משרד האנרגיה מאמץ את איפוס פליטות גזי החממה כעקרון מנחה למשק האנרגיה
פורסם מתווה אסטרטגי לפיתוח משק האנרגיה תוך איפוס פליטות גזי חממה עד לשנת 2050
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 18/8/2024

משרד האנרגיה פרסם להערות הציבור מתווה אסטרטגי לאיפוס פליטות גזי חממה ממשק האנרגיה של ישראל עד לשנת 2050, בהתאם ליעדים הממשלתיים.

מדובר במסמך מפורט ומקיף, ראשון מסוגו, שמפרסם משרד האנרגיה, הן בהיבט של תכנון ארוך טווח לשנת 2050, והן באימוץ העמדה לפיה איפוס פליטות גזי חממה, הוא העקרון המנחה לפיתוח משק האנרגיה, לצד הבטחת אספקת אנרגיה רציפה, אמינה וזולה. משרד האנרגיה אף מעיד על עצמו כי "לראשונה המשרד מצהיר שיש בידיו הכלים, הידע והמתווה לאיפוס פליטות ממשק האנרגיה".

המסמך מציף הרבה סימני שאלה בנוגע לתמהיל הטכנולוגיות שישמשו את משק האנרגיה בעשורים הקרובים, אך יש כמה מסקנות ברורות לגבי תמהיל מקורות האנרגיה בשנת 2050, להלן כמה עיקריות:

  1. אנרגיה סולארית תהיה מקור האנרגיה העיקרי בשנת 2050 (45%-64%), לכן מומלץ להשקיע בתשתיות הנדרשות כבר היום (עיבוי רשת ההולכה, אגירת אנרגיה וכו'), ולקדם את הנושא.
  2. כרבע ממקורות האנרגיה יהיו מיובאים (22%-26%). בהם מימן, דלקים נקיים ודלקים פוסיליים. ניתן לקדם תשתיות ייבוא (למשל חשמל ומימן) כבר כעת.
  3. טכנולוגיות להסרת גזי חממה מהאטמוספירה יהיו הכרחיות כדי לקזז כ-5% מהפליטות שלא ניתן להפחית. לכן מומלץ להתחיל לקדם את הנושא כבר עתה, למשל על ידי הקמת מתקנים להטמנת גזי חממה בתת הקרקע.

קישור למסמך האסטרטגיה מופיע בתחתית הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. לכידה ואחסון של פחמן הכרחיים כדי לקזז פליטות, 24.07.2024
  2. התייעצות בנושא יעדי האנרגיה המתחדשת, 14.07.2024
  3. יעדים לשימוש בדלק מתחדש בתחבורה: ביולוגי, סינטטי, ומימן, 20.06.2024
  4. אופטימיות זהירה: נתוני 2023 מראים כי ניתן לעמוד ביעדי אנרגיות מתחדשות, 3.3.2024
  5. למידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

מדוע משרד האנרגיה מאמץ את איפוס פליטות גזי החממה?

מסמך האסטרטגיה שפורסם מהווה אבן דרך משמעותית וחשובה בעמדת משרד האנרגיה כלפי הנושא של הפחתת פליטות גזי חממה ממשק האנרגיה. המסמך מלמד כי לראשונה משרד האנרגיה מאמץ את העמדה לפיה איפוס פליטות גזי חממה, הוא העקרון המנחה לפיתוח משק האנרגיה, כמובן מבלי לוותר על הבטחת רציפות ואמינות אספקת אנרגיה למשק, במחיר נמוך ככל הניתן.

הסיבה הראשונה להכרה בחשיבות הפחתת פליטות גזי חממה, היא כמובן כדי לתרום למאמץ העולמי לשינוי האקלים, ממנו נגזרות החלטות הממשלה בנושא, ובהתאם לחוק האקלים שעבר קריאה ראשונה, ונמצא בתהליך החקיקה, ומציב יעד איפוס פליטות גזי חממה במשק עד שנת 2050.

הסיבה השנייה, היא הצורך בגיוון מקורות האנרגיה, בין היתר באמצעות סולארי, גז טבעי, מימן וגרעין, כדי לאפשר גיבוי הדדי ומענה לארועי קיצון של מזג אוויר, ביטחון, עליית מחירים חדה, וכו'.

הסיבה השלישית, היא ניצול הזדמנות של פיתוח טכנולוגיות ישראליות שישתלבו במגמה העולמית של טכנולוגיות אקלים-טק, ענף שצפוי לגדול באופן חסר תקדים בעשורים הקרובים.

תחזית צריכת האנרגיה עד שנת 2050: פי 3

תחילה, המסמך סוקר את מצב משק האנרגיה כיום, ואת תחזית הביקוש לאנרגיה עד לשנת 2050, שלפי המסמך אמורה לשלש את עצמה ב-25 השנים הקרובות. הגידול בצריכת האנרגיה בישראל הינו יוצא דופן מבין המדינות המפותחות, והוא נובע בעיקר מגידול האוכלוסייה החריג בישראל.

העבודה מציגה ניתוחים נוספים של הגידול בצריכת אנרגיה עד שנת 2050, בין היתר בחלוקה לפי ענפים (תחבורה/תעשייה/מבנים) ומקורות האנרגיה השונים שצפויים לענות על הביקושים (חשמל/דלק פוסילי/דלק ירוק/גז טבעי לתעשייה).

אחת המגמות העיקריות היא מעבר מדלקים פוסיליים לצריכת חשמל (שיכול להיות מיוצר ממגוון מקורות שונים) הן בתחבורה והן בתעשייה. השאלה היא, מאיזה מקור אנרגיה מייצרים את החשמל?

הטכנולוגיות: סולארי, גז טבעי, מימן, גרעין, יבוא אנרגיה

בהתאם לביקוש האנרגיה שנדרש לשנת 2050, נבחנו הטכנולוגיות שיכולות להתאים לייצור אנרגיה תוך כדי הפחתת פליטות גזי חממה, ונבחרו 5 טכנולוגיות מרכזיות שיכולות להתאים, והן נבחנו לעומק. לכל אחת מהטכנולוגיות יש יתרונות וחסרונות, חסמים טכנולוגיים, תכנוניים, כלכליים ואחרים. 5 הטכנולוגיות הנבחרות הן:

  1. אנרגיה מתחדשת (סולארי) עם אגירה עונתית בעזרת מימן ירוק המופק ממים באמצעות חשמל. המימן הירוק יכול לתת מענה לתחבורה כבדה וצרכני חום בתעשייה שלא ניתן לחשמל. שימוש נרחב בסולארי דורש שטחים נרחבים עבור הפאנלים ועיבוי של רשת הולכת החשמל.
  2. גז טבעי בשילוב עם טכנולוגיות לתפיסת פחמן. הגז משמש בעיקר להשלמת ייצור החשמל כשהסולארי לא זמין (בחורף ובלילה). תפיסת הפחמן הכרחית למניעת הפליטות משריפת הגז הטבעי בתהליך ייצור החשמל, אך היא דורשת תשתיות לאומיות להולכת הפחמן שנלכד והטמנתו בתת הקרקע. הטכנולוגיה הזו טרם נוסתה בקנה מידה רחב ומחירה עדיין גבוה.
  3. מימן כחול המופק מגז טבעי, תוך תפיסה ואחסון של הפחמן שנפלט בתהליך. גם כאן נדרש פיתוח תשתיות לאומיות וטכנולוגיה שטרם הבשילה ועדיין יקרה.
  4. אנרגיה גרעינית ומימן אדום: שימוש בכורים גרעיניים בטכנולוגיות חדשות ובטוחות יותר. אך בגלל מגבלות בטיחות וצפיפות אוכולוסיה בישראל הם יכולים לתת מענה רק ל 15-20% מהביקוש לאנרגיה.
  5. יבוא אנרגיה וחיבוריות אזורית: ייבוא חשמל ומימן, לצד מקורות אנרגיה אחרים.

במסמך מוסבר כי גם חמש הטכנולוגיות הנ"ל לא ייתנו מענה שלם לכל הצרכים, וכי יהיה צורך למשל, להשתמש בדלקים סינתטיים וביולוגיים שנחשבים לבעלי אפס פליטות נטו, עבור משאיות כבדות ומטוסים שאין עבורם טכנולוגיה אחרת מתאימה, בהתאם לעבודה שמשרד האנרגיה הציג לפני כחודשיים.

מלבד האתגר הטכנולוגי, כל אחד מהתרחישים והטכנולוגיות כרוכים באתגרים תכנוניים, בין היתר בשל הצפיפות של האוכלוסיה בישראל, והשטחים שנדרשים לצורך יישום הטכנולוגיות השונות: שטחים לפנלים סולאריים, שטחים לשינוע והטמנה של פחמן, שטחים למתקני ייצור אנרגיה, שטחים למרחב ביטחון מסביב לכור גרעיני, ועוד.

בנוסף לכך, בכל תרחיש, יהיו מעט פליטות שלא ניתן יהיה להפחית ויהיה צורך לקזז באמצעות שימוש בטכנולוגיות להסרת פחמן והטמנתו.

מה תמהיל מקורות האנרגיה הרצוי?

האסטרטגיה מדגישה כי בכל מצב, המענה לביקוש האנרגיה בשנת 2050 יהיה תלוי בשילוב של מספר טכנולוגיות מהמפורטות לעיל.

השילוב אינו המלצה אלא הכרח, כדי לתת מענה שלם לכל דרישות המשק. אלא שעבור השימוש בכל אחת מהטכנולוגיות, נדרש תכנון, פיתוח והקמה של תשתיות לאומיות ייעודיות, מורכבות ויקרות – לכן השאלה המרכזית היא: מהו התמהיל שייצר את האיזון הנכון בין אספקת אנרגיה יציבה ורציפה, לבין המחיר הגבוה שנדרש לצורך הקמת תשתיות.

בעבודה מוצגים 3 תרחישים, שהסיכוי להתממשותם תלוי בפיתוחים טכנולוגיים עתידיים – והם שיקבעו אם הישימות והסבירות של התרחיש תגדל או תפחת. להלן תמצית 3 התרחישים:

  1. צהוב: 64% סולארי, 14% גז, 22% יבוא. מתבסס על שיפורים באנרגיה סולארית ואגירה.
  2. כחול: 45% סולארי, 30% גז טבעי לייצור מימן כחול, 25% יבוא. מתבסס על שיפורים בתהליך ייצור מימן כחול.
  3. אדום: 55% סולארי. 20% גרעיני (שיתחילו לפעול רק בשנת 2050 ואז ייפסק השימוש בגז טבעי) + מימן אדום, 26% יבוא.

להתחיל להשקיע עכשיו במה שבטוח

העבודה מדגישה את הצורך להתחיל כבר עתה בשינויים הנדרשים להתאמת משק האנרגיה לאיפוס פליטות, עם דגש על השקעה בדברים שיידרשו בכל התרחישים, כמו שדרוג ועיבוי רשת הולכת החשמל הארצית, הקמת מתקנים להטמנת פחמן, ניצול מירבי של הפוטנציאל לייצור אנרגיה סולארית ואגירת אנרגיה, ועוד.

לסיכום, העבודה מציעה לנקוט במספר צעדי מדיניות כבר עתה, שיקדמו נושאים משמעותיים עבור כל תרחיש:

  1. לקבוע יעדי אנרגיות מתחדשות, מעבר ליעד הקיים לשנת 2030, גם לשנים הבאות.
  2. לקבוע יעדי התייעלות אנרגטית עד שנת 2050 ולתקציב תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית.
  3. להכין תוכנית רב שנתית מתוקצבת למו"פ וחדשנות במשק האנרגיה
  4. השקעות נרחבות ברשת ותשתיות החשמל
  5. ניהול מתקדם של רשת החשמל
  6. שכלול צד הביקוש
  7. קידום אנרגיות מתחדשות בשילוב אגירה
  8. חשמול התחבורה
  9. קידום מימן כמקור אנרגיה נקי
  10. לקדם תפיסת והטמנת גזי חממה

-------

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה