד למשרד להגנ"ס בביהמ"ש.

אכיפה אזרחית של עמותות סביבתיות

החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) משנת 1992 מאפשר למספר מצומצם של גופים, המוכרים על ידי המשרד להגנת הסביבה, לתבוע תביעות אזרחיות נגד מפעלים ועסקים מזהמים, ולקבל מבית המשפט צו להפסקת המפגע.

בתביעה אזרחית, לרוב התובע צריך להיות אזרח שנגרם לו או לנכסיו נזק. עבירות סביבתיות כמו הזרמת שפכים תעשייתיים לביוב העירוני או זיהום קרקע, לרוב לא מביאות לנזק משמעותי מספיק לאזרח מסוים כך שתהיה לו מוטיבציה לפתוח בהליך משפטי. לכן, החוק ממנה מעין "נאמנים" לציבור שתפקידם לשמור על האינטרס הציבורי בהיבטי איכות סביבה המוגדרים בחוק. לאותם גופים, ניתנת הרשות להגיש תביעות אזרחיות כנגד מזהמים גם אם להם עצמם לא נגרם כל נזק.

בין הגופים המוכרים להגשת תביעות אזרחיות סביבתיות על פי החוק למניעת מפגעים סביבתיים:

  1. רשות הטבע והגנים
  2. קק"ל
  3. החברה להגנת הטבע
  4. אדם טבע ודין
  5. צלול
  6. המועצה לישראל יפה
  7. חיים וסביבה

בתחילת 2018, תחת השר זאב אלקין, הצטרפה לרשימה העמותה 'ירוק עכשיו' לאחר שבתקופתו של עמיר פרץ, ששימש כשר להגנ"ס, בקשתם סורבה בטענה שהם מתמקדים בפעילות הפלשתינית בשטחים. לפני כשנתיים המשרד להגנ"ס הסיר את עמותת מלר"ז מהחוק למניעת מפגעים סביבתיים עקב מה שהגדיר כשימוש לרעה בסמכות שמעניקה החוק.

בתחילת שנת 2019, אושר תיקון לחוק, המרחיב את המקרים בהם הארגונים הסביבתיים המוגדרים בחוק, יכולים לתבוע חברות בגין מפגעים סביבתיים

תביעות אזרחיות סביבתיות

בשנים האחרונות אנו עדים להתגברות של תביעות ייצוגיות סביבתיות אשר מוגשות על ידי אזרחים או גורמים פרטיים. 

דוגמא: 12.4 מיליון ₪ בפשרה של תביעה ייצוגית על איכות אוויר

הממונים במשרד להגנת הסביבה על אכיפה סביבתית

את השלבים הראשונים של האכיפה הסביבתית מבצעים עובדי המחוזות של המשרד להגנ"ס ובמידת הצורך מערבים את אשכול פיקוח ואכיפה בראשותו של הסמנכ"ל יצחק (בנדה) בן דויד. במידה ונדרש ליווי משפטי מערבים גם הלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, בראשותה של היועצת המשפטית, עו"ד דלית דרור.

קריאה נוספת

להלן רשימה של כתבות מעניינות בתחום המשפט הסביבתי:


מסמכים רלוונטיים:

  1. דוח פעילות לשנת 2017, הלשכה המשפטית במשרד להגנ"ס [pdf]

משפט סביבתי

אנשי מפתח
ספריית מסמכים
מילון מונחים