הכנס השנתי לטיפול בפסולת שהתקיים בפארק המיחזור חירייה זו השנה השלישית לזכרו של דני שטרנברג, ששימש כמהנדס איגוד ערים דן לתברואה ולאחר מכן מנכ"ל ראשון של פארק אריאל שרון, עסק בהיבטים של הקמת מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת (שריפה) ואתגרים נוספים של ענף הפסולת.

נתן וולך, יו"ר האיגוד ציין כי ראש עיריית ת"א, רון חולדאי הביע דעה אוהדת להקמת מתקן השבה בחיריה, לאחר שראה מתקן השבה בדנמרק. וולך הוסיף כי הוא מקווה שרשויות נוספות יתמכו בהקמת מתקן ההשבה, דבר שיחסוך כסף לרשויות, יחסוך שינוע ויהווה פתרון סביבתי.

יעד: 0% הטמנה בשנת 2040

גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנ"ס הציג את האסטרטגיה של המשרד להגנ"ס עבור הפסולת העירונית, כולל מספר עדכונים. אחד החידושים הוא הצבת יעד של 0% הטמנה בשנת 2040. לדברי סמט על פי התחזיות, היקף הפסולת בישראל יגיע בשנת 2040 ל- 8 מיליון טון פסולת בשנה, כשהמשרד שואף כי 55% מהפסולת תמוחזר ו-45% תעבור השבה לאנרגיה.

יעדי מיחזור והטמנת פסולת בישראל

סמט הוסיף כי חלקן של שריפות פסולת פיראטיות בזיהום האוויר מאוד משמעותי וגדול מחלקן של תעשייה או אסדות הגז. עובדה זו מהווה תמריץ נוסף להפחתת ההטמנה. לדבריו, לפי נתוני המפל"ס שריפות פסולת עירונית תורמות 43% לפליטת חומרים מסרטנים, לעומת 11% בלבד מהתעשייה. 

פליטות לאוויר של חומרים מסרטנים

כפי שכבר הוצג בעבר, האסטרטגיה של המשרד מבוססת תחילה על מיון של כל הפסולת העירונית להפרדת חומרים ברי מיחזור, בין אם זה באמצעות הפרדה במקור (פח כתום/סגול/כחול/חום) או במתקני מיון אזוריים.

לאחר מכן, רק הפסולת שאינה ברת מיחזור, תגיע למתקני ההשבה לאנרגיה. בשל הגידול הצפוי בכמות הפסולת מדי שנה, כתוצאה מהגידול באוכלוסייה, נדרשים מתקני השבה רבים. נזכיר כי כשהאסטרטגיה החדשה של המשרד להגנ"ס לפסולת עירונית הוצגה לראשונה לפני כשנתיים, דובר על 3 מתקני השבה בשנים הקרובות. אך כעת, התוכנית המעודכנת מדברת על כך שנדרשים לא פחות מ 9 מתקני השבה עד שנת 2040, על מנת לעמוד ביעד של 0% הטמנה.

מספר מתקני השבה נחוצים ל 0% הטמנה

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. היכן יקום מתקן לשריפת פסולת עירונית בדרום? 26.12.2019
2. פורסם המכרז הראשון להקמת מתקן השבת אנרגיה מפסולת, 10.10.2019
3. 9 מתקני השבה עד 2040, 29.07.2019
4. 2  מיליון ₪ ליזמים שיאשרו תוכנית להקמת מתקן השבה, 23.04.2019
5. פורסמו 2 מכרזים להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת, 15.04.2019
6. מידע נוסף על פסולת עירונית ביתית | infospot

2 מסלולי תכנון: ממשלתי ופרטי

סמט המשיך ופירט לגבי אופן התכנון של המתקנים שלדבריו נעשה ב-2 מסלולים:

• תכנון סטטוטורי ע"י המדינה (4 אתרים): המשרד מקדם את התכנון באמצעות הות"ל ולאחר מכן יצא מכרז ממשלתי במתווה BOT. המדינה תביא את הקרקע, והיזם יביא את הטכנולוגיה ויכולת הבנייה.
• תכנון סטטוטורי ע"י יזמים פרטיים במקביל (6 אתרים): היזם הפרטי יביא את הקרקע, ויתקיים מכרז ממשלתי בין היזמים שיש להם קרקע עם תכנון סטטוטורי.

מסלולי תכנון מתקני השבה

היכן ימוקמו מתקני ההשבה?

האתר שנמצא בשלבים הכי מתקדמים וכבר לפני מספר חודשים פורסם עבורו מכרז הקמה הוא באזור התעשייה "השומרוני הטוב" ליד מעלה אדומים, שישרת את אזור ירושלים. לדברי סמט יש התעניינות במכרז ובמשרד מאמינים שלמרות הקשיים (מעבר לקו הירוק), הפרויקט יצליח. בהמשך השנה יפורסם השלב הבא במכרז עם צפי לבחירת זוכה בשנת 2021 ותחילת הקמת המתקן בשנת 2023. תחילת עבודת המתקן צפויה בשנת 2025.

במקביל למתקן 'השומרוני הטוב', המדינה מקדמת מתקני השבה במחוזות צפון דרום ומרכז. במחוז דרום – בנאות חובב ע"י החברה לשרותי איכות הסביבה בהסכמה עם הרשויות המקומיות. כאשר היעד הוא לפרסם מכרז בהמשך השנה. בצפון טרם הוחלט על מיקום ספציפי. ואילו במרכז ישנן 3 חלופות: בחירייה, צומת מורשה ואשדוד/שפד"ן.

אין מקום ל-NIMBY

התנגדות של תושבים ורשויות מקומיות למיקום אתרי השבה בשטחם, צפוי להוות אתגר לקידום המתקנים, בעיקר במרכז הארץ, והחשש הוא שבשל כך מתקני ההשבה יוקמו רק בדרום ובצפון. לדברי סמט אין סיבה לחשוש ממתקני ההשבה היות ומדובר בטכנולוגיה מוכרת שתוקם בסטנדרטים מחמירים, כאשר גם באירופה מתקני ההשבה נמצאים בתוך הערים.

באשר לטכנולוגיה, לדברי סמט הם רוצים להשתמש בטכנולוגיות מוכרות ולא בטכנולוגיות ניסיוניות או חדשות. לאחר שיהיו מתקני השבה פעילים, יהיה מקום לבחון שילוב של טכנולוגיות אחרות.

התעוררות עולמית בהשבה בשל עצירת יבוא הפסולת לסין

נציגת חברת Ramboll, גב' בטינה קאמוק, הציגה בכנס את האתגרים של ענף מתקני ההשבה בעולם ובאירופה. חברת Ramboll היא חברת תשתיות שמעסיקה 16,000 עובדים ב 35 מדינות ומלווה כ 150 מתקני השבת אנרגיה מפסולת בעולם.

לדבריה, השבה היא תחליף להטמנה כפתרון משלים לזרם הפסולת שאינו בר מיחזור. כאשר ההיתכנות להקמת מתקני השבה תלויה בעיקר במדיניות הממשלתית. לדבריה יש התעוררות עולמית בנושא של מתקני השבה, בין היתר בשל המדיניות של סין לעצירת יבוא הפסולת למדינה, כך שנדרשים פתרונות לזרמי פסולת שקשה או בלתי אפשרי למחזר.

באירופה יש יותר מ 500 מתקני השבה עם קיבולת טיפול של 100 מיליון טון פסולת בשנה. למרות הכמות הגדולה, נדרשים מתקנים רבים נוספים על מנת לתת מענה ל 55 מיליון טון פסולת נוספים, הסבירה בטינה.

מתקן השבה לדוגמא בקופנהגן, דנמרק

בטינה המשיכה והציגה את אחד ממתקני ההשבה המפורסמים בעולם, מתקן Copenhill בקופנהגן, בירת דנמרק, שהחל לפעול ב 2018 וזכה לתשומת לב עולמית בשל מיקום מסלול סקי על גגו.

סרטון: מתקן השבה Copenhill

המתקן, שתוכנן להיות סמל עירוני ולהציע שטחים פתוחים לציבור, ממוקם בלב העיר, מרחק של 1 ק"מ מבית האופרה ו- 2 ק"מ מארמון המלכה. הרבה תושבים גרים בסמוך.

למתקן יכולת קליטה שנתית של 560 אלף טון פסולת וייצור 400,000 MW חשמל + 1 מליון MW חום (המשמש לחימום בתים).

מתקן ההשבה מסייע לקופנהגן ולדנמרק לעמוד ביעדי הפחתת פליטות גזי חממה, היות והחשמל שהוא מייצר מחליף שריפת דלקים פוסיליים. מתקן מפריד מתכת למיחזור בסיום תהליך השריפה,  שלא ניתן לחלץ בשלבים מוקדמים בשל היותה מוטמעת במוצרים.

המתקן מציג ביצועים סביבתיים מעולים כולל פליטות מיזעריות, הרבה מתחת לתקנים הנדרשים באירופה.

הביצועים של מתקן ההשבה בקופנהגן, דנמרק

להבטיח זרם פסולת ומחיר חשמל סביר

עמוס רבין, גזבר איגוד ערים דן לתברואה, אמר כי המהלך של מתקני ההשבה לא פשוט, אך חייב להצליח. כי האלטרנטיבה היא הטמנה לשנים רבות.

לדבריו ישראל מפגרת כ-30 שנה אחרי מערב אירופה מבחינת שימוש במתקני השבה. האירופאים החלו להתמקד במיחזור רק בשני העשורים האחרונים, אחרי שתשתית המתקנים התרמיים כבר הותקנה. כך יש לפעול גם בישראל, מציע רבין, קודם להקים את מערך מתקני ההשבה ולהפחית את ההטמנה, ורק לאחר מכן להתמקד בהגדלת שיעור המיחזור, מכיוון שמיחזור אמיתי עולה המון כסף ואי אפשר לעשות הכל במקביל.

רבין גם הזהיר ממספר טעויות שעלולות להיגרם בהקמת מערך מתקני ההשבה:

• מחויבות לזרם פסולת ל 20 שנה, בלעדיו אין היתכנות כלכלית למתקן השבה.
• מחיר חשמל מובטח וסביר. לדבריו, באנגליה יש לא מעט מתקני השבה שנסגרו אחרי שהושקעו בהם מיליארדים.

רבין התייחס גם לרשתות החברתיות שהפכו לדבריו לאתגר אסטרטגי. לדבריו, הרשתות החברתיות מנפחות נושאים מסוימים בצורה מוגזמת, וההרצה של אסדת לוויתן, היא דוגמא לכך. הבעיה, לפי רבין, היא ההשפעה של הרשתות החברתיות על הרגולטורים, שנכנעים ללחץ הציבורי, ומייצרים דרישות בלתי אפשריות למתקנים.

-----

המצגות מהכנס:

1. מצגת השבת אנרגיה מפסולת, המשרד להגנ"ס
2. מצגת הבטים טכנולוגיים של מתקני השבת פסולת מאנרגיה, הגב' בטינה קאמוק
3. מצגת חשיבות מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בכלכלה מעגלית, כריסטופר בוסווייט
4. מצגת מפת הדרכים של חירייה, איגוד ערים דן לתברואה
5. מצגת שינוי דעת קהל לטובת מתקני פסולת לאנרגיה, תום דה ברוייקר
6. מצגת שריפה בעירה, ועל אתגרי ההסברה, ריבה ולדמן

חברות לפינוי וטיפול בפסולת