משרד האנרגיה פרסם השבוע להערות הציבור דו"ח מקיף בנושא "מינרלים חיוניים – אתגרים והזדמנויות למשק האנרגיה הישראלי", המתמקד בהיערכות של ישראל למחסור הצפוי במינרלים שחיוניים לפיתוח משק האנרגיה, בשל המגמה העולמית של מעבר לאנרגיות מתחדשות, שעושות שימוש מוגבר במינרלים כגון: נחושת, ליתיום, ניקל, קובלט, גרפיט ועוד.

גם ישראל היא חלק מהמגמה העולמית של מעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיות מתחדשות, ותוכניות הפיתוח של משק האנרגיה בישראלי לטווח הקצר והארוך מבוססות על הגברת השימוש באנרגיה סולארית, אגירת חשמל, וכלי רכב חשמליים – טכנולוגיות שמיוצרות באמצעות אותם מינרלים חיוניים.

אלא שבישראל אין ייצור של הטכנולוגיות הנ"ל, ולכן בישראל לא צורכים את המינרלים המדוברים כחומר גלם, אלא כאשר הם מוטמעים במוצר הסופי. לכן, החשש העיקרי הוא מעליית מחירים של המוצרים הסופיים, עד כדי חוסר כדאיות עבור המשק הישראלי.

בהתאם לכך, מרבית הפתרונות שהדוח מציע להבטחת אספקת המינרלים ו/או המוצרים הסופיים לישראל, מבוססים על קידום אמצעים שייצרו תועלות כלכליות וגיאו-פוליטיות, שיכולים להפוך את האתגר להזדמנות כלכלית-אסטרטגית.

בין הפתרונות המרכזיים המוצעים בדוח:

• השקעה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות חסכוניות במינרלים נדירים, ושיפור מיחזור המינרלים.
• תמיכה בהקמת מפעלי ייצור מקומיים של טכנולוגיות רלוונטיות כמו פאנלים סולאריים וסוללות.
• מיצוי מרבצים מקומיים של מינרלים חיוניים, כמו נחושת בתמנע וליתיום בים המלח.
• גיבוש הסכמים בינלאומיים שיבטיחו אספקת מינרלים ומוצרים סופיים גם במצבי מחסור עולמי.

חשוב לציין שהדוח מתמקד בשימושים שנעשים במינרלים במשק האנרגיה, ולא בענפי המשק האחרים. אפשר לשלוח התייחסויות לדוח עד יום חמישי, 31.7.2025 בשעה 15:00. לכתובת המייל: Strategy_PP@energy.gov.il .

קישור לדוח המלא בתחתית הכתבה.

כתובת רלוונטיות:

1. חזון משרד האנרגיה: כך נגיע לאיפוס פליטות בתוך 25 שנה, 11.2.2025
2. משרד האנרגיה מאמץ את איפוס פליטות גזי החממה כעקרון מנחה, 18.8.2024
3. לכידה ואחסון של פחמן הכרחיים כדי לקזז פליטות, 24.07.2024
4. שר האנרגיה: נעמוד ביעד של 30% אנרגיה מתחדשת, 4.2.2025
5. 180  מעלות: טראמפ הופך את מדיניות האקלים, האנרגיה והסביבה של ביידן, 28.1.2025
6. מידע נוסף על שינוי אקלים |  infospot

מגמה עולמית של מחסור במינרלים חיוניים

לפי הדוח, המגמה העולמית של מעבר לאנרגיות מתחדשות כמו מערכות סולאריות, טורבינות רוח, כלי רכב חשמליים, מערכות לאגירת אנרגיה, מערכות להפקת ושימוש במימן, ועוד, ידרשו שימוש מוגבר במינרלים כמו ליתיום, ניקל, קובלט, גרפיט, ועופרות נדירות כמו פלטינה, אירידיום ועוד. זאת במקום נחושת וברזל ששימשו למערכות מבוססות דלקים פוסיליים.

כבר היום יש עלייה בביקוש למינרלים אלה וכיוון שהמגמה של מעבר לאנרגיות מתחדשות רק צפויה להתחזק, הביקוש למינרלים צפוי להתגבר ועלול לגרום לאי-ודאות לגבי המחירים ואמינות שרשראות האספקה.

בהתאם לכך, מדינות שונות בעולם נערכות למחסור הצפוי במינרלים החיונים.

בישראל, מסבירים בדוח, צפוי שימוש מוגבר בעיקר במערכות סולאריות, טכנולוגיות אגירה, וכלי רכב חשמליים, כחלק מהאסטרטגיה לטווח הקצר והארוך של משק האנרגיה, לעבור לכלכלה דלת פחמן, להפחית את התלות בדלקים פוסיליים, ולהפחית פליטות של גזי חממה ומזהמי אוויר.

אותם מוצרים שעליהם מבוסס משק האנרגיה העתידי בישראל, דורשים כמות גדולה מאוד של מינרלים חיוניים. אלא שלישראל אין מרבצי מינרלים משמעותיים או תעשייה מקומית ענפה למינרלים אלה, ולכן המדינה נדרשת למצוא פתרונות יצירתיים.

כמה מינרלים חיוניים יצטרכו בישראל?

הדוח מציג את תמהיל מקורות האנרגיה העתידי בישראל לשנת 2050 כפי שהוצג לפני חצי שנה בדוח אחר של משרד האנרגיה – ולפיו אנרגיה סולארית תהיה מקור האנרגיה העיקרי, ולכן גם שימוש נרחב באגירת חשמל שיאפשר שימוש באנרגיה הסולארית בשעות חשכה.

בהתאם לתחזית, הדוח מעריך את כמויות המינרלים הדרושים לספק את המוצרים הנדרשים – פאנלים סולאריים, סוללות אגירה, סולות רכב חשמלי וכו'. מדובר בכמות של בין 2.6–2.9 מיליארד טון של מינרלים חיוניים: נחושת, אלומיניום, סיליקון, ניקל, ועוד.

הפתרון: מו"פ, מיחזור, ומיצוי מרבצים קיימים

כדי להתגבר על המחסור העולמי הצפוי במינרלים חיוניים, הדוח מציע כמה פתרונות, לגביהם הוא אומר כי גם אם ישראל אינה מפיקה מינרלים ואינה מייצרת מוצרים, הם יוכלו להביא לתועלות כלכליות וגיאו-פוליטיות בעתיד שבו המינרלים יהיו במחסור. להלן תמצית הפתרונות:

1. השקעה במו"פ: בנושאים כמו ייעול השימוש במינרלים בטכנולוגיות הקיימות, פיתוח חלופות טכנולוגיות המשתמשות במינרלים פחות נדירים וטכנולוגיות מיחזור למינרלים הנדירים.
2. הקמת קווי ייצור מקומיים: לפאנלים סולאריים וסוללות אגירה שיבטיחו את אספקת המוצרים. הפתרון רלוונטי רק למספר קטן של מוצרים שיש להם צפי לביקוש גובה בישראל ואין להם צורך בתשתית תעשייתית רחבה.
3. מיצוי מרבצי המינרלים הקיימים: בישראל יש אומנם רק מעט מרבצים של מינרלים חיוניים (נחושת ומנגן בתמנע, ליתיום בים המלח ועופרות נדירות במכתש רמון שהוחלט שלא להפיק).
4. רכש מוקדם ואגירת מוצרים: אפשר לרכוש באופו מרוכז מוצרים כבר היום, כשעדיין אין מחסור עולמי חמור ולהשתמש בהם כשהמחסור ייגבר. מהלך זה דורש מימון רב מצד אחד ויכול להביא לשימוש במוצרים מיושנים מצד שני.
5. רכש מוקדם ואגירת מינרלים שצפוי בהם מחסור: מינרלים לא מתיישנים ולא מתכלים ולכן אפשר יהיה להשתמש בהם גם בעתיד. עם זאת, פתרון זה יעיל בעיקר לצד הקמת קווי ייצור שישתמשו במינרלים שנאגרו.
6. קידום פתרונות מיחזור של מוצרי אלקטרוניקה וחשמל: הכוונה בעיקר למיחזור של פאנלים סולאריים וסוללות שיאפשר להפיק מהם חומרים שונים, בהם מינרלים נדירים, ולעשות בהם שימוש חוזר.
7. הצטרפות להסכמים בינלאומיים: הצטרפות להסכמים בילטרליים, אזוריים או מולטי-לטרליים שיאפשרו קדימות לישראל באספקת מינרלים או מוצרים סופיים, גם בתקופות של מחסור עולמי. כמו כן יש אפשרות גם להשתתף במימון מיזמי חיפוש או לתמוך במדינות שיש בהן מרבצי מינרליים. עם זאת, לפי הדוח פתרונות אלה פחות יישימים כיוון שרובם מבטיחים אספקה של מינרלים אבל לא של המוצרים הסופיים, ודרושה למעשה הקמה של תשתית ייצור.

לסיכום, מציינים בדוח, כי הצעדים האלה משלבים בין ניצול היתרונות הטכנולוגיים של ישראל לבין התמודדות עם אתגרי המחסור העולמי הצפוי. יישום הצעדים המוצעים בדוח יאפשר לישראל לא רק לשפר את הביטחון והעצמאות האנרגטיים שלה, לגוון את מקורות האספקה שלה ולהפחית פליטות, אלא גם להפוך את האתגר הגלובלי להזדמנות כלכלית ואסטרטגית ובמקביל לחזק את מעמדה של ישראל בעולם שבו משאבים חיוניים הופכים למצרך נדיר ומבוקש.

---

מסמכים רלוונטיים: