משרד האנרגיה פרסם השבוע את הנוסח הסופי של המתווה האסטרטגי לאיפוס פליטות גזי חממה ממשק האנרגיה הישראלי עד לשנת 2050, בהתאם ליעדים הממשלתיים. המתווה פורסם תחילה להערות הציבור בחודש אוגוסט, והנוסח הסופי נותר כמעט ללא שינוי לעומת הטיוטה שפורסמה לציבור.
כפי שדיווחנו באוגוסט, מדובר במסמך מפורט ומקיף, ראשון מסוגו בארץ, הן בהיבט של תכנון ארוך טווח עד לשנת 2050 והן באימוץ העמדה לפיה איפוס פליטות גזי חממה הוא העיקרון המנחה לפיתוח משק האנרגיה, לצד הבטחת אספקת אנרגיה רציפה, אמינה וזולה. משרד האנרגיה אף מעיד על עצמו כי יש בידו הכלים, הידע והמתווה לאיפוס פליטות ממשק האנרגיה.
בתוך כך, בשבוע שעבר דיווחנו כי שר האנרגיה, אלי כהן, הצהיר שהמשרד יגיע ל-30% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030 בהתאם ליעד. בדבריו הוא הסתמך גם על כך ש-88% מהצעדים שתוכננו כדי להשיג את היעד – כבר בוצעו.
המסמך מציף הרבה סימני שאלה בנוגע לתמהיל הטכנולוגיות שישמשו את משק האנרגיה בעשורים הקרובים, אך יש כמה מסקנות ברורות לגבי תמהיל מקורות האנרגיה בשנת 2050, להלן כמה מהן:
קישור למסמך האסטרטגיה מופיע בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
כאמור, כפי שדיווחנו בחודש אוגוסט, משרד האנרגיה פרסם טיוטה של המתווה לאיפוס פליטות גזי חממה במשק האנרגיה עד שנת 2050 להערות הציבור. הוא ביקש ממומחים, אנשי מקצוע ושאר הציבור להתייחס למתווה ולעקרונות המוצעים בו, וכן לפתרונות המוצעים לטווח הבינוני והארוך, לרבות טכנולוגיות, יעדים, פרויקטים, חסמים, שיתופי פעולה, צעדי מדיניות ועקרונות נוספים או כל הצעה רלוונטית אחרת.
לאחר קבלת הערות ציבור רבות, המתווה הסופי נותר דומה מאוד לטיוטה שפורסמה להערות הציבור.
לפי המתווה הסופי, הביקוש לאנרגיה עד לשנת 2050 ישלש את עצמו, בעיקר בשל גידול האוכלוסייה החריג בישראל.
במתווה מוצגים מקורות האנרגיה השונים שצפויים לענות על הביקושים (חשמל / דלק פוסילי / דלק ירוק / גז טבעי לתעשייה). אחת המגמות העיקריות היא מעבר מדלקים פוסיליים לצריכת חשמל (שיכול להיות מיוצר ממגוון מקורות שונים) הן בתחבורה והן בתעשייה. השאלה היא, מאיזה מקור אנרגיה מייצרים את החשמל?
בהתאם לביקוש האנרגיה שנדרש לשנת 2050, נבחנו הטכנולוגיות שיכולות להתאים לייצור אנרגיה תוך כדי הפחתת פליטות גזי חממה, ונבחרו 5 טכנולוגיות מרכזיות שיכולות להתאים, והן נבחנו לעומק. לכל אחת מהטכנולוגיות יש יתרונות וחסרונות, חסמים טכנולוגיים, תכנוניים, כלכליים ואחרים. 5 הטכנולוגיות הנבחרות הן:
במסמך מוסבר כי גם 5 הטכנולוגיות הנ"ל לא ייתנו מענה שלם לכל הצרכים, וכי יהיה צורך להשתמש בדלקים סינתטיים וביולוגיים, למשל, שנחשבים לבעלי אפס פליטות נטו, עבור משאיות כבדות ומטוסים שאין עבורם טכנולוגיה אחרת מתאימה.
מלבד האתגר הטכנולוגי, כל אחד מהתרחישים והטכנולוגיות כרוכים באתגרים תכנוניים, בין היתר בשל צפיפות האוכלוסיה בישראל, והשטחים שנדרשים לצורך יישום הטכנולוגיות השונות: שטחים לפנלים סולאריים, שטחים לשינוע והטמנה של פחמן, שטחים למתקני ייצור אנרגיה, שטחים למרחב ביטחון מסביב לכור גרעיני ועוד.
בנוסף לכך, בכל תרחיש יהיו מעט פליטות שלא ניתן להפחית ויהיה צורך לקזז באמצעות שימוש בטכנולוגיות להסרת פחמן והטמנתו.
במתווה מוצגים 3 תרחישים, שהסיכוי להתממשותם תלוי בפיתוחים טכנולוגיים עתידיים – והם שיקבעו אם הישימות והסבירות של התרחיש תגדל או תפחת. להלן תמצית 3 התרחישים:
---
מסמכים רלוונטיים: