משרד האנרגיה פרסם השבוע את הנוסח הסופי של המתווה האסטרטגי לאיפוס פליטות גזי חממה ממשק האנרגיה הישראלי עד לשנת 2050, בהתאם ליעדים הממשלתיים. המתווה פורסם תחילה להערות הציבור בחודש אוגוסט, והנוסח הסופי נותר כמעט ללא שינוי לעומת הטיוטה שפורסמה לציבור.

כפי שדיווחנו באוגוסט, מדובר במסמך מפורט ומקיף, ראשון מסוגו בארץ, הן בהיבט של תכנון ארוך טווח עד לשנת 2050 והן באימוץ העמדה לפיה איפוס פליטות גזי חממה הוא העיקרון המנחה לפיתוח משק האנרגיה, לצד הבטחת אספקת אנרגיה רציפה, אמינה וזולה. משרד האנרגיה אף מעיד על עצמו כי יש בידו הכלים, הידע והמתווה לאיפוס פליטות ממשק האנרגיה.

בתוך כך, בשבוע שעבר דיווחנו כי שר האנרגיה, אלי כהן, הצהיר שהמשרד יגיע ל-30% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030 בהתאם ליעד. בדבריו הוא הסתמך גם על כך ש-88% מהצעדים שתוכננו כדי להשיג את היעד – כבר בוצעו.

המסמך מציף הרבה סימני שאלה בנוגע לתמהיל הטכנולוגיות שישמשו את משק האנרגיה בעשורים הקרובים, אך יש כמה מסקנות ברורות לגבי תמהיל מקורות האנרגיה בשנת 2050, להלן כמה מהן:

1. אנרגיה סולארית תהיה מקור האנרגיה העיקרי בשנת 2050 (45%-64%), לכן מומלץ להשקיע בתשתיות הנדרשות כבר היום (עיבוי רשת ההולכה, אגירת אנרגיה וכו'), ולקדם את הנושא.
2. כרבע ממקורות האנרגיה יהיו מיובאים (22%-26%). בהם מימן, דלקים נקיים ודלקים פוסיליים. ניתן לקדם תשתיות ייבוא (למשל חשמל ומימן) כבר כעת.
3. טכנולוגיות להסרת גזי חממה מהאטמוספירה יהיו הכרחיות כדי לקזז כ-5% מהפליטות שלא ניתן להפחית. לכן מומלץ להתחיל לקדם את הנושא כבר עתה, למשל על ידי הקמת מתקנים להטמנת גזי חממה בתת הקרקע.

קישור למסמך האסטרטגיה מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. משרד האנרגיה מאמץ את איפוס פליטות גזי החממה כעקרון מנחה, 18.8.2024
2. לכידה ואחסון של פחמן הכרחיים כדי לקזז פליטות, 24.07.2024
3. שר האנרגיה: נעמוד ביעד של 30% אנרגיה מתחדשת, 4.2.2025
4. נתוני 2023 מראים שניתן לעמוד ביעדי אנרגיות מתחדשות, 3.3.2024
5. מידע נוסף על שינוי אקלים |  infospot

הערות הציבור לא השפיעו באופן משמעותי על המתווה

כאמור, כפי שדיווחנו בחודש אוגוסט, משרד האנרגיה פרסם טיוטה של המתווה לאיפוס פליטות גזי חממה במשק האנרגיה עד שנת 2050 להערות הציבור. הוא ביקש ממומחים, אנשי מקצוע ושאר הציבור להתייחס למתווה ולעקרונות המוצעים בו, וכן לפתרונות המוצעים לטווח הבינוני והארוך, לרבות טכנולוגיות, יעדים, פרויקטים, חסמים, שיתופי פעולה, צעדי מדיניות ועקרונות נוספים או כל הצעה רלוונטית אחרת.

לאחר קבלת הערות ציבור רבות, המתווה הסופי נותר דומה מאוד לטיוטה שפורסמה להערות הציבור.

הטכנולוגיות: סולארי, גז טבעי, מימן, גרעין, יבוא אנרגיה

לפי המתווה הסופי, הביקוש לאנרגיה עד לשנת 2050 ישלש את עצמו, בעיקר בשל גידול האוכלוסייה החריג בישראל.

במתווה מוצגים מקורות האנרגיה השונים שצפויים לענות על הביקושים (חשמל / דלק פוסילי / דלק ירוק / גז טבעי לתעשייה). אחת המגמות העיקריות היא מעבר מדלקים פוסיליים לצריכת חשמל (שיכול להיות מיוצר ממגוון מקורות שונים) הן בתחבורה והן בתעשייה. השאלה היא, מאיזה מקור אנרגיה מייצרים את החשמל?

בהתאם לביקוש האנרגיה שנדרש לשנת 2050, נבחנו הטכנולוגיות שיכולות להתאים לייצור אנרגיה תוך כדי הפחתת פליטות גזי חממה, ונבחרו 5 טכנולוגיות מרכזיות שיכולות להתאים, והן נבחנו לעומק. לכל אחת מהטכנולוגיות יש יתרונות וחסרונות, חסמים טכנולוגיים, תכנוניים, כלכליים ואחרים. 5 הטכנולוגיות הנבחרות הן:

1. אנרגיה מתחדשת (סולארי) עם אגירה עונתית בעזרת מימן ירוק המופק ממים באמצעות חשמל. המימן הירוק יכול לתת מענה לתחבורה כבדה וצרכני חום בתעשייה שלא ניתן לחשמל. שימוש נרחב בסולארי דורש שטחים נרחבים עבור הפאנלים ועיבוי של רשת הולכת החשמל.
2. גז טבעי בשילוב עם טכנולוגיות לתפיסת פחמן. הגז משמש בעיקר להשלמת ייצור החשמל כשהסולארי לא זמין (בחורף ובלילה). תפיסת הפחמן הכרחית למניעת הפליטות משריפת הגז הטבעי בתהליך ייצור החשמל, אך היא דורשת תשתיות לאומיות להולכת הפחמן שנלכד והטמנתו בתת הקרקע. הטכנולוגיה הזו טרם נוסתה בקנה מידה רחב ומחירה עדיין גבוה.
3. מימן כחול המופק מגז טבעי, תוך תפיסה ואחסון של הפחמן שנפלט בתהליך. גם כאן נדרש פיתוח תשתיות לאומיות וטכנולוגיה שטרם הבשילה ועדיין יקרה.
4. אנרגיה גרעינית ומימן אדום: שימוש בכורים גרעיניים בטכנולוגיות חדשות ובטוחות יותר. אך בגלל מגבלות בטיחות וצפיפות אוכולוסיה בישראל הם יכולים לתת מענה רק ל 15-20% מהביקוש לאנרגיה.
5. יבוא אנרגיה וחיבוריות אזורית: ייבוא חשמל ומימן, לצד מקורות אנרגיה אחרים.

במסמך מוסבר כי גם 5 הטכנולוגיות הנ"ל לא ייתנו מענה שלם לכל הצרכים, וכי יהיה צורך להשתמש בדלקים סינתטיים וביולוגיים, למשל, שנחשבים לבעלי אפס פליטות נטו, עבור משאיות כבדות ומטוסים שאין עבורם טכנולוגיה אחרת מתאימה.

מלבד האתגר הטכנולוגי, כל אחד מהתרחישים והטכנולוגיות כרוכים באתגרים תכנוניים, בין היתר בשל צפיפות האוכלוסיה בישראל, והשטחים שנדרשים לצורך יישום הטכנולוגיות השונות: שטחים לפנלים סולאריים, שטחים לשינוע והטמנה של פחמן, שטחים למתקני ייצור אנרגיה, שטחים למרחב ביטחון מסביב לכור גרעיני ועוד.

בנוסף לכך, בכל תרחיש יהיו מעט פליטות שלא ניתן להפחית ויהיה צורך לקזז באמצעות שימוש בטכנולוגיות להסרת פחמן והטמנתו.

מה תמהיל מקורות האנרגיה הרצוי?

במתווה מוצגים 3 תרחישים, שהסיכוי להתממשותם תלוי בפיתוחים טכנולוגיים עתידיים – והם שיקבעו אם הישימות והסבירות של התרחיש תגדל או תפחת. להלן תמצית 3 התרחישים:

1. צהוב: 64% סולארי, 14% גז, 22% יבוא. מתבסס על שיפורים באנרגיה סולארית ואגירה.
2. כחול: 45% סולארי, 30% גז טבעי לייצור מימן כחול, 25% יבוא. מתבסס על שיפורים בתהליך ייצור מימן כחול.
3. אדום: 55% סולארי. 20% גרעיני (שיתחילו לפעול רק בשנת 2050 ואז ייפסק השימוש בגז טבעי) + מימן אדום, 26% יבוא.

---

מסמכים רלוונטיים: