2 מיליון ₪ ליזמים שיאשרו תוכנית להקמת מתקן השבת אנרגיה משריפת פסולת
מי הגופים שיכולים לגשת למכרז, מה שטח הקרקע הרצוי ומהם התנאים לבחירת הקרקע עליו יוקם המתקן להשבת אנרגיה
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 23/4/2019

בהתאם לתוכנית האסטרטגית של המשרד להגנת הסביבה לענת הפסולת במטרה לצמצם את ההטמנה, וועדת המכרזים הבינמשרדית פרסמה קול קורא לתמיכה באיתור ואישור תכנוני של קרקע להקמת מתקן השבה לפסולת.

במסגרת הקול הקורא, יזמים ורשויות מקומיות יוכלו להגיש בקשה לתמיכה בקידום תוכנית סטטוטורית של קרקע פרטית להקמת מתקן להפקת אנרגיה משריפת פסולת. גובה התמיכה כ – 2 מיליון ₪ לכל הצעה זוכה. ייבחרו עד 6 הצעות זוכות.

המרוץ להקמת מתקני השבת אנרגיה משריפת פסולת

בשבוע שעבר דיווחנו כי פורסמו 2 מכרזים לניהול וליווי פרויקט הקמת מתקן השבת אנרגיה מפסולת באתר 'השומרוני הטוב' הנמצא בסמוך לאזור התעשייה במישור אדומים. ואילו עתה מתפרסם מכרז המאפשר גם ליזמים פרטיים ורשויות מקומיות להיכנס למשחק ולהציע קרקע להקמת מתקן השבה.

נזכיר כי חלק עיקרי באסטרטגיה של המשרד להגנת הסביבה לענף הפסולת העירונית, הוא הקמת 3 מתקני השבת אנרגיה משריפת פסולת, עד שנת 2030, בתקציב של כ-2.8 מיליארד ₪. כיום אין בישראל מתקני השבת אנרגיה משריפת פסולת, למעט מפעל ה RDF בחיריה שממיין פסולת עירונית ומעביר את הזרם פסולת הרלוונטי למפעל המלט 'נשר' שם הוא נשרף בתהליך הייצור כתחליף לדלק פוסילי. בנוסף קיים מתקן השריפה של פסולת מסוכנת בנאות חובב שמבצע גם השבת אנרגיה מסוימת.

החסם העיקרי להקמת מתקני השבה הוא תכנוני – איתור ואישור קרקע להקמת מתקן השבה וזאת משום שמרבית הרשויות המקומיות (והתושבים) לא מעוניינות בהקמת מתקן השבה בשטחן. לכן במקביל לתהליך איתור ואישור קרקעות רלוונטיות שהמשרד מוביל בעצמו, הוא מפרסם כעת את המכרז הנ"ל, שמאפשר לגופים פרטיים ורשויות מקומיות לאתר ולאשר קרקע רלוונטית.


כתבות רלוונטיות לנושא:

  1. פורסמו 2 מכרזים להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת, 15.04.2019
  2. ענף הפסולת בישראל: מבט ל-2019, 25.10.2018
  3. סטטוס מכרזי תמיכה במתקני מיון פסולת: 3 בקשות הוגשו, 17.09.2018
  4. אסטרטגיית הפסולת החדשה יוצאת לדרך, 03.05.2018
  5. מידע נוסף על פסולת עירונית ביתית | infospot

איך מאשרים את התוכנית? ומה ייקרה לאחר האישור?

במסגרת הקול הקורא שפורסם, מציעים יכולים להגיש הצעות לקרקעות. מתוך כלל הבקשות שיוגשו, 6 הצעות ייבחרו. מציע שזכה בקול הקורא, יקדם באופן עצמאי את התוכנית הסטטוטורית להקמת מתקן השבה עד קבלת אישור לתוכנית ומתן תוקף, באחת משתי דרכים:

  • בוועדה המחוזית הרלוונטית או כל מוסד תכנון אחר הרלוונטי לקרקע המדוברת.
  • בות"ל (ועדת תשתיות לאומית): מדובר בצעד חריג, שכן בד"כ רק גופים ממשלתיים יכלו לפנות לות"ל. אך הקול הקורא מבהיר כי הוועדה הבינמישרדית האחראית על הקול הקורא תפעל להסמכת המציע לפנות לות"ל, במידה וזה הנתיב התכנוני בו יבחר.

אין וודאות מלאה לגבי המשך התהליך, אך הקול הקורא מציין כי לאחר שהתוכנית להקמת מתקן השבה אושרה וקיבלה תוקף, ועדת המכרזים שוקלת לקיים מכרז לרכישת הקרקעות ו/או מתן תמיכה כספית נוספת להקמת מתקני ההשבה.

אבני דרך לקבלת התמיכה ולוחות זמנים

התמיכה תינתן רק עבור תכנית המאפשרת הוצאת היתרי בנייה למתקן טיפול תרמי המיועד לטיפול בפסולת מעורבת לאחר מיון בהיקף של לפחות 1,000 טון ליום וכן למתקן מיון לפסולת מעורבת בהיקף דומה.

סכום התמיכה יעמוד על 2 מיליון ₪, מתוכם 700 אלף ₪ ישולמו במועד הפקדת התוכנית או העברתה להערות והשגות ו-1.3 מיליון ₪ ישולמו במועד מתן תוקף לתוכנית ובתנאי שלא עברו שנתיים ממועד הפקדת התוכנית.

במסגרת ההצעה יש להגיש לוח זמנים מחייב למועד אחרון להפקדת התוכנית / העברתה בפועל להערות והשגות וכן מועד אחרון לאישור התוכנית.

מכלל ההצעות שיוגשו לקול הקורא, 6 ייבחרו.

התנאים לבחירת קרקע עליו יוקם המתקן

הקול הקורא מגדיר קריטריונים לקרקעות רלוונטיות ולפיהם שטח הקרקע להקמת מתקן השבת אנרגיה יהיה לפחות 50 דונם, במיקום בו קיימת אוכלוסייה של לפחות 600 אלף תושבים ברדיוס של עד 30 ק"מ. הקרקע נמצאת או צמודה לאזור תעשייה קיים או מאושר או בשטחים הכלואים בין דרכים ובתנאי שלא תמוקם בתחום אזורי מגורים קיימים או מתוכננים, ליד החוף או בשמורות טבע וגנים לאומיים.

תינתן עדיפות לאתרים הנמצאים בקרבת כבישים או מסילות (לצורך שינוע הפסולת), קרובים למרכזי אוכלוסייה עירונית (להפחתת השינוע) ונמצאים בקרבת מערכת להולכת חשמל במתח עליון (לשם הוזלת החיבור למערכת החשמל הארצית לצורך הולכת החשמל שייוצר במתקן). כמו כן תינתן עדיפות לשטח שאינו מוגדר כשטח בעל רגישות סביבתית ונופית.

תינתן עדיפות לאתרים הנמצאים בקרבת מתקן מיון פסולת או אתר בו ניתן להקים במקביל מתקן מיון פסולת. זאת משום שעל פי האסטרטגיה של המשרד להגנ"ס, רק פסולת שעברה מיון, והופרדו ממנה הזרמים אותם ניתן למחזר, תגיע למתקני ההשבה.

3 חלופות לבעלי הקרקע

הגופים הרשאים להגיש בקשות:

  • גוף פרטי
  • תאגיד עירוני או חברה עירונית
  • רשות מקומית או אשכול רשויות מקומיות
  • איגוד ערים
  • קיבוץ
  • אגודה שיתופית

על מבקש התמיכה להוכיח את זכויותיו בקרקע באחת מ 3 חלופות:

  1. הקרקע היא בבעלות המבקש או ניתנה לו זכות חכירה ל 5 שנים לפחות.
  2. למגיש הבקשה חוזה רכישה לקרקע שטרם נרשם ברשויות או לחלופין הסכם מותנה עם בעל הזכויות הנוכחי בקרקע לתקופה של 5 שנים לפחות.
  3. באזורי עדיפות לאומית, אם הקרקע נמצאת באזור תעשיה א' ולמגיש הבקשה הקצאה רשומה על הקרקע ממשרד התמ"ת וכן המלצת הרשות המקומית בתחומה נמצאת הקרקע להקמת מתקן להשבת אנרגיה.

לעיון במכרז לחץ כאן

התייחסויות

השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין: "מתקני השבת אנרגיה הם חלק מרכזי בתכנית לאסטרטגיית הטיפול בפסולת של המשרד להגנת הסביבה, ומתקנים אלה יצמצמו את היקף הטמנת הפסולת בישראל בהיקף משמעותי. הקמת מתקני השבת אנרגיה תביא את ישראל למקום שבו נמצאות הרוב מוחלט של מדינות המערב, שכבר מזמן מפיקות אנרגיה מפסולת ובדרך הזו מצמצמות או מבטלות בכלל את הצורך בהטמנת פסולת. אנחנו קוראים ליזמים להשתתף בהליך הקידום הסטטוטורי של מתקנים אלה, מתוך ראייתם כשותפים משמעותיים בקידום שוק הפסולת בישראל"

החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, בירך על פרסום הקול קורא וציין כי מדובר בצעד משמעותי וחשוב לקידום ענף הטיפול בפסולת בישראל. לדבריו, על מדינת ישראל להדביק פער משמעותי בהשקעה בתשתיות, ובפרט בפתרונות מתקדמים לטיפול בפסולת ולצמצום היקפי ההטמנה.