לאחר תהליך מעמיק של גיבוש עקרונות והתייעצות עם הציבור ובעלי עניין בחודשים האחרונים, היום (ג') המשרד להגנת הסביבה מפרסם את האסטרטגיה החדשה לטיפול בפסולת עירונית (המסמך המלא בתחתית הכתבה).

היעדים לשנת 2030 די דומים לאסטרטגיה הקודמת שהושקה לפני כשלוש שנים, אך מעט מאתגרים יותר. הם כוללים את צמצום ההטמנה מ-80% בשנת 2020 לכ- 20% הטמנה בשנת 2030, לצד 54% מחזור ו-26% השבה לאנרגיה.

גם הצעדים העיקריים שיש לנקוט כדי להגיע ליעדי הפסולת דומים לאסטרטגיה הקודמת: הרחבת סוגי הפסולת היבשה שאפשר להשליך לפח הכתום, איסור הטמנה של פסולת שלא עברה מיון והעברה של הפסולת הממוינת שאינה בת מיחזור – להשבה לאנרגיה.

ובכל זאת יש באסטרטגיה החדשה מספר שינויים, ביניהם ניסיון חוזר ליישם הפרדה במקור של פסולת אורגנית בבתי התושבים באמצעות פחים חומים (ניסיון שנכשל ברובו לפני כעשור) וצמצום כמות הפסולת והפרדתה במקור באמצעות גביית תשלום מתושבים עבור פינוי פסולת לא מופרדת.

הצעדים החדשים, אמורים לצמצם את כמות הפסולת שתיוצר במקור, להגדיל את שיעור המיחזור ולצמצם את כמות הפסולת שתישלח להשבה.

השאלה הגדולה: האם המשרד להגנ"ס יצליח ליישם את האסטרטגיה השאפתנית, שכרוכה בתיקוני חקיקה נרחבים, שינוי התנהגות ומודעות ציבורית בקנה מידה רחב והקמה של מתקני מיון, טיפול והשבה של פסולת.

סרטון הצגת אסטרטגיית הפסולת החדשה

כתבות רלוונטיות:

1. התייעצות לגיבוש אסטרטגיית טיפול בפסולת, 04.10.2020
2. המשרד להגנ"ס עוצר את מתקני השבת האנרגיה מפסולת, 06.8.2020
3. יעד חדש: אפס הטמנה עד 2040, 03.2.2020
4. 9 מתקני השבה עד 2040, 29.7.2019
5. למידע נוסף על פסולת | infospot

תהליך מעמיק ומהיר לגיבוש האסטרטגיה

כזכור, עם חילופי התפקידים במשרד להגנת הסביבה וכניסתם לתפקיד של השרה גילה גמליאל והמנכ"ל דוד יהלומי לפני כ-8 חודשים, הוחלט להשהות את קידום אסטרטגיית הפסולת הקודמת ולבחון את הנושא מחדש.

ניכר כי נעשה תהליך מעמיק אך מהיר לגיבוש אסטרטגיית הפסולת החדשה. המשרד להגנ"ס בחן במשך כחצי שנה את הפתרונות המיטביים למשק הפסולת בישראל, תוך עריכת דיונים והתייעצות עם מאות גורמים ובעלי עניין.

תושבים ישלמו על פינוי פסולת לא מופרדת

אחד החידושים באסטרטגיה הוא דגש על צמצום הפסולת במקור, בין השאר באמצעות מנגנון גביית תשלום מהתושבים עבור פסולת לא מופרדת. מהלך זה אמור להפחית את כמות הפסולת שמייצרים התושבים, ובהתאם לכך גם את כמות מתקני ההשבה שיהיה צורך להקים כדי להתמודד עם הפסולת שלא ניתנת למחזור.

האסטרטגיה החדשה תאפשר לרשויות המקומיות לקבוע מנגנון תימרוץ כלכלי לתושבים (Save as you Throw, "מחזרו וחסכו"), כך שמשקי בית שישליכו פחות פסולת או יפרידו אותה במקור - ישלמו פחות בהתאם. מדיניות זו יושמה במדינות רבות בעולם ומביאה להפחתה כוללת בעלות הטיפול בפסולת לרשויות כתוצאה מהפחתה במקור של 10%-15% בייצור הפסולת ולעלייה של 35%-50% בהפרדת הפסולת במקור.

ניסיון נוסף ליישם הפרדה במקור של פסולת אורגנית

לפי האסטרטגיה החדשה, התכנון הוא לפרוס פחים חומים ברחבי הארץ כדי לאפשר לתושבים להפריד פסולת אורגנית (שאריות מזון) במקור, זאת במקום ניסיון להפריד את הפסולת האורגנית מיתר הפסולת במתקני מיון אזוריים, לאחר שיגיעו לשם דרך הפח הירוק. כמו כן, תוצרי טיפול בפסולת אורגנית שלא הופרדה במקור - לא יוכרו כמיחזור.

הפרדה של פסולת אורגנית במקור מייצרת זרם פסולת אורגנית 'נקי' יותר כך שיותר קל למחזר אותו. כמו כן, זה מונע את ה'זיהום' של יתר סוגי הפסולת המושלכים לפח הירוק, כשהם באים במגע עם פסולת אורגנית רטובה.

נזכיר כי הפרדה במקור של פסולת אורגנית נוסתה ונכשלה כבר לפני כעשור, במסגרת אסטרטגיית הפסולת שננהגה אז.

היעדים החדשים לטיפול בפסולת עירונית

לפי המשרד להגנ"ס, יישום המדיניות החדשה יאפשר את השגת היעדים הבאים עד שנת 2030: 54% העברה למחזור; 100% תשתית למיון ולהפרדת הפסולת האורגנית במקור; 0% הטמנה של פסולת לא מטופלת ו-20% הטמנה; ולהפחתה של 47% מפליטות גזי החממה בהשוואה להיום.

יעדים אלה מעט יותר מאתגרים מהיעדים שהוצבו באסטרטגיה הקודמת, לפיהם שיעור ההטמנה עד 2030 יהיה 26%, שיעור המחזור 51% ושיעור ההשבה 23% (לעומת 26% באסטרטגיה החדשה).

הפוך מאירופה, מגמת גידול בכמות הפסולת

בשנת 2019 יוצרו בישראל כ-5.8 מיליון טונות של פסולת עירונית מוצקה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אדם ממוצע בישראל מייצר 1.76 ק"ג פסולת בממוצע בכל יום (642 ק"ג בכל שנה) - 30% יותר מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, העומד על 1.4 ק"ג לאדם. ללא התערבות משמעותית, הצפי הוא שסך הפסולת העירונית המעורבת יעלה ב-25% עד לשנת 2030 ול-7.5 מיליון טונות בשנה.

קצב גידול הפסולת בישראל עומד בעשר השנים האחרונות על כ-2.6% בממוצע בשנה, והוא מושפע מדמוגרפיה ושינויי צריכה (1.94% נובע מקצב גידול האוכלוסייה ו-0.66% מגידול בייצור הפסולת).

האתגר: לעגן את המדיניות החדשה בחקיקה

המשרד להגנ"ס מצהיר כי הוא מתכוון לעגן את האסטרטגיה החדשה בחקיקה כדי להבטיח ודאות ארוכת טווח במשק הפסולת. בחקיקה יושם דגש על עיקרון "המזהם משלם" ועל החלת חובה הדרגתית על הפרדה במקור ואיסור הטמנה של פסולת לא מטופלת.

עם זאת, לא ברור כמה שנים יידרשו כדי לחוקק חוק מורכב מעין זה. למשל, המשרד להגנ"ס מנסה להעביר חוק פשוט בהרבה – חוק פסולת בניין – כבר 5 שנים, עד כה ללא הצלחה. לכן השאלה היא האם יישום האסטרטגיה החדשה תלויה בהשלמת החקיקה, שלא ברור אם ומתי תושלם.

חלק מתיקוני החקיקה הוא לגבי הפח הכתום. באופן דומה לאסטרטגיה הקודמת, המשרד מעוניין להרחיב את השימוש בפח כתום לפסולות יבשות נוספות מלבד אריזות.

3 החלופות שנבחנו במסגרת גיבוש האסטרטגיה

בתהליך גיבוש האסטרטגיה הנוכחית, נבחנו 3 חלופות.

הראשונה היא קידום המדיניות הנוכחית, כלומר הרחבת ההפרדה במקור של זרמים יבשים, פיתוח מתקני מיון מכני של פסולת מעורבת ללא ביצוע הפרדה במקור של הפסולת האורגנית, ולאחר מכן שליחת שיירי הפסולת שלא ניתן למחזר למתקני השבה (שריפה).

החלופה השנייה היא חזרה למדיניות הפסולת שננהגה לפני עשור ודומה לחלופה הראשונה הנ"ל, אלא שבמקום מיון במתקני מיון מכני, הושם בה דגש על הפרדה במקור בפח חום של הפסולת האורגנית, וכמובן הרחבת ההפרדה במקור של זרמים יבשים ושליחת שיירי הפסולת שלא ניתן למחזר למתקני השבה.

החלופה השלישית היא החלופה שאומצה לבסוף באסטרטגיה החדשה, והיא דומה למדיניות הנהוגה במדינות המפותחות באירופה. היא מבוססת על הרחבת ההפרדה במקור של זרמים יבשים ושליחת הפסולת השארייתית למתקני השבה כמו בחלופות האחרות, וכן הפרדה במקור של הזרם האורגני כמו החלופה השנייה שננהגה כבר לפני עשור, אך בתוספת סעיף חדש: קביעת תמריצים כלכליים להפחתה והפרדה במקור. לפי הניתוח שמציג המשרד להגנ"ס, זו החלופה הכלכלית והסביבתית מבין השלוש.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "אחרי למעלה משני עשורים שבהם ישראל דרכה במקום בכל הקשור בטיפול בפסולת, הגיע הזמן לשינוי ולמעבר מכלכלה ליניארית לכלכלה מעגלית. מכ-80% הטמנה כיום, מדינת ישראל תגיע ל-20% הטמנה ב-2030 ותעביר 54% מהפסולת העירונית למיחזור. התוכנית האסטרטגית החדשה שאנחנו מציגים כיום מאמצת את הסטנדרטים הנהוגים במדינות המתקדמות לטיפול בפסולת והופכת את הפסולת ממפגע למשאב. לא ייתכן, שבעשור השלישי למאה ה-21 נמשיך להטמין כ-80% מהפסולת באדמה, תוך פליטת גזי חממה, זיהום קרקע ומי תהום ואובדן משאבים יקרים. יישום האסטרטגיה יקדם את תעשיית המיחזור בישראל, ובכך יסייע למשק לחזור לצמיחה לאחר משבר הקורונה. האסטרטגיה שמה את הדגש על הרשויות המקומיות והתושבים, באופן שבו הרשויות יחסכו מאות מיליוני שקלים לשנה ב-2030"

---

מסמכים רלוונטיים: