בקווי היסוד של הממשלה החדשה נקבע כי בתוך שישה חודשים מיום כינונה יועבר חוק אקלים בגרסה מחמירה, וכי תוחמר האכיפה על תעשיות מזהמות. נושאים אלו עמדו בראש סדר העדיפויות גם תחת הממשלה הקודמת.

אלא שההתמקדות בשני נושאים אלו מסיחה לדעתי את תשומת הלב מהבעיות הסביבתיות העיקריות של מדינת ישראל, שכן, בניגוד להנחה המקובלת, התעשייה הישראלית אינה מגורמי הזיהום העיקריים. באשר לגזי חממה, ניתן לצמצם את שיעור פליטתם במידה ניכרת עוד לפני שנזדקק להחמרת הוראות חוק האקלים.

כתבות רלוונטיות:

1. מפל"ס 2021: מגמות בהזרמת שפכים לים ולנחלים, 30.8.2022
2. עשור למפל"ס: הפחתה מתמשכת בפליטת רוב המזהמים, 25/8/2022
3. המפל"ס לשנת 2020: מגמה מעורבת בהפחתת פליטות, 30.8.2021
4. שריפות פסולת תרמו 60% מפליטות חומרים מסרטנים, 05/11/2019

טיפול לקוי בפסולת, ולא התעשייה, הוא גורם זיהום עיקרי

המשרד להגנת הסביבה מפיק מדי שנה דו"ח מרשם פליטות (מפל"ס). מהדו"ח האחרון עולה כי נפלטו לאוויר כ-1,090 טון חומרים מסרטנים או חשודים כמסרטנים. מתוך כמות זו, פלטו מגזרי התעשייה ותחנות הכוח רק כ-3%.

כך למשל, הפליטה מהתעשייה באזור חיפה, המדאיגה מאוד את הציבור, הייתה 4 טון לשנה בלבד, שהיא כמות של כ-0.37% מכלל פליטת החומרים המסרטנים במדינה. לעומת זאת, שריפות למיניהן של פסולת עירונית, פסולת חקלאית ופחמי עץ מהוות 80% מכלל פליטת החומרים המסרטנים.

עוד נמצא בדו"ח שהתעשייה היא לא הפולטת המרכזית גם של מזהמים אחרים דוגמת חלקיקים נשימים, תרכובות חנקן, תרכובות גופרית, חומרים אורגניים ואמוניה. שיעור הפליטה של מזהמים אלה מענפי הפסולת, החקלאות, ייצור החשמל והתחבורה גדול בדרך כלל הרבה יותר.

דו"ח ועדת גרמן שפרסמה הכנסת בשנת 2018 עסק בזיהום אוויר הנגרם משרפות פסולת בשטחים פתוחים. על פי ההערכה שהופיעה בו, כמות הפסולת שנשרפת בשטחים פתוחים מדי שנה היא כ-250,000 טון, כ-5% מסך הפסולת העירונית המיוצרת במדינת ישראל. שריפות אלו אחראיות לפליטה של 43% מסך החומרים המסרטנים הנפלטים בשנה בישראל. להערכתי, הכמויות הנשרפות גדולות הרבה יותר.

בנוסף, חלק ניכר מהפסולת החקלאית הצמחית - למעלה ממיליון טון בשנה - נשרף וגורם על פי המפל"ס לפליטת 33% מסך החומרים המסרטנים ולפליטת כמות גדולה של גזי חממה.

פליטות מתאן מפסולת הן מקור מהותי של גזי חממה

גורם המשפיע באופן מהותי על פליטת גזי החממה בישראל הוא הטיפול הלקוי בפסולת והטמנתה ללא ייצוב. על פי דו"ח המפל"ס, גז המתאן אחראי לכ-12% מסך פליטות גזי החממה, וכ-75% ממנו נובע מהטמנה של פסולת לא מעובדת. לצורך השוואה, כמות פליטת המתאן הנפלטת מדליפות בתהליך ייצור וחלוקת הגז הטבעי בישראל עומד על 0.3% בלבד.

הבעיה למעשה חמורה הרבה יותר, שכן לאחרונה נטען, על בסיס נתוני מדידות לווין, כי כמות המתאן הנפלטת ממטמנות גבוהה כמעט פי 10 ממה שדווח למפל"ס. ואמנם על פי הספרות אתרי ההטמנה תורמים לכ-20% מהפליטות של גזי החממה בעולם. מכאן, קל מאוד למצוא מקור משמעותי לגזי חממה ולטפל בו עוד לפני ההיזקקות להחמרת נוסח חוק האקלים.

ישראל נמצאת הרחק מאחור בטיפול בפסולת

בישראל מטמינים כ-80% מהפסולת כשהיא אינה מיוצבת, עובדה הממצבת את ישראל באחד המקומות הנמוכים בהשוואה למדינות מתקדמות. פסולת יכולה להוות מקור מעולה לאנרגיה מתחדשת, שכן הפקת אנרגיה מפסולת במתקן השבה מייצרת כ-500 קוט"ש/טון אנרגיית חשמל וכ-1000 קוט"ש/טון אנרגית קיטור. במדינות שבהם שיעור המיחזור גבוה מאוד, גם שיעור ההשבה גדול במקביל. נכון לעשור הקודם, בצרפת יש כ-125 מתקני השבה, בגרמניה כ-100 מתקנים ואילו במדינת ישראל אין ולו מתקן אחד.

גם הטיפול בפסולת בניין נמצא מתחת לכל ביקורת. במדינת ישראל נוצרים מידי שנה כ-6.2 מיליון טון פסולת בניין (על בסיס נתוני שנת 2019). על פי האומדנים, כפי שהם מדווחים בדו"חות מבקר המדינה, מתוך כמות זו מושלכים בשטחים הפתוחים כ-2.2 מיליון טון פסולת בניין, בקצב של כ-500 משאיות ביום. בשנת 2019 נתפסו על ידי פקחי המשרד להגנת הסביבה כ-260 משאיות בלבד. דהיינו, שיעור תפיסת משאיות עומד על כ-0.1% מסך המשאיות המשליכות.

עוד ב-2011 העריך המשרד להגנת הסביבה כי הושלכו בשטחים הפתוחים יותר מ-100 מיליון טון של פסולת בניין, שעלות הטיפול בה למשק גבוהה מ-5 מיליארד ₪. חלק מהפסולת הושלך לערוצי נחלים החיוניים כל כך למשטר הניקוז שנדרש במסגרת היערכות לשינוי אקלים. לצורך המחשה, במסגרת בקשות הסיוע של עירית רהט נכללה הערכה לפיה עלות פינוי פסולת הבניין הנמצאת בתחום העיר היא בסדר גודל של כ-300 מלש"ח.

הפתרון: טיפול נכון בפסולת יפחית זיהום אוויר וגזי חממה

הנתונים שהובאו לעיל מצביעים על כך שמוטב להשתחרר מתפיסות מקובעות לפיהן התעשייה היצרנית היא שורש כל רע. יש להציב את הטיפול בפסולת בראש סדר העדיפות הממשלתית. במסגרת זו הטיפול הנכון בפסולת יביא הן להפחתה דרסטית בפליטת חומרים מסרטנים והן להפחתה מהותית של פליטת גזי חממה של ישראל.

בנאומה האחרון של השרה סילמן בכנס סביבה 2050, היא העמידה את הטיפול בפסולת בראש סדר העדיפות המשרדי. אם ההבטחה תמומש, יזכה הטיפול בפסולת בישראל למעמד הראוי לו ונקבל הפחתה ממשית של פליטת חומרים מסוכנים וגזי חממה, ללא צורך בהכבדת יתר על התעשייה.

--------

מחבר המאמר, ברוך ובר, הינו יועץ סביבתי. עד לפני כשנה שימש במגוון תפקידים במשרד להגנת הסביבה: מנהל מחוז דרום, מנהל מחוז תל אביב, ראש אגף שפכי תעשייה, קרקעות מזוהמות ודלקים ועוד