פסולת

ענף הפסולת בישראל עובר מהפך בשנים האחרונות כחלק ממגמה עולמית ששמה דגש על הפחתת הטמנת פסולת באמצעות הפחתה במקור, שימוש חוזר, מיחזור או השבה (הפקת אנרגיה מפסולת). 

חוקי אחריות יצרן מורחבת | מכלי משקה | אריזות | פסולת אלקטרונית

כחלק מהתהליך הזה, נחקקו בישראל בשנים האחרונות מספר חוקי 'אחריות יצרן מורחבת' המעבירים את האחריות על מימון ועמידה ביעדי מיחזור, ליצרנים והיבואנים המכניסים לשוק את אותם מוצרים שהופכים לאחר מכן לפסולת. במסגרת חוקי 'אחריות יצרן מורחבת' ניתן למנות את (לפי סדר כרונולוגי של מועד החקיקה):

1. חוק הפיקדון על מכלי משקה (1999)
2. החוק למיחזור וסילוק צמיגים (2007)
3. חוק האריזות (2011)
4. חוק פסולת אלקטרונית (2012)

פסולת עירונית (אורגנית וכללית): הפרדה במקור או מתקני מיון בקצה

מלבד חוקי 'אחריות יצרן מורחבת' נעשה בעשור האחרון ניסיון להנהיג הפרדה במקור של זרם הפסולת האורגנית הביתית (פחים חומים). במהלך השנים 2015-2016, החליט המשרד להגנת הסביבה, בתקופתו של השר אבי גבאי, לשנות את המדיניות הזאת ולהתמקד בהקמת מתקני קצה שיבצעו מיון לפסולת. שינוי המדיניות גרר ביקורת של גורמים שונים. 

בחציון השני של 2017 המשרד להגנת הסביבה את המדיניות החדשה לפסולת עירונית המתמקדת בהקמת מתקני מיון פסולת, מתקני עיכול אנארובי וגם מתקני שריפה להפקת אנרגיה מפסולת.

למידע נוסף על פסולת עירונית - לחץ כאן

פסולת בניין

מכל זרמי הפסולת בישראל, זרם פסולת הבניין נמצא במצב הכי פחות מתקדם, שכן שיעור ניכר ממנו, עדיין מושלך בשטחים ציבוריים במקום להגיע לאתרים מוסדרים. המשרד להגנת הסביבה מנסה להוביל בשנתיים האחרונות תהליך חקיקה שיעניק לרשויות המקומיות אחריות על אכיפה וטיפול בנושא פסולת הבניין לצד מנגנוני מימון תואמים. 

למידע נוסף על פסולת בניין - לחץ כאן

פסולת מסוכנת

ענף הפסולת המסוכנת עובר גם הוא שינויים בשנים האחרונות, משוק שנשלט בלעדית על ידי החברה הממשלתית, החברה לשרותי איכות סביבה, לשוק שנמצא בתהליכי פתיחה לתחרות תחת פיקוח מחירים ותנאים מגבילים נוספים.

למידע נוסף על פסולת מסוכנת - לחץ כאן

חברות לפינוי וטיפול בפסולת