רשות החשמל פרסמה דוח הסוקר את מצב השימוש באנרגיות המתחדשות בישראל בשנת 2023. ישראל שואפת לעמוד ביעד של 30% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030, ולשם כך עליה להגדיל את ההספק המותקן ואת כמות האנרגיה שמיוצרת מאנרגיות מתחדשות. כל זאת בזמן שצריכת החשמל עולה מדי שנה בשל הגידול הדמוגרפי, ובשל המעבר מדלקים פוסיליים לשימוש בחשמל בתחבורה, תעשייה ומשקי הבית.
גם בשנת 2023 נדמה כי ישראל עדיין רחוקה מאוד מעמידה ביעד הביניים לשנת 2025 – 20% ייצור מאנרגיות מתחדשות, היות והנתון לשנת 2023 עומד על 12.5% אנרגיות מתחדשות. אך קצב הגידול של אנרגיות מתחדשות בשנה האחרונה הינו מרשים, ובמידה והקצב הזה יישמר – ישראל תוכל להגיע ליעדי השילוב של אנרגיות מתחדשות. כך שיש עוד הרבה אתגרים, אך יש גם סיבות לאופטימיות.
מדובר בהמשך מגמה של גידול בקצב הייצור של אנרגיות מתחדשות בהשוואה לצריכת החשמל הארצית. כלומר בכל אחת מ-4 השנים האחרונות לא רק שגדל חלקה של האנרגיה המתחדשת, אלא שקצב הגידול עלה משנה לשנה והגיע בשנה האחרונה לגידול של 2.4% (מ 10.1% בשנת 2022 ל 12.5% בשנת 2023). במידה ויישמר קצב גידול של 2.5% לשנה, בשנת 2026 מגיעים ל 20% אנרגיות מתחדשות, ובשנת 2030 מגיעים ליעד הנכסף של 30% אנרגיות מתחדשות.
השאלה הגדולה היא האם המגמה תשמר או תדעך? חשוב לציין שהדוח הנוכחי לא מציג תחזית לשנים הבאות, אך דוח קודם של רשות החשמל עליו דיווחנו לפני חצי שנה, כן העריך כי ניתן להגיע ל 20% אנרגיות מתחדשות בשנת 2026.
הדגמה חיה לניצול יעיל של שימוש באנרגיות מתחדשות ניתן למצוא באזור אילת-אילות, שם התקיים בשבוע שעבר כנס בנושא. מנכ"ל המשרד להגנ"ס אמר כי ניתן להפוך את חבל אילת-אילות לאי אנרגטי מאופס פליטות, בהתבסס על פתרונות אגירה.
קישור לדוח המלא מופיע בתחתית הכתבה.
תרשים: ייצור אנרגיות מתחדשות מסך ייצור חשמל ארצי GW
כתבות רלוונטיות:
נכון לסוף שנת 2023, ההספק המותקן של מתקני אנרגיה מתחדשת בישראל עלה מ- 4.8 GW ל-5.9 GW, מדובר על שנה רביעית ברציפות בה ההספק המותקן גדל ב 19%-25%, ושנייה שנה ברציפות שההספק המותקן גדל ב 1.1GW מדי שנה.
בהתאם לכך, יכולת הייצור השנתית מאנרגיות מתחדשות עמדה בסיום שנת 2023 על 14.6% מהצריכה השנתית (כ-10.6 GW) לעומת 11.8% בשנת 2022. שיעור הצריכה בפועל של אנרגיות מתחדשות הסתכם בשנת 2023 ב-12.5% (כ-8.9 GW) מסך האנרגיה שנצרכה בישראל במהלך השנה, לעומת 10.1% בשנת 2022.
בכנס אילת-אילות לאנרגיה מתחדשת שהתקיים בשבוע שעבר באילת, אמר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, כי "הגיע זמנן של תחנות פיקריות לעבור מן העולם, כדוגמה ראשונה ניתן להפוך את חבל אילת-אילות לאי אנרגטי מאופס פליטות, על ידי השקעה בפתרונות מבוססי אגירת אנרגיה. פתרונות אלו יעילים, כלכליים וסביבתיים ויסייעו בהפחתת פליטת מזהמי אוויר וגזי חממה ובהתמודדות עם משבר האקלים".
באילת פועלות כיום 3 טורבינות פיקריות ישנות שמטרתן לתת מענה לשיאי ביקוש חשמל. לפי המשרד להגנת הסביבה, אפשר להחליפן במתקני אגירה יעילים וחדשים בהספק מצטבר של כ-92 מגה ואט אשר ייתרו את הצורך באותן טורבינות. בשילוב מתקנים סולריים יוכלו לייתר את התלות של אילת בטורבינות פיקריות.
לפי המשרד להגנת הסביבה, ההצדקה ההיסטורית לשימוש בתחנות כוח פיקריות הפועלות במחזור פתוח היא גמישותן היחסית הגבוהה ביחס לתחנות כוח גדולות יותר, וכן יכולתן לספק חלק משירותי ייצוב מערכת החשמל. ואולם תחנות הכוח הללו מאופיינות בחוסר יעילות אנרגטית, בזיהום אוויר גבוה ובעלויות תפעול גבוהות, והן נחותות משמעותית ביחס לשירותי ייצוב מערכת החשמל שמסוגלות לתת טכנולוגיות אגירה חדשות.
לשם השוואה, בעוד שטורבינות גז יכולות להגיב ולתת שירותים לרשת החשמל בתוך 10-5 – מתקני אגירה סטנדרטיים נותנים מענה בחלקיק שנייה ומשפרים את איכות החשמל ומוזילים עלויות.
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט בכנס אילת-אילות לאנרגייה מתחדשת: "מעבר למשק חשמל מבוזר מבוסס אנרגיות מתחדשות ואגירה הוא הבסיס להבטחת אספקת חשמל בעיתות שגרה וחירום. מערכת סולרית לאספקה עצמית היא הפתרון היעיל והכלכלי לאזרחים, שיישאר איתם שנים. בשגרה היא תייצר תשואה לבעליה, ובחירום תספק חשמל שוטף במקום שימוש בגנרטורים מזהמים שזמן אספקת החשמל מהם מוגבל".
---
מסמכים רלוונטיים: