כנס סביבה 2050 שהתקיים בשבוע שעבר הציב על הבמה את בכירי תחום איכות הסביבה בישראל והניב כמה סיפורים וחידושים ששווה להכיר.

בתחילת הכנס הציגה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן את משנתה לראשונה. היא הדגישה את כוונתה ליישם את אסטרטגיית הטיפול בפסולת וציינה כי תקדם נושאים שונים שהמשותף להם הוא הופעתם בקווי היסוד של הממשלה החדשה: קידום חוק האקלים, קידום חוק התלמ"ת למוכנות ותגובה לזיהום ים, תוכניות לשמורות טבע ימיות ותוכנית פעולה וחקיקה לשמירה על המגוון הביולוגי. דגשים נוספים של השרה סילמן בהמשך הכתבה.

במושב שעסק בנושא טיפול בפסולת העלו פתרונות נציגי חברות הפסולת המובילות בענף.

יבואנית הרכב כלמוביל הציגה את מפעל מיחזור סוללות הליתיום שנמצא בשלבי תכנון בימים אלה, ויבואנית טויוטה הציגה את התחרות שהשיקה לפני שנה לתמיכה במיזמים סביבתיים בסכום של 5 מיליון $.

חברת בזן הציגה את המיזמים שלה להקמת מפעלי מיחזור פסולת פלסטיק, כחלק מהאסטרטגיה החדשה שלה לייצור פולימרים ירוקים.

ובמושב אחר, חלק מהרגולטורים הפיננסיים, שבשנים האחרונות החלו לשלב נושאי סביבה ואקלים ברגולציה שלהם, הציגו בכנס את פעילותם: המפקח על הבנקים, החשב הכללי ונציג הבורסה.

כתבות רלוונטיות:

1. פרס של מיליון ₪ למיזם סביבתי חדשני, 13.9.2022
2. נחתם הסכם להקמת מפעל ראשון למיחזור סוללות רכב, 15.6.2022
3. האתגרים של חוק 'סוף חיי רכב' באירופה. בקרוב בישראל, 11.04.2021
4. הרחבת חוקי אחריות יצרן, 21.2.2021
5. למידע נוסף על פסולת | infospot

השרה להגנת הסביבה: ניישם את אסטרטגיית הפסולת

השרה החדשה עידית סילמן הודיעה כי לאחר שנים של שינויים במדיניות הטיפול בפסולת עירונית הגיעה העת ליישם, בדגש על קידום מכרזים להקמת מתקני קצה. ייתכן שעם החזרתו של גיא סמט לתפקיד המנכ"ל במשרד, הדגש יהיה על קידום מתקני השבה, זאת מאחר שניסה לקדם אותם כבר בגלגולו הראשון כמנכ"ל המשרד.

סרטון: דברי השרה להגנת הסביבה עידית סילמן

סילמן הוסיפה גם שבכוונתה לקדם את חוק האקלים כפי שסוכם גם בהסכמים הקואליציוניים, וכן את חוק התלמ"ת למוכנות ותגובה לזיהום ים. עוד הדגישה את הצורך לטפל בהשלכה פיראטית של פסולת, בשריפת פסולת, בהטמנה לא חוקית ובעבירות פסולת נוספות. היא הבטיחה שתחזק את גורמי האכיפה במשרד להגנת הסביבה ואת המשטרה הירוקה. אפשר להבין מדבריה שהיא לא תסכים להעביר את המשטרה הירוקה לסמכות של השר לביטחון פנים, איתר בן-גביר, כפי שדובר לפני הקמת הממשלה. בכנס היא אמרה בין היתר כי "כדי לשמור על המשילות והריבונות הסביבתית, ולהילחם בעבריינות סביבתית עלינו לחזק את יכולות הפיקוח, האכיפה וההרתעה שלנו. בין היתר על ידי שמירת שרשרת האכיפה במשרד".

סילמן הוסיפה שהיא מתכוונת לקדם גם חוק פסולת בניין לאחר ששנים מנסים להעבירוח ללא הצלחה. תופעות רבות של השלכת פסולת בשטחים פתוחים נובעות מהעדר חוק כזה. לצד זאת היא הדגישה חשיבות ששיתוף הפעולה ההדוק בין המשרד לבין הרשויות המקומיות ליישום מדיניות המשרד בשטח בתחום הפסולת ובתחומים נוספים.

היטל הטמנה דיפרנציאלי

מושב נוסף בכנס, בהנחייתו של סמנכ"ל תאגיד המיחזור לפסולת אלקטרונית מ.א.י אמנון שחרור, עסק בנושאי פסולת ומיחזור.

סרטון: סביבה 2050 מושב בנושא פסולת

עופר בוגין מחברת גרין-נט המפעילה מתקן למיון פסולת עירונית בירושלים, ציין במושב שכדי לפתור את הבעיות של ענף הפסולת, קרי להגדיל מיחזור והשבה ולהפחית הטמנה, יש להקים 7 מתקני השבה ו-7 מתקנים שיטפלו בפסולת אורגנית בשנים הקרובות, כי ללא מתקני הקצה האלה מרבית הפסולת תמשיך להגיע להטמנה.

בוגין הוסיף שכדי לממן את המתקנים ואת מתקני המיון צריך ליצור מודל כלכלי יציב שיבוסס על מספר מקורות. אחד ממקורות המימון ינבע מיישום עקרון "המזהם משלם", כלומר שימוש בדמי הטיפול שיצרנים ויבואנים משלמים דרך חוקי אחריות היצרן: אריזות, פסולת אלקטרונית, שקיות, פיקדון וכו'.

מקור מימון נוסף יגיע משימוש בהיטל הטמנה דיפרנציאלי. היטל כזה יהיה מופחת במקרה של פסולת שעברה מיון וכך שיהיה תמריץ כלכלי למיין פסולת.

בנוסף לכך, בוגין העלה הצעות אחדות הנוגעות ליישום חוק האריזות: להכניס תחרות לענף שכיום נשלט על ידי גוף יישום יחיד שהוכר על ידי המשרד להגנת הסביבה, להעלות את יעדי המיחזור כדי להגדיל את שיעור מיחזור האריזות, ולבסוף, מיון פסולת עירונית מעורבת  במתקני קצה טכנולוגיים מתקדמים לטובת עמידה ביעדי המיחזור.

גם עו"ד ערן ספיר מחברת ורידיס התייחס לחשיבות בגיבוש פתרונות לטיפול בפסולת העירונית המעורבת (פח ירוק). לדבריו חשוב שתהיה ודאות, בלעדיה יזמים לא ישקיעו בהקמת מתקני מיון ומתקני טיפול.

בנוסף לכך, ספיר אמר כי המימון להקמת מתקני הטיפול יכול להגיע מהעלאת היטל ההטמנה, שכיום הוא אחד הנמוכים בעולם המערבי, או מכספי קרן הניקיון שאינם מנוצלים באופן מספק.

עוד ציין ספיר את הבעייתיות שבקולות קוראים המספקים תמיכה לתקופה מוגבלת ומטילים את האחריות על היזם, ללא ודאות רגולטורית דוגמת איסור הטמנה של פסולת מעורבת שלא מוינה.

כלמוביל: נקים מפעל גדול למיחזור סוללות ליתיום

רוני קאופמן, סמנ"כלית פיתוח עסקי בחברת כלמוביל, דיברה בכנס על המעבר לרכב חשמלי שצפוי בשנים הקרובות ועל האתגרים הכרוכים בכך.

סרטון: מפעל מיחזור הסוללות של כלמוביל

אתגר אחד הוא הצורך בהטענת הרכב החשמלי. הדבר יביא לגידול משמעותי בצריכת החשמל. כמענה לכך רכשה כלמוביל את חברת אנרפוינט שמתמחה בהקמת גגות סולריים בבתים פרטיים, בשאיפה לספק חשמל להטענת כלי רכב חשמלי.

אתגר משמעותי נוסף הוא הסוללה. לדברי קאופמן משקל הסוללה הוא 40%-15% ממשקל הרכב, ועלותה היא 50%-30% מעלות הרכב. בנוסף לכך מתפתח מחסור בחומרי הגלם המשמשים לייצור הסוללות לאור הביקוש הגבוה.

ויש גם את האתגר שנוגע לטיפול בסוללה בסוף חייה ובשאלה מה ניתן לעשות איתה. משקלה הממוצע יכול להגיע לחצי טונה. קיימת סכנת התלקחות של הסוללה. בנוסף לכך, היא מורכבת מחומרים מסוכנים שיכולים לחלחל לאדמה ולגרום לזיהום קרקע ומי תהום. לדברי קאופמן, זו בעיה שישראל תצטרך להתמודד איתה בעוד כעשור, כשהסוללות של הרכבים החשמליים הראשונים יגיעו לסוף חייהן.

לשם כך כלמוביל תקים מפעל למיחזור סוללות ליתיום עם החברות כיל ו-EMS שיוכל לתת מענה לסוללות כלי הרכב החשמליים בסוף חייהן. לפי קאופמן המפעל יבדוק תחילה אם אפשר לחדש את הסוללות לטובת שימוש חוזר. אם יימצא שלא, תיבדק אפשרות להפוך את סוללת הרכב לסוללת אגירה, ובהיעדר מציאת שימוש אחר הסוללות יעברו גריסה לאבקה שחורה (Black Mass) שתשמש כחומר גלם לתהליכי ייצור אחרים, ביניהם סוללות חדשות.

טויוטה תחלק מענקים של 5 מיליון ₪

נציגת יצרנית כלי הרכב טויוטה בכנס, אופירה אבישי, סיפרה על תחרות ביוזמת החברה, במסגרתה התחייבה החברה לתת 5 מיליון ש"ח ליוזמות ישראליות בתחום הסביבה. לדבריה, טויוטה קיבלה מאות הצעות והן נבחנות כעת. ב-14 במרץ יוכרז הזוכה במקום הראשון. אבישי קראה ליזמים נוספים להגיש הצעה לסבב הבא של התחרות שייפתח בחודש יולי.

סרטון: תחרות מיזם סביבתי של טויוטה

טויוטה מתכוונת לקיים את התחרות במשך שנים. בכל שנה במשך 5 שנים ייבחר מיזם חדשני אחד שיזכה במיליון ₪. ההגשות ייבחנו על ידי צוות שופטים ושופטות, ביניהם חוקרי סביבה ובעלי בתי השקעות וקרנות השקעה.

בתוך כך הסבירה אבישי על האסטרטגיה של טויוטה ועל החלטת החברה לא להשקיע רק ברכב חשמלי אלא גם ברכבים היברידיים וברכבים המונעים בעזרת מימן. הסיבה לביזור ההשקעה היא שעדיין אין כיום תשתית מתאימה לרכב חשמלי בתפוצה גבוהה, כמו גם בשל האתגרים הנלווים, כגון טיפול בסוללות בסוף חייהן.

בזן נכנסת לתחום מיחזור פלסטיק

מיזם נוסף שהוצג בכנס סביבה 2050 הוא כוונתן של בזן והחברה הממשלתית לשירותי איכות הסביבה להקים מפעל למיחזור כימי של פסולת פלסטיק. במקביל הוצג מיזם על אודותיו דיווחנו לפני כשנה, של שיתוף פעולה בין בזן לחברת ורידיס לטובת הקמת מפעל למיחזור מכני של פסולת פלסטיק.

סרטון: מיחזור פסולת פלסטיק של בזן והחברה לשרותי איכות הסביבה

לפי התכנון, חברת ורידיס המתמחה באיסוף וטיפול בפסולת תהיה אחראית לאספקת חומר הגלם – פסולת פלסטיק, ושתי החברות יקימו יחדיו קו מיחזור מכני שיכלול מיון, שטיפה וגריסה של פלסטיק.

ד"ר רותם שמש מקבוצת בזן אמרה שהם מכוונים למיון איכותי, להפרדה לכמה שיותר צבעים ולכמה שיותר פולימרים, וכן לתהליכי שטיפה קרה וחמה. המיון האיכותי צפוי להיות יקר אך בחברה מכוונים גבוה כשאחת המטרות המרכזיות היא לסגור את המעגל ולמחזר את פסולת הפלסטיק למוצרי פלסטיק חדשים.

כעת, אומרים בבזן, הם בוחנים אפשרות שהתוצר של מפעל המיחזור המכני יתאים לתהליכי הפילמור כחלק מתהליך שיתקיים במפעל המיחזור הכימי (שיוקם בשיתוף פעולה עם החברה לשרותי איכות הסביבה).

אחד האתגרים של מיחזור פסולת פלסטיק הוא ששיטת המיחזור הנפוצה, קרי מיחזור מכני של שטיפה וגריסה, לא מאפשרת לתוצר המיחזור לבוא במגע עם מזון מסיבות בריאותיות. לעומת זאת, במיחזור כימי מפרקים את פסולת הפלסטיק ל'אבני הבניין' המקוריים – מונומרים, אתילן ופרופילן, ואז במתקני הפילמור, כמו אלה שיש בכאו"ל, מחברים אותם יחדיו לפולימר חדש באיכות גבוהה שיכול להתאים גם למגע עם מזון ואגב כך להגדיל את השוק לפסולת פלסטיק ממוחזרת.

המיחזור הכימי אמור לאפשר להשתמש לא רק בפסולת פלסטיק מופרדת במקור (שכמותה אין כמעט בישראל כיום), אלא גם בפסולת פלסטיק שמקורה בפסולת עירונית מעורבת מהפח הירוק, שעברה תהליך מיון במתקן מיון אזורי.

מיזמים אלה הם חלק ממימוש האסטרטגיה החדשה של בזן להשקיע בפולימרים ירוקים ולהפוך את פעילות החברה לסביבתית יותר. ביולי 2021 פרסמה בזן אסטרטגיה עסקית חדשה הכוללת השקעות של מאות מיליוני $ בייצור פולימרים ירוקים ומימן ירוק. בין השאר הציבה החברה יעד של 30% בייצור פולימרים ירוקים (חומר גלם לתעשיית הפלסטיק) עד 2030 מבין כלל הפולימרים שהיא מייצרת.

לשם עמידה ביעד התחייבה החברה להשקיע בפולימרים כ-170-240 מיליון $ עד שנת 2030. כחלק מההשקעה חתמה בזן על מזכר ההבנות עם חברת ורידיס להקמת מפעל למיחזור מכני של פסולת פלסטיק ולהבטחת מקורות פסולת פלסטיק לטובת פעילויות המיחזור הצפויות של בזן.

בקרוב: הוראות לבנקים לנתח סיכוני אקלים

אחת המגמות הבולטות בשנתיים או שלוש השנים האחרונות הייתה השילוב של נושאי אקלים וסביבה בענף הפיננסיים, והדבר בא לידי ביטוי גם בכנס סביבה 2050.

לדברי המפקח על הבנקים יאיר אבידן שהשתתף בכנס, הקונפליקט היחיד בין סביבה לצמיחה כלכלית הוא בין חשיבה לטווח קצר לחשיבה לטווח ארוך. בטווח הארוך אין קונפליקט – פעילות לא סביבתית אינה כלכלית. לדבריו, התמודדות עם משבר האקלים היא משימה לאומית מהמעלה הראשונה שלא יכולה להיפתר רק על ידי כוחות השוק ולכן יש חובה לפעילות ממשלתית.

סרטון: דברי המפקח על הבנקים יאיר אבידן

אבידן הודיע שבימים אלה הפיקוח על הבנקים מגבש הוראה בנקאית, מבוססת על עקרונות ועידת בזל לממשל תאגידי ומסגרת לניהול סיכונים, שתנחה את הבנקים כיצד לנתח תרחישים שונים בתחום סיכוני האקלים.

החשב הכללי במשרד האוצר גיא רוטנברג אמר בכנס שיוזמות ממשלתיות ירוקות שמקדמות את הסביבה, למשל השקעה באנרגיות מתחדשות, הן הדרך לעבור לכלכלה ירוקה ודלת פחמן. בתוך כך ציין רוטנברג חלק מהצעדים שמקדם משרד החשב הכללי כדי להפחית פליטות גזי חממה, כמו החלפת צי הרכב הממשלתי לרכב חשמלי, התחייבות להגיע לאיפוס פליטות עד 2050 במשרדי הממשלה, בניית תחנות כוח פוטו וואלטיות בדרום, מעבר לתלושי משכורת דיגיטליים, והנפקת האג"ח הירוקות לפני כשבוע.

יניב הירש, נציג הבורסה לניירות ערך שהשתתף בכנס, אמר כי לפי מדדים מובילים בעולם, השקעות ירוקות לא תמיד מניבות רווח בטווח הקצר אך בטווח הארוך הן נותנות תשואה עודפת.

הדברים נאמרו בכנס סביבה 2050